רשלנות רפואית - סוגיית הסכמה מדעת

אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות ופסקי דין בנושא הסכמה מדעת. מהי הסכמה מדעת? מתי תוגש תביעה בגין הסכמה מדעת?

בבואו לנסח את חוק זכויות החולה, הקדיש המחוקק את כל חלקו הרביעי של החוק לעניין הסכמת החולה בנוגע להליך הרפואי העומד בפניו. טרם ביצוע הטיפול הרפואי, על הרופא מוטלת האחריות לפרט בפני החולה את מכלול המידע הרפואי הדרוש להליך, לרבות הסיכונים, סיכויי ההצלחה, תופעות הלוואי (כגון דלקות, כאב וכו'), תקופת ההתאוששות ותהליכי ההחלמה.

המידע הרפואי חייב לכלול את אבחון המחלה המפורט, תיאור מהות התועלת והסיכון של הטיפול המוצע, הסיכונים הכרוכים בביצוע ההליך הרפואי, סיכויי הצלחת הטיפול, חלופות רפואיות אפשריות ומתן פירוט מדויק במידה ומדובר בטיפול רפואי חדשני. על הרופא לדאוג כי המטופל מבין היטב את המידע שנמסר לו, ושהוא מקבל החלטתו באופן מושכל מתוך דרך של בחירה ואי-תלות.

הסכמה מדעת - מתי בעל פה ומתי בכתב?

על פי החוק, הסכמה מדעת יכולה להיות בכתב, בעל פה או בתנועות גוף והתנהגות. הסכמה מדעת חייבת להיות מנוסחת בכתב במידה ומדובר בטיפולים כגון ניתוחים מכל סוג שהוא (למעט כירורגיה זעירה), טיפולי דיאליזה, טיפולי הפריה חוץ-גופית, צנתורים של כלי דם, טיפולים בקרינה מייננת וכימותרפיה בגידולים ממאירים.

מכיוון שאדם מן השורה אינו מחזיק בידע רפואי קודם, ומספר הפעמים אשר הוא מגיע לטיפול רפואי אינו גדול במהלך חייו, על הרופא מוטלת החובה לפרט באופן מדויק את הסיכונים הכרוכים בטיפול הרפואי מבלי לעטות אותם ב"מסך עמימות". תשובות רופאים כגון "כל הליך רפואי טומן בחובו סיכונים" או "בעקבות הניתוח עלולים להיות סיבוכים קלים אך הם אינם מהווים סכנת חיים" אינם מוציאים את הרופא ידי חובתו על פי חוק.

לדוגמא, על הרופא לספר לחולה כי טיפולים כירורגיים, למשל, עלולים לגרום לזיהומים וטיפולים קוסמטיים למיניהם עלולים להותיר צלקות.

במידה ולא הוסברו לחולה מגוון הסיכונים האפשריים בעקבות הטיפול הרפואי, חושפים עצמם הרופא והמוסד הרפואי לתביעה בגין רשלנות רפואית מכורח עבירה על חוק זכויות החולה. הסכמה מדעת הינה חובה חקוקה וכוחה עומד גם במקרים קיצוניים בהם מתבצעים ניתוחי חירום.

מה קורה בניתוחי חירום? כיצד נגבית הסכמת המטופל לניתוח?

בדומה למרבית הסוגיות בנוגע לרשלנות רפואית, גם כאן תיבחן התנהלותם של הרופאים על פי מבחן ה"רופא הסביר".

לא אחת מגיעים לבתי החולים פצועים חסרי הכרה (או ניתוחים פשוטים מסתבכים), ומתעורר צורך בהליך חלופי במתכונת חירום (דוגמת ניתוח קיסרי כאשר ישנם סיבוכים במהלך לידה רגילה). מכיוון שהזמן דוחק, לא תמיד ניתן להשיג את הסכמתו המודעת של החולה ברגעים קריטיים אלו ובתי המשפט לרוב מכירים באירועים חריגים מסוג זה כיוצאים מן הכלל.

מתי מותר טיפול במטופלים הסובלים מפיגור שכלי או המסרבים לטיפולי חובה?

לעיתים מגיע לבית החולים אדם אשר סובל מפיגור שכלי אשר הינו חסר יכולת להבין את הטיפול לו הוא זקוק. במקרים מסוג זה ניתן בד"כ לטפל בחולה מבלי לקבל הסכמתו המפורשת. בית המשפט מוכן להתיר פעמים רבות טיפולים רפואיים ללא הסכמה מדעת כאשר מדובר בטיפול רפואי הכרחי אשר יציל את חייו של החולה למרות שהוא עצמו אינו מוכן לכך. טיפול רפואי במתכונת חירום שכזו תלוי באישורה של וועדת האתיקה או באישורם של שלושה רופאים (למשל, ניתוק או חיבור חולים סופניים למכונות הנשמה).

הסברה על חלופות רפואיות אפשריות, אימתי?

פעמים רבות מציע המוסד הרפואי או רופא מטעמו טיפולים רפואיים אשר מוענקים במקום באופן ספציפי, וזאת משיקולי תקציב וטכנולוגיה קיימת. לא תמיד מהווה הטיפול המוצע את ההליך הרפואי הטוב ביותר בעבור החולה.

הרופא חייב ליידע את המטופל, כחלק מהשגת הסכמתו להמשך ההליך, לגבי כל הטיפולים החלופיים האפשריים בין אם הוא ביקש לדעת זאת או ובין אם לא. נזקים רפואיים אשר נגרמים לחולה עקב טיפול רפואי אשר הייתה לו חלופה אחרת בעלת סיכוי התאמה גבוה יותר, מהווים עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.

הסכמה מדעת - מתי מהווה רשלנות רפואית?

היה ונפגע חולה, בגין רשלנות רפואית עקב הליך רפואי אשר פרטיו לא הוסברו טרם התחיל, וישנו קשר סיבתי בין הנזקים אשר נגרמו למטופל לבין רשלנות הצוות הרפואי, מתקיימת עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.

האם חתימה על הסכמה מדעת הינה מסמך חלוט?

הסכמה מדעת (גם במידה והיא חתומה בכתב), אשר איננה מפרטת את כל המידע הרפואי הרלבנטי על פי החקיקה, מהווה הפרה של חוק זכויות החולה ועילה לקבלת פיצויים. גם חוסר נוחות, תופעות לוואי או כאב, אשר הרופאים לא ראו לנכון לציינם בפני המטופל, מהווים רשלנות מסוג זה.

לעיתים מוגש לפציינט, זמן קצר לפני כניסתו לניתוח, טופס חתימה על הסכמה מדעת לגבי הטיפול הרפואי. פעמים רבות בתי המשפט אינם מכירים בטפסים אלו, שכן על פי ניסוחו של המחוקק, חייב המטופל להבין לאחר שיקול דעת מושכל את כל המידע הרפואי בנוגע להליך שלפניו.

חתימה על הסכמה מדעת כלאחר יד, הנעשית על מיטה בדרך לחדר הניתוח - אין בה בכדי ליצור חומת הגנה סביב הנתבעים בבית המשפט.