רשלנות רפואית בהריון מרובה עוברים - שיתוק מוחין בגין לידה מוקדמת

ב-97% מההריונות נושאת האישה ברחמה עובר אחד בלבד. רק 2.5% מההריונות הינם הריונות של תאומים ושיעור נמוך עוד יותר מאפיין הריונות מרובי עוברים. הריונות של שני עוברים ויותר הינם הריונות בסיכון גבוה כאשר הסיכון עולה ככל שעולה מספר העוברים. במסגרת הסיכונים הנ"ל ניתן למנות לידה מוקדמת, ניתוח קיסרי, פריקת עצם הירך, מצוקה נשימתית במהלך הלידה, נזקים לאיברים פנימיים, רעלת הריון וכדומה.

במקרים בהם ההריון הרב עוברי הינו תוצאה של הפריה חוץ גופנית, מוטל על הרופאים לציין בפני בני הזוג את כל הסיכונים מהעברת מספר רב של עוברים לרחם. האם אי ציון סיבוכים אלו עלול להביא לנזקים גופניים? האם במקרים בהם ההורים לא היו מודעים לסיכונים הנ"ל מדובר ברשלנות רפואית בהריון? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט ונסגרה לאחרונה במסגרת הסכם פשרה בין בני משפחה למשרד הבריאות.

עוד פסקי דין בנושא:
האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?
תביעת רשלנות בהריון לאחר אי הפניה לדיקור מי שפיר למרות כליות עובר גדולות
מעקב מוניטור רשלני גרם ללידת עובר מת, האמנם?
הריון מרובה עוברים ולידה עם תסמונת דאון - האם רשלנות בהריון?
רופא פרטי איחר לחדר לידה למרות מצוקה עוברית, האם רשלנות?

מדובר בתביעה אשר ראשיתה בהריון בדרך של הפריה חוץ גופית. התובע נולד כשהוא סובל משיתוק מוחין, וזאת בעקבות העברתם של עוברים במסגרת הפרייה חוץ גופית במספר העולה על המותר. אי לכך, הוריו של הקטין והקטין הגישו תביעה אשר עילתה רשלנות בהריון כנגד משרד הבריאות (אשר בית החולים והמרפאה פועלות בבעלותו). לאחר משא ומתן בין הצדדים, קיבל הסכם הפשרה ביניהם תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

הפרייה חוץ גופית מסתיימת באסון

מדובר בתביעה אשר הוגשה כנגד משרד הבריאות בשנת 2007. בכתב התביעה נטען כי המשפחה פנתה בשנת 1998 להליכי הפריה חוץ גופית ובמסגרתם הועברו לרחמה ארבעה עוברים. יש לציין כי העברת ארבעה עוברים הינה גבוהה מהמותר. בתקופה נשוא התובענה עמד המספר המקסימאלי לעניין זה על שלושה עוברים וכיום מותרת העברת שני עוברים לכל היותר. ארבעת העוברים נקלטו ברחמה של התובעת אך כתוצאה מההריון מרובה העוברים נאלצה האם ללדת את ילדיה בלידה מוקדמת. התובע נולד בלידה מוקדמת כאשר הוא סובל מפגות וסיבוכי פגות. החמור מהסיבוכים הללו היה – שיתוק מוחין.

עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית ביילוד עובר במצג עכוז, מתי אפשר לקבל פיצויים?
רשלנות רפואית באי גילוי מום לבבי אצל העובר בזמן ההיריון, מתי ניתן לתבוע פיצויים?
מצוקה עוברית בהריון עקב רשלנות רפואית באבחון, כיצד ניתן לקבל פיצויים?
רשלנות רפואית בבדיקת חלבון עוברי, כיצד ניתן לקבל פיצויים?
היפוך עובר רשלנות רפואית, מתי ניתן לקבל פיצויים?

התובעים טענו כי הצוות הרפואי לא קיבל הסכמה מדעת מצידם להעביר ארבעה עוברים. לטענתם, הרופאים לא ציינו בפניהם את הסכנות הטמונות בהעברת מספר עוברים כה רב, הן מבחינת ההריון והן מבחינת הלידה. חרף התפתחות תקינה של העוברים במהלך ההריון, המליצו הרופאים למשפחה לבצע דילול עוברים. ההורים טענו כי לא ידעו - בטרם הועברו העוברים לרחם - כי הפחתת העוברים משמעותה הפלה (על כל ההשלכות לכך, הן מבחינה מוסרית והן מבחינה רפואית). אי לכך, הם סירבו להפחתת העוברים שכן לא נשקפה לאלו סכנה קונקרטית והם נראו תקינים.

בשבוע ה-28 להריון אושפזה האם בבית החולים בגין לחץ דם גבוה. במהלך הטיפול בלחץ הדם אובחן כי האם סובלת מרעלת הריון קשה. מדובר בסיבוך שכיח במקרה של הריון רב עוברים. סיבוך זה מצריך, בדרך כלל, חילוץ העוברים בניתוח קיסרי. אחד הפגים נפגע במהלך הלידה במוחו וכתוצאה מכך נגרם לו שיתוק מוחין. על פי הסכם הפשרה, התובעים יקבלו מהנתבעים פיצויים בסך 6 מיליון שקלים. מחצית מהסכום תשולם להם על ידי משרד הבריאות והיתרה מביטוח לאומי.