www.rashlanut-refuit.org

האם רשלנות רפואית באי שקילת הפסקת הריון מאוחרת?

האם רשלנות רפואית באי שקילת הפסקת הריון מאוחרת?

מדי שנה, מוגשות בישראל תביעות רבות בגין רשלנות בהריון. תביעות אלה עוסקות בעיקר במקרים בהם הרופאים לא השכילו לאבחן מומים או פגמים בעובר במהלך ההריון (חרף הבדיקות הרבות שניתן לבצע בתקופה זה). במקרים קשים, התביעה עוסקת ב"הולדה בעוולה". מדובר אפוא בטענה נזיקית אשר במסגרתה התובע טוען למעשה כי "טוב לו מותו מחייו". דהיינו, התובע טוען כי המום ממנו הוא סובל הינו כה גדול וחמור, עד כי היה עדיף לו לולא בא לאוויר העולם. פעמים רבות, קיימת מחלוקת בין הצדדים בנוגע לסבל בחייו של הילד (לדוגמא, האם ילד המשותק בכל גפיו אשר לא סובל מבעיות קוגניטיביות נולד בעוולה?) והאם עסקינן בחיים אשר המוות טוב מהם.


תביעות בגין רשלנות בהריון נבחנות במספר שלבים. ראשית, בית המשפט בוחן ממה סובל הקטין והאם היה ניתן לאבחן את הפגם במהלך ההריון. לאחר מכן, נבחנת השאלה האם הרופאים התרשלו במעקב ההריון והאם הם לא פעלו כמצופה מהם. לבסוף, בית המשפט מבקש לעמוד על הקשר הסיבתי שבין התנהלות הרופאים ואי אבחון המום. לא בכל מקרה בו הרופאים התנהלו ברשלנות במהלך ההריון קיימת עילת תביעה בגין התרשלות רפואית.

 

עוד פסקי דין בנושא:
אי הפסקת הריון למרות סיכון ללידה מוקדמת לא עלה כדי רשלנות רפואית?
הפסקת הריון שלא נתגלה על ידי גניקולוג לאחר החדרת התקן תוך רחמי
תביעה בגין רשלנות רפואית של ועדה להפסקת הריון אשר לא המליצה על הפלה
רשלנות רפואית בעקבות אי הפסקת הריון וגרימת פגות
הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית


לדוגמא, קטין נולד כאשר הוא סובל מתסמונת גנטית אשר לא ניתן לאבחן בבדיקת סקירת מערכות "רגילה" והרופא לא הפנה את ההורים לבדיקה סקירת מערכות "מכוונת". במקרה זה, במידה וההורים לא יוכיחו כי בנסיבות המדוברות היה על הרופא להפנות אותם לסקירת מערכות מכוונת (לדוגמא, בשל תוצאות בבדיקה אחרת ו/או בכפוף לייעוץ גנטי), האחרון לא יהיה חייב בתשלום פיצויים.


כמו כן, כפי שצוין לעיל, תביעות בגין הולדה בעוולה מוגשות למעשה בטענה כי ההורים היו מבקשים להפסיק את ההריון בשל המומים אותם היה על הרופאים לאבחן בעובר. לעיתים, המוסד הרפואי טוען כי גם אם המומים היו מאובחנים, ההורים לא היו בוחרים בנתיב של הפלה. לדוגמא, כאשר ההריון מתקדם, ייתכן והנתבעים יטענו כי וועדה להפסקת הריון לא הייתה מאשרת את ההפלה בנסיבות המדוברות. להלן מקרה כאמור.


תביעה בגין רשלנות רופא בהריון


הורים הגישו תביעה כנגד תחנת טיפת חלב והרופא אשר עקב אחר הריון האישה. התובעים טענו כי ילדם נולד כאשר הוא סובל מתסמונת נדירה ועל כן מדובר ברשלנות בהריון ובהולדה בעוולה. לאחר בירור המחלוקות בין הצדדים, ובכפוף לשמיעת חוות דעת רפואיות, בית המשפט קבע כי הרופא התנהל כלפי ההורים ברשלנות. נקבע כי במידה והרופא היה מנהל מעקב הריון כרופא סביר ומקצועי, הוא היה יכול לאבחן את התסמונת בשבוע ה-27 להריון. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענותיו של הרופא כי אין לפסוק פיצויים לטובת התובעים וזאת משום שסביר להניח שהיות וההריון היה בשלב מתקדם במועד הגילוי הפוטנציאלי, הוועדה להפסקת הריון לא הייתה מאשרת הפלה.

 


ההורים טענו כי אבחון "פורנצפליה" וחדרי מוח מורחבים בשבוע 27 להריון היה מביא לאישור הפלה בוועדה להפסקת הריון חרף השלב המאוחר. בית המשפט דחה טענה זו. בפסק הדין נקבע כי היות ומדובר בשבוע 27, הרי שהעובר היה כבר בר חיות ועל כן ההורים היו צריכים לעבור את המשוכה של הועדה להפסקת הריון על מנת להפילו. השופטים התייחסו לחוות דעתו של הנוירולוג מטעם הנתבעים אשר קבע כי נכותו של הקטין באה לידי ביטוי ב"פיגור שכלי קל והרחבה קלה יחסית של חדרי המוח".


