רשלנות רפואית דלקת בלבלב, באילו מקרים תוגש תביעה?
דלקת ברקמת הלבלב עלולה להיגרם בשל סיבות שונות, כגון: צריכה מוגברת וקבועה של אלכוהול, אבני מרה, חבלה טראומטית, שימוש קבוע בתרופות שונות ועוד. תסמיני המחלה הם כאבים בבטן העליונה ובגב, בחילות והקאות, שומנים בצואה ועוד. במקרה של דלקת חריפה יכול להופיע גם דימום בחלל הבטן.
אבחון המחלה מתבצע באמצעות בדיקת CT שיכולה לאשר את האבחנה של דלקת חריפה ולהצביע על חומרתה. הטיפול כולל החזרת נוזלים, הפסקת תזונה דרך הפה ומתן תחליפים אנזימטיים חיצוניים, אשר מחליפים את הפרשת האנזימים הרגילה מהלבלב ומאפשרים ספיגה יעילה יותר של מזון ושיפור סימפטומים.
דלקת בלבלב עשויה לחלוף בתוך ימים ספורים ללא סיבוכים, אולם לעתים עלולים להתרחש סיבוכים שונים, כגון: בעיות בנשימה, זיהומים, התפתחות ציסטות ואף מחלת סוכרת כתוצאה מרשלנות רפואית עקב אבחון שגוי או מתן טיפול לא מועיל.
ביצוע בדיקת ERCP ללא הסכמה מדעת
תביעת רשלנות רפואית הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים ועסקה בסוגיית ההסכמה מדעת. התביעה הוגשה על ידי מטופלת, אשר בעקבות בדיקת ERCP שנערכה לה לאחר שהלינה על כאבי בטן עזים, חלתה בדלקת חריפה בלבלב. התובעת טענה כי הרופא התרשל בכך שלא דאג לקבל את הסכמתה המודעת לביצוע הבדיקה וכי להסכמה זו נודעת משנה חשיבות, לנוכח הסיכונים הטמונים בבדיקה, אשר במהותה דומה לניתוח ואף הרופא לא פירט את הסיכונים כנדרש.
התובעת ציינה כי לא חתמה על טופס הסכמה ולא הוסברו לה מגוון הסיכונים של הבדיקה ומהותה בטרם הוצע לה טיפול. לפיכך לא הייתה לה אפשרות לבחור האם לעבור את הבדיקה ומי יהיה הרופא אשר יבצע אותה. כמו כן, לא ניתנה לה אפשרות לקבל חוות דעת נוספת ועדותו של הרופא לגבי הסכמתה בעל פה, אינה קבילה בעקבות הזמן הרב שחלף.
הרופא טען להגנתו כי בינו לבין התובעת התקיימו שתי שיחות אודות הטיפול, אשר במהלכן הועלתה גם האפשרות של בדיקת ERCP. הרופא טען כי נהג להסביר למטופליו שהבדיקה עוברת בהצלחה של 95% מהמקרים, ואילו באחוזים הנותרים נגרמת דלקת בלבלב שחולפת לאחר מספר ימי אשפוז ומסתבכת במקרים חריגים.
הרופא ציין כי מהרשומה הרפואית עלה כי הוסברו לתובעת הסיכונים הרפואיים במלואם. עוד טען כי אל מול הסיכון הטמון בהמצאות אבנים בדרכי המרה, לא היה כל אמצעי חלופי לשלילת המצאות האבנים מלבד הבדיקה. אי לכך, ולאור העובדה שהתובעת סבלה מכאבים עזים וחמורים, גם אם ניתן הסבר הלוקה בחסר, היא הייתה נותנת את הסכמתה ככל חולה סביר במצבה.
קיים סיכוי גבוה שהתובעת הייתה מסכימה לטיפול
לאחר שמיעת טענות הצדדים וחוות דעת של מומחים מטעמם, קבע בית המשפט כי הנתבע התרשל במתן הסבר נאות אודות בדיקת ה-ERCP וסיכוניה וניכר כי התובעת לא חתמה על טופס הסכמה מדעת, על אף שהיה מקום להחתימה.
בית המשפט בדק במסגרת המבחן המשולב, שהוא המבחן האובייקטיבי, הבוחן כיצד היה נוהג "חולה סביר" בנסיבות המקרה אילו קיבל הסבר נאות, והמבחן הסובייקטיבי, הבוחן את מידת השיפוט של החולה הספציפי על רקע התנאים ואופן מסירת המידע, לרבות מרכיבי אישיותו ומצבו הנפשי בזמן האירוע.
לאחר בחינת המקרה קבע בית המשפט כי בעיני החולה הסביר הניצב בסיטואציה שבה הוא סובל מכאבים עזים וחריפים במשך חודשים ארוכים, מבלי שאובחנה הסיבה, יש להקל ברשלנותו של הרופא להשגת הסכמתה מדעת של התובעת. על כן, בהתחשב בסיכוניה וסיכוייה של בדיקת ה-ERCP, במידה והיו מובאים לפני התובעת, קיים סיכוי סביר שהייתה מסכימה לעבור את הבדיקה. אי לכך, בית המשפט פסק שהסיכוי שלא הייתה מסכימה התובעת לעבור את הבדיקה, בנסיבות המקרה, עומד על 30% בלבד.