רשלנות רפואית בהסרת שיער בפנים גרמה לשיעור יתר

מדי שנה, פונים צעירים וצעירות רבים למכונים קוסמטיים על מנת לשפר את מראם החיצוני והרגשתם הפנימית. עם זאת, טיפולים אלו, למרות שהם שכיחים ונפוצים, עלולים גם לגרום לעוגמת נפש של ממש. דוגמא לכך ניתן לראות במקרה הבא. מדובר ברשלנות רפואית בהסרת שיער בלייזר בפנים, אשר במקום לסייע בהסרת השיער, גרמה לשיעור יתר בלתי הפיך.

התובעת הגיעה למכון להסרת שיער (הנתבע) וזאת על מנת להסיר שיער באזור פאות הלחיים. למרות שהשיער היה פלומתי בלבד, המטופלת ביקשה להסירו בגין צבעו השחור ו"הבולט". לטענתה, היא פנתה למכון על מנת לבחון את האפשרות להסיר את השיער מאזור הלחיים והוסבר לה כי ההליך המדובר נעשה באמצעות לייזר. עוד טענה המטופלת כי נאמר לה שהטיפולים נעשים אחת לחודש, ובמשך שנה וחצי. האישה טענה כי צוות המכון הבטיח אזור נקי משיערות לצמיתות, ולא ניתן לה כל הסבר על סיכונים צפויים. על בסיס מצג זה ביקשה המטופלת לעבור את הטיפול.

התובעת טענה כי הטיפולים בוצעו על ידי רופאה רק בשלב הראשוני, ולאחר מכן היא קיבלה טיפולים מפקידת הקבלה של המכון. כמו כן, נטען כי חלק מהטיפולים נעשו כאשר התובעת נמצאת בשלבי הריון ראשוניים. לטענת התובעת, כבר בשלב הראשון היא הבחינה בכך שלא רק שהשיער לא נעלם, אלא הוא אף מתחזק. התובעת טענה כי היא הפנתה את תשומת ליבם של צוות הנתבעת לעניין זה, אך אלו הרגיעוה ואמרו לה שמדובר בהליך אשר בסופו יוסרו כל השערות באופן מושלם.

בסופו של היום, למרות טיפולים אשר נמשכו שלוש שנים, התובעת לא נהנתה משיפור כלשהו במצב פניה. יתרה מכך, מצבה אף החמיר. אי לכך, המטופלת הגישה תביעה כנגד המכון בגין רשלנות רפואית בטיפולים קוסמטיים. לטענתה, רשלנות המכון החלה כבר עם הצגת הטיפול בהסבר הראשוני, וקל וחומר במהלך הטיפול. זאת ועוד, התובעת טענה כי יש להעביר את נטל ההוכחה במקרה זה לכתפי המכון, וזאת בשל אובדן תיקה הרפואי ממכון הנתבעת.

המכון: "לא הייתה רשלנות בטיפול"

המכון טען הכחיש מכל וכל את טענות התובעת. ראשית, המכון טען כי לא הובטח בשום שלב לתובעת כי תוצאות הטיפול יהיו כהגדרתה - "תוצאות מעולות של הסרת שיער מוחלטת". כמו כן, המכון הוסיף כי הוסבר לתובעת שמדובר בטיפול אשר כרוך בסיכונים. בנוגע למטפלים, המכון טען כי הן הרופאה והן פקידת הקבלה קיבלו הכשרה והדרכה על ידי חברת "לומיניס" למתן טיפולים במכשירים המדוברים להסרת שיער בלייזר

בית הדין לעבודה קבע ראשית כי הוא מקבל את גרסתה של התובעת לכך שהוסבר לה כי הטיפול יעניק לה פנים חלקות משיער לחלוטין ולצמיתות. כמו כן, התקבלו גם טענותיה של האחרונה בדבר העדר הסבר הנוגע לסיכונים הטמונים בהליך המדובר. מדובר למעשה בקבלת טענת הסכמה מדעת, או יותר נכון, העדר הסכמה מדעת. עדותה של התובעת, לפיה היא פנתה לכל הנוגעים בדבר (מנהל המכון, הרופאה המטפלת, הפקידה המטפלת) כאשר הופיע שיעור היתר, נתפסה כאמינה ומהימנה בעיני בית המשפט. אי לכך, גם עדותה של התובעת בכל הקשור ל"דברי ההרגעה" אשר השמיע צוות המכון באוזניה התקבלה.

עוד מאמרים בנושא:
פסיקות פיצויים בגין רשלנות רפואית בהסרת שיער
רשלנות רפואית בהסרת שיער בלייזר
רשלנות רפואית בטיפולי הסרת שיער

בית המשפט התייחס לכך שהצדדים נעזרו בחוות דעת רפואיות מטעמם, אך רק התובעת הציגה חוות דעת של מומחה בעל ניסיון בטיפול בהסרת שיער. שני המומחים היו מומחים לכירורגיה פלסטית, אך רק המומחה מטעם התביעה היה בעל ניסיון בהסרת שיער בפועל. כמו כן, גם המומחה מטעם ההגנה הודה לבסוף כי המשך הטיפול לאורך שלוש שנים היה מעט "בלתי מידתי". בית המשפט קיבל את סברתו של המומחה מטעם המטופלת לכך ש"התרשלותו של המכון החלה שעה שבפניה של התובעת החל להופיע שיעור יתר באזור הסנטר והצוואר, והמטפלים לא בחנו את קיומה של תופעת השיער הפרדוקסאלי ולא הפסיקו לאלתר את הטיפול", נכתב בפסק הדין, "בהמשכת הטיפול במשך למעלה משנתיים, נזקיה של התובעת התעצמו וכעת היא סובלת משיער זיפי ושחור באזור הצוואר והסנטר".