השחתת ראייה, מה המשמעות המשפטית בתביעת רשלנות רפואית

מהו דינו של רופא אשר במהלך משפט בנוגע לרשלנות רפואית כנגדו, באשמת איחור באבחון גידול סרטני, מבצעים הוא ובאי כוחו נזק בלתי הפיך בראיה המרכזית במשפט – הרשומה הרפואית? האם השחתת ראיה מהווה עילה להעברת נטל הראיה או קבלת התביעה, בטענה של העדר רשומה רפואית?

התובע הגיע למרפאתו של הרופא, מומחה באורולוגיה, כאשר הוא סובל מהפרעות קשות במתן שתן. במרפאה ביצע הרופא מספר בדיקות במטופל, וממצאי הבדיקה הראו הימצאות כדוריות דם אדומות ולבנות בשתן. הרופא עשה לתובע בדיקה גופנית ושאל אותו על אפשרות לקיומה של מחלת מין זיהומית, STD.

המחלוקת בין הצדדים הייתה למעשה - האם הוצע לתובע לעשות בדיקת ציסטוסקופיה כבר בשני המועדים הראשונים שבהם הוזמן להיבדק אצל הרופא הנתבע. יש לציין כי בדיקה זו הייתה יכולה לאבחן את הגידול הסרטני, למרות שמדובר בבדיקה פולשנית אשר עלולה לסכן את מצבו הבריאותי של החולה במקרה של זיהום.

אחת מהשורות בכרטיס הרפואי - מחוקה בטיפקס

הרופא הנתבע ובאי כוחו טענו כי הוצע למטופל לעבור את הבדיקה כבר במאי 2000, ואילו התובע סירב בגין הסכנות הכרוכות בה. התובע, לעומת זאת, טען בבית המשפט כי לא היו דברים מעולם ולא הוצע לו לעבור את הבדיקה, שכן הרופא סבר שמדובר בזיהום ולא בגידול.

בביקורו השני של המטופל אצל הרופא, עבר הוא בדיקת אולטרסאונד אשר הייתה אף היא תקינה, אולם תלונותיו על כאבים נותרו בעינן. בכרטיס הידני אשר תיאר את אותו הביקור נכתבו ממצאי בדיקת האולטראסאונד, ההבחנה וההמלצה. הרשומה הייתה פרושה על פני שמונה שורות בכרטיס, כאשר השורה הרביעית הייתה מחוקה כולה בטיפקס לבן. בתחילה התעלמו הצדדים ומומחיהם מן השורה המחוקה, ובכתב ההגנה לא הייתה כל התייחסות אליה ואל מה שהיה כתוב קודם המחיקה.

עם זאת, לקראת הכנת תצהיר העדות הראשית פנו באי-כוחו של הרופא למומחה לכתב-יד, מר אמנון בצלאלי, כדי שיבדוק, יחווה דעתו, ויעיד על מה שהיה כתוב ונמחק. מר בצלאלי פענח בתחילה את הכתוב ללא הסרת הצבע, בטכניקה של צילום אינפרא-אדום. הכיתוב המפוענח שהתקבל הוא "לא שולל STD. רוצה לדחות ציסטוסקופיה".

בהסתמך על הפענוח הזה טען הרופא כי בביקור דחיית בדיקת הציסטוסקופיה עלתה בקנה אחד עם החשש לזיהום דלקתי, שהרי, כאמור, לא היה מקום לעשייתה בעת שהחולה סובל מזיהום דלקתי.

האם מדובר בזיוף? כיצד יש לשמור על ראיה משפטית?

התובע ואשתו טענו כנגד הראייה החדשה כי מדובר בזיוף, תרמית ומרמה. התובעים אף הביאו מומחית גרפולוגית אשר תבחן את הרשומה כתובה, ומחוות דעתה עלה כי מדובר בשורה שלא נכתבה באותו היום בו נכתבו השורות האחרות בכרטיס. השופטים קיבלו את טענותיהם של התובעים וקבעו כי הנתבעים הזיקו לראיה הזו.

השופטים מתחו ביקורת על הנתבעים שכן בידיהם היה מצוי הכרטיס הרפואי, מעת שנפתח המשפט, והם אף ידעו כי מדובר בראיה מרכזית. אי לכך, היה עליהם לשמור עליו כמות שהוא, ואם היו הם סבורים שיש לעשות בו פעולות כלשהן כדי לחשוף את רבדיו הנסתרים, היה עליהם לבקש מבית המשפט הנחיות כיצד לעשות זאת (ניתן להניח כי בית המשפט היה ממנה מומחה מטעמו שיעשה את מלאכת החשיפה).

בית המשפט קבע כי הנתבעים עשו דין לעצמם, פנו למומחה מטעמם, והלה עשה פעולות בלתי הפיכות בראיה. אי לכך, מדובר בנזק ראייתי המטיל את נטל ההוכחה על כתפיהם של הנתבעים. במילים אחרות – עליהם יהיה לשכנע בנכונות גרסתם העובדתית בדבר ההצעה לעשות בדיקת ציסטוסקופיה כבר ביום 5.6.00, בעקבות התגברות החשש לקיומה של מחלה זיהומית.

הנתבעים הזיקו לראיה אך בית המשפט קבע שני סייגים לדבר:

ראשית, הנתבעים לא השחיתו את הרשומה הרפואית לגמרי. הם נהגו בה זהירות והגינות, ואף תיעדו בצילום וידאו כל שלב בהסרת הצבע הלבן מן השורה המחוקה. אין דינם שווה למי שהשחית ראיה לחלוטין, או שנמנע מליצור אותה במקום שחובה הייתה עליו לעשות כן.

שנית, אין לפטור לגמרי את התובעים מחלקם במחדל. הללו ידעו עוד ביום 27.11.06 כי הנתבעים טוענים למחיקתה של שורה מן הרישום בכרטיס המעקב הרפואי, ובה כתוב על חששו של התובע מפני זיהום העובר ביחסי מין. עם זאת, התובעים לא עשו דבר עם המידע הזה - לא ביקשו לחשפו ולא לערער עליו. כמו כן, לא ביקשו התובעים לקבל לידיהם את הכרטיס, והסתפקו בהעתק הצילומי שלו, שניתן לראות על נקלה כי השורה הרביעית שבו נמחקה בטיפקס.

שני הסייגים הללו הייתה משמעות גם לעניין הנטל.