הסכמה מדעת לביצוע הרדמה מקומית ולא הרדמה כללית - האם רשלנות?
.jpg)
התובע, יליד 1929, הגיש תביעה שעניינה רשלנות רפואית של רופא מרדים במרכז הרפואי "העמק" בעפולה". לטענתו של התובע, לצורך מתן טיפול לריסוק אבנים בכליותיו, עבר הוא הרדמה ספינאלית, תהליך בו מוחדרת מחט ובה חומר ההרדמה, לעמוד השדרה.
התובע סיפר בבית המשפט כי בעקבות רשלנות רפואית בניתוח, תוך כדי החדרת המחט לגבו, פגע הרופא המרדים בשורש העצב, הוא נתקף כאבים חזקים ברגלו הימנית וקפץ ממיטת הניתוח. לטענותיו, הרופא לא הפסיק את פעולת ההזרקה והניתוח הושלם. התובע טען כי המשיך להלין על כאבים ברגלו הימנית לאחר הניתוח ועקב כך, אושפז הוא בבית החולים במשך חודש ימים.
האם ניתנה הסכמה מדעת על פי הדין?
טענתו העיקרית של התובע הייתה כי לא היה ניתן לו הסבר מלא על הסיכונים הכרוכים בהרדמה ספינאלית ולא הוצעה לו האלטרנטיבה של הרדמה הכללית. האם צודק התובע, והרופא התרשל בקבלת הסכמתו המודעת לביצוע ההרדמה?
מן הפסיקה ידוע שעל מנת שמטופל יוכל לתת הסכמתו לטיפול המוצע לו, יש לספק לו מידע הולם על מצבו, מהות הטיפול, הסיכויים והסיכונים הטמונים בו והאלטרנטיבות הטיפוליות הקיימות. ההלכה אף הרחיבה את הנושא וקבעה כי חתימת התובע על טופס ההסכמה להרדמה ולניתוח, אינה מהווה ראיה ודאית לכך שאמנם ניתנה הסכמה מדעת, אלא אם חתימתו לוותה במתן הסבר מלא על ידי הרופא המרדים. התובע טען במקרה דנן, כי לא ניתן לו הסבר כזה ולפיכך לא ניתנה הסכמתו מדעת.
הרופא המרדים טען שאינו זוכר את המקרה הספציפי של התובע בשל חלוף הזמן, אולם הוא נוהג לתת הסבר למטופלים "ב-99% מהמקרים, וסביר כי הדבר נעשה גם עכשיו".
האם היה התובע מסכים לביצוע ההרדמה במידה והיה ניתן לו ההסבר?
היות והתובע לא זכר פרטים מהותיים בנוגע לניתוח, ובין היתר את העובדה שהיה בצום עובר לביצוע ההרדמה, קבע בית המשפט כי אין לקבל את גרסתו שעלה בידו להוכיח שלא קיבל הסבר ע"י הרופא לבד מהחתימה על טופסה ההסכמה.
זאת ועוד, הקשר הסיבתי הנדרש בסוגיית ההסכמה מדעת, הוא הקשר בין אי גילוי המידע המלא ואי קבלת ההסכמה, לבין ההחלטה על הסכמה לטיפול. במילים אחרות – האם היה המטופל מסכים לטיפול במידה והיה נמסר לו המידע המלא אודותיו. בתביעות שעניינן רשלנות רפואית העוסקות בסוגיה זו, נטל ההוכחה על הימנעות לכאורית מהטיפול מונח על כתפיו של התובע.
השופט קבע כי בהתחשב בגילו של התובע, ושכיחות השימוש בהרדמה ספינאלית בניתוחים מסוג זה, יש לקבוע כי גם במידה והיה ניתן לחולה המידע המלא אודות הטיפול, סביר להניח שלא היה האחרון מתנגד לביצועו.
אי לכך, נדחתה תביעתו של התובע בעקבות אי קבלת הסכמה מדעת לביצוע ההרדמה הספינאלית.