המומחה מטעם ההגנה הוסיף וטען כי "בתור מי ששימש כחבר בוועדת העל להפסקת הריון במרכז הרפואי רבין, במשך שנים רבות, אני יכול להעיד כי נתונים אלה לא היו מצדיקים הפסקת הריון". יתרה מזאת, המומחה טען כי אם הוועדה הייתה מאמצת את הממצאים אשר הודגמו במקרה זה כקריטריונים להפסקת הריון, הדבר היה גורם ל"אלפי הפלות מדי שנה, שגויות ובלתי מוצדקות".


האם הוועדה היה מאשרת את הפסקת ההריון?


ההורים טענו כי אין לקבל את חוות דעתו של המומחה מטעם ההגנה וזאת משום שהוא "התעלם מנושא הפורנצפליה". לשיטתם, המומחה התעלם מכך בטענה כי "לפי דעתו, הפורנצפליה לא הייתה מאובחנת". בית המשפט קיבל את טענות ההורים וקבע כי סביר להניח שהיה ניתן לאבחן את המום. עם זאת, השאלה אשר נותרה בעינה הייתה - "האם היה צפוי שוועדה להפסקת הריון הייתה מאשרת הפלה בשל ממצא של פורנצפליה?".


בין הצדדים ניטש וויכוח מהותי בענין זה. מצד אחד, המומחה מטעם התביעה טען כי הפורנצפליה אשר הייתה מאובחנת אצל התובע במקרה זה הדגימה ללא ספק "פגיעה מוחית קשה עם פרוגנוזה גרועה". מנגד, הנתבעים טענו כי וועדה להפסקת הריון לא הייתה מאשרת את ההפלה (באופן אוטומטי כפי שטען מומחה התובעים) וזאת משום שהפורנצפליה אשר התגלתה אצל הילד הייתה "קטנה" וקיימות "דרגות פגיעה שונות על פי גודל הממצא". בית המשפט דחה את טענות מומחה התביעה לכך שלא קיימות "דרגות פגיעה" ונקבע כי הפרונצפליה אשר הייתה מאובחנת אצל התובע הייתה "קטנה" (כטענת ההגנה).


בית המשפט הדגיש כי אם הממצא היה מתגלה בשלב מוקדם של ההריון, ייתכן והיה ניתן להפיל את העובר. עם זאת, בהתאם למחקרים הרפואיים, ובכפוף לכך שפרונצפליה איננה מעידה בהכרח על נזקים עצומים וקשים, נקבע כי סביר להניח שהוועדה להפסקת הריון לא הייתה מתירה הפלה בנסיבות המקרה. "בשלב מאוחר, שבו העובר בר חיות, משתנים האיזונים בין האם לעובר ולחברה. בשלב זה, אין די בסיכוי לפרוגנוזה גרועה. הפלת עובר בשלב החיות כרוכה בבעיות אתיות קשות, ואין די ברצונם של ההורים בענין זה", נקבע בפסק הדין, "קשה מאד להעריך, מה היתה החלטתה של ועדה להפסקת הריון במידה וההורים היו מבקשים לבצע הפלה, והיו מובאים לעיונה הנתונים כפי שאנו יודעים אותם כיום בשבוע 27 להריון. ענין זה טעון הוכחה, והתובעים לא הוכיחו את הציפיה הסבירה להחלטתה של הועדה להפסקת הריון בשלב זה".


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

פיצויים לתינוק הסובל ממום מולד במערכת השתן - הולדה בעוולה ורשלנות

הרופאים לא השכילו לאבחן את המום המולד במערכת השתן ממנו סובל התובע. אי לכך, הוגשה כנגדם תביעה בגין רשלנות רפואית שעילתה הולדה בעוולה... 

פסק דין בעניין רשלנות רפואית באבחון דלקת מי שפיר במהלך לידה

האם אי אבחון דלקת מי שפיר במהלך הלידה מהווה רשלנות רפואית הרובצת לפתחם של הרופאים? 

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

האם ניתן היה למנוע את מותה הטרגי של הילדה?

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 

רשלנות בהריון והתיישנות בעקבות פסק דין המר - החלטה של השופטת דורנר

החלטה של השופטת דורנר אשר מאתגרת את פסק דין המר בכל הנוגע להתיישנות בגין רשלנות בלידה והולדה בעוולה... 

לידה מוקדמת לאחר הריון עם התקן תוך רחמי - האם רשלנות רפואית?

האם הריון עם התקן תוך רחמי הסתיים בלידה מוקדמת בגין רשלנות רפואית? האם האישה לא קיבלה מידע אודות הסיכונים שבהריון עם התקן תוך רחמי? 



תגיות: אוביטרל,