רשלנות רפואית, האם ההריון היה מופסק אחרי שבוע 23?

בית המשפט המחוזי נדרש לדון בתביעה אשר הוגשה על ידי זוג הורים ובתם הקטינה, כנגד קופת החולים כללית. עילתה של התביעה הייתה רשלנות רפואית בהריון, כאשר התובעים טוענים שהמעקב אחר הריונה של האישה, הביא להולדתה של הקטינה עם חסר של ארבע אצבעות בידה.

במהלך הריונה של האישה, הופנתה היא ללא פחות משש בדיקות אולטראסאונד במסגרת השירותים הניתנים בקופת חולים כללית למבוטחים. עם זאת, מדובר היה בבדיקות בסיסיות אשר לא בודקות גפיים ופנים, וסיכונים כגון תסמונת השירכה (שגרמה למומה של התובעת) אינה מתגלים בהן.

בית המשפט קבע כי היות ורופא קופת החולים כללית, שביצע את המעקב אחר הריונה של אם התובעת, לא יידע את ההורים לגבי מוגבלתה של בדיקת האולטראסטונד הבסיסית - עסקינן ברשלנות רפואית. מן הפסיