לידה מוקדמת לאחר הריון עם התקן תוך רחמי - האם רשלנות רפואית?

התקן תוך רחמי הינו אמצעי מניעה מפני כניסה להריון. מדובר בהתקן מיוחד אשר מוחדר לחלל רחמה של האישה על ידי רופא גניקולוג. התקן זה איננו דורש מהאישה תפעול שגרתי (מלבד בדיקות חצי שנתיות לביקורת) והוא מתאים לשימוש במשך כחמש שנים. על פי רוב, מדובר באחד מאמצעי המניעה היעילים ביותר והוא מונע כניסה להריון ב-98% מהמקרים.

 
האם אישה אשר נכנסה להריון למרות התקן תוך רחמי, והחליטה שלא להפסיק את ההריון, תוכל לתבוע בגין רשלנות רפואית לאחר שהילד נולד כאשר הוא סובל משיתוק מוחין? האם הרופאים לא הזהירו את האישה אודות סכנות הרובצות לילד כאשר זה נולד כתוצאה מהריון עם התקן תוך רחמי? סוגיה אשר זהו עניינה נדונה במקרה שלהלן.

מדובר באישה אשר נכנסה להריון למרות שבגופה הותקן מבעוד מועד התקן תוך רחמי. ההריון הסתיים בשבוע ה-27 כאשר האישה יולדת פג הסובל משיתוק מוחין. אי לכך, הקטין (באמצעות הוריו) וההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בהריון כנגד בית החולים הדסה וקופת חולים מאוחדת. מדובר בתביעה בעילה של הולדה בעוולה בגין רשלנות רפואית.

לא הוסבר הסיכוי ללידה מוקדמת, חסר ברשומות הרפואיות

התובעים העלו מספר טענות רשלנות. ראשית, הם טענו כי אמנם הרופא בקופת חולים מאוחדת המליץ להפסיק את ההריון, אך לא ניתן להם הסבר אודות הסיכונים המהותיים הכרוכים בהריון מסוג זה. למעשה, האם טענה כי הרופא לא הסביר לה שהריון עם התקן תוך רחמי הינו הריון בעל סיכון משמעותי להסתיים בטרם עת (ואין כל ספק כי לידה בשבועות מוקדמים הינה מסוכנת ביותר מבחינת היילוד). התובעים הדגישו כי הרופא לא ציין את הסיכונים הנ"ל ברשומות וכך גם פרופ' בכיר בבית החולים הדסה אשר האם פנתה אליו לקבלת חוות דעת רפואית נוספת.

האם טענה כי אם הרופאים היו מעניקים לה את מלוא המידע הרלבנטי, היא הייתה נמנעת מהמשך ההריון ופונה להפלה. לדבריה, ההסבר הלוקה בחסר אשר ניתן לה על ידי הרופאים העוקבים הביא למעשה להמשך ההריון וללידת ילד הסובל מנזקים נוירולוגיים קשים ובלתי הפיכים.

טענות הנתבעים - המידע נמסר, ההורים המשיכו את ההריון בהמלצת רב

קופת חולים טענה כי הרופא העניק לאם ולבעלה את מלוא ההסברים הדרושים וזאת למרות שהדבר לא זכה לתיעוד ראוי ברשומות הרפואיות. יתרה מכך, בקופת חולים טענו כי לא רק שהרופא עדכן את ההורים בדבר הסיכונים הכרוכים בהריון מסוג זה, אלא שהוא אף הרחיק לכת והמליץ על הפלה (עניין שאיננו שגרתי כלל וכלל). בית החולים הדסה טען גם הוא להעדר רשלנות רפואית וזאת משום שההורים לא הגיעו לפרופ' הבכיר לשם קבלת חוות דעת שנייה אלא לצורך בדיקת אולטראסאונד. זאת ועוד, הנתבעים טענו כי האם החליטה להמשיך את ההריון על בסיס המלצה של רב, והיא לא הייתה עושה הפלה ממילא.

עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית בהתקנת התקן תוך רחמי - כיצד לתבוע פיצויים?

בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר נדרש לסוגיה, קבע כי דין התביעה כנגד קופת חולים מאוחדת והרופא מטעמה, להתקבל. עם זאת, התביעה כנגד הדסה נדחתה. סגן הנשיאה, השופט אהרון פרקש, מתח ביקורת על התנהלות הרופא במאוחדת וקבע כי מאחר והאחרון לא ציין ברשומות הרפואיות את מלוא ההסברים שניתנו להורים, לא היה ניתן לקבוע שהוא אכן התייחס לסיכונים הכרוכים בהריון עם התקן תוך רחמי (הן לעובר והן לאם).

יודגש כי בין הסיכונים הללו ניתן למנות לידה מוקדמת, לידה מזוהמת ועוד. יתרה מכך, לא הוכח כי הרופא הסביר להורים באופן ברור כי הריונות המסתיימים בלידה מוקדמת או מזוהמת עלולים לגרום ללידה של יילוד הסובל ממומים קשים ביותר. למעשה, בית המשפט קבע כי סביר להניח שהרופא לא נתן את ההסברים האמורים וזאת משום שהאם הודיעה כי היא מתכוונת להמשיך את ההריון על בסיס המלצתו של רב.

ההורים לא ידעו אודות הסיכונים, וכך גם הרב שהמליץ על המשך ההריון

בית המשפט קבע כי כאשר הרופא לא מסר להורים את הפרטים הרלבנטיים, הוא בעצם מנע מהם מללכת לרב עם מלוא המידע ובכך נוצר כדור שלג רשלני שהביא ללידת הילד החולה. פרקש קבע בפסק דינו כי ייתכן בהחלט שהרב היה נותן המלצה שונה לגמרי במידה והמידע אודות הסיכונים היה מונח לפניו. מבחינת קיומו של קשר סיבתי, בית המשפט קבע כי סביר בהחלט להניח שההורים היו מבקשים להפסיק את ההריון במידה והם היו יודעים אודות הסכנה בלידה של ילד הסובל מנכויות מוטריות ומוחיות. אי לכך, נקבע כי מדובר במקרה של רשלנות גניקולוג, ואחריות שילוחית של קופת החולים.

בית המשפט לא מצא אחריות מבחינתו של הרופא בהדסה, וזאת משום שבעניין זה נפלה אי הבנה מבחינת ההורים באשר לתפקיד אשר מילא האחרון. נקבע כי הרופא בהדסה היה בטוח שהוא מבצע בדיקת אולטראסאונד בלבד, ואילו ההורים היו סבורים שמדובר בקבלת ייעוץ רפואי בבחינת חוות דעת שנייה. למעשה, נקבע כי לאחר שהרופא בהדסה ביצע את בדיקת האולטראסאונד והפנה את ההורים לקבלת הסברים מהרופא המטפל, הוא מילא את חובתו כלפיהם כרופא סביר.