פיצויים בגין ניתוח לתיקון רוחק ראיה ללא הסכמה מדעת

האם מטופל אשר סובל מנזקים לאחר טיפול רפואי, זכאי לפיצויים למרות שלא הוכחה רשלנות בביצוע ההליך הרפואי? האם די בהעדר הסכמה מדעת, כאשר מדובר בהליך קוסמטי, כדי להקים זכות לנפגע לפיצויים? התובע פנה בשנת 1999 לרופא הנתבע והתעניין בניתוח לייזר לתיקון רוחק ראיה. הנתבע ביצע לתובע מספר בדיקות והמליץ לו לעשות הניתוח. הניתוח בוצע באפריל 1999 בעין אחת, ובמאי אותה השנה בעין השנייה. התובע טען כי לא רק שבעיית הראיה שלו לא נפתרה, אלא נגרמו לו נזקים קשים ובלתי הפיכים בעיניו.

עוד פסקי דין בנושא:
פיצויים למטופלת בגין העדר הסכמה מדעת בעקבות ניתוח בחוליות הגב
קשירת חצוצרות בניתוח קיסרי ורשלנות רפואית מבחינת אי הסכמה מדעת
רשלנות רפואית בניתוח כריתת קונכיות באף והעדר הסכמה מדעת
פיצויים בגין העדר הסכמה מדעת לצנתור
חתימה על טופס הסכמה מדעת אך פיצויים בגין פגיעה באוטונומיה

דוקטרינת ההסכמה מדעת מצאה בעבר ביטוי בפסיקת בתי המשפט, והחל משנת 1996 עוגנה בחוק זכויות החולה. במקרה דנן, התובע טען כי הוסבר לו שמדובר בניתוח פשוט ולא מסוכן, ולא נאמר לו דבר לגבי סיכונים כאלה ואחרים (לרבות סיכויי הצלחה). כמו כן, התובע הוסיף כי בשנת 1999 היו ניתוחי הלייזר לשיפור הראיה בחיתוליהם והניסיון בשיטת הניתוח דכאן – לאסיק – היה מועט "בלשון המעטה". התובע הוסיף כי אם הוא היה יודע את המידע המלא ביחס לניתוח, כולל חוסר התאמתו לעיניו והסיכונים השונים, ברור כי הוא היה מוותר על "התענוג" וממשיך להרכיב משקפיים. הנתבע טען, לעומת זאת, כי הוא העניק לתובע את מלוא ההסברים הנוגעים להליך הרפואי. כמו כן, הנתבע הוסיף כי התובע חתם על טופס הסכמה מדעת והייתה לו אפשרות לקרוא את הטופס בזמן ההמתנה לבדיקה.

הליך רפואי חדש

יש לציין כי התובע סבל באותה התקופה מרוחק ראיה משמעותי. כמו כן, השופטת התייחסה לכך כי ה-FDA טרם אישר ניתוחי רוחק ראיה באותה התקופה ועל כן ניתן לקבוע כי הפרוצדורה המבוקשת הייתה חדשה יחסית וטרם נרכש בה ניסיון רב. מידע זה לא נמסר לתובע לפני הניתוח. השופטת ציינה עוד כי הנתבע היה מעוניין באותה התקופה לצבור ניסיון בביצוע ניתוחים אלו, ועל כן מיעט לפרט בנוגע לבעיות העלולות לעלות מהם. צוין גם כי אולי התובע קיבל הסברים מסוימים לפני הניתוח, אך החתימה על הטופס בפועל נעשתה אצל המזכירה ביום הניתוח עצמו. אי לכך, בית המשפט קבע כי לא הוכח שהתובע קיבל את ההסברים כנטען ובמקום בו מדובר בניתוח בחירה – הדברים חייבים לעלות כדי רשלנות רפואית.

"כאשר עסקינן בניתוחים פלסטיים שאין כל בהילות בביצועם, יהיה זה ראוי לצייד את המטופל בטופס ההסכמה עובר ליום הניתוח על מנת שבאמת יוכל לעיין בו בנחת ולבחון אם יש לו שאלות להפנות לרופא", נכתב בפסק הדין, "הדברים מוצאים ביטוי בחוק זכויות החולה הקובע כי המטפל ימסור למטופל את המידע הרפואי, בשלב מוקדם ככל האפשר, ובאופן שיאפשר למטופל מידה מרבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי תלות".

השופטת הוסיפה כי חובת הגילוי החלה על רופא במקרים בהם מדובר בניתוחים קוסמטיים הינה גדולה מהליכים רפואיים הכרחיים, ולא בכדי. לא מדובר בניתוח מציל חיים ואף לא בניתוח אשר יש צורך רפואי לבצעו. אי לכך, הסיכוי אשר מטופל יבחר לעבור ניתוח כגון זה, כאשר ישנם סיכויים משמעותיים לגבי ביצועו, אינם גבוהים כשל בחירה בהליך רפואי ללא ברירה.

עוד מאמרים בנושא:
השתתפות בניסוי רפואי ללא הסכמה מדעת, מתי ניתן לתבוע פיצויים?
טיפול שיניים ללא הסכמה מדעת, מתי תוגש תביעה בגין רשלנות רפואית?
טיפול ללא הסכמה מדעת במצב חירום, האם ניתן להגיש תביעה?
הסכמה מדעת לאחר כניסה לחדר ניתוח, האם רשלנות רפואית?

במקרה דנן, בית המשפט קבע כי יש לפסוק פיצויים לתובע בסך 100,000 שקלים. התובע סבל מרוחק ראיה גבוה באופן משמעותי והיה ברור כי הניתוח לא יוכל לתקן את בעיית ראייתו באופן מלא. על הנתבע היה מוטל להביא עניין זה לידיעתו של התובע בטרם ביצוע הניתוח, קל וחומר כאשר ישנה סבירות גבוהה כי התובע יאלץ לעבור ניתוח נוסף לתיקון ראיה לאחר מכן. כמו כן, רופא סביר היה מיידע את המטופל לגבי העובדה שעסקינן בהליך רפואי אשר לא נצבר בו ניסיון רב (תיקון רוחק ראיה) ועל כן ברור כי הסיכויים לסיבוך צפוי הינם גדולים יותר מהרגיל. יש לציין כי לא הוכחה רשלנות רפואית בניתוח לייזר במקרה זה. עם זאת, בית המשפט קבע כי התובע זכאי לפיצויים בשל העדר הסכמה מדעת לביצוע ההליך הרפואי האלקטיבי (בנסיבות שתוארו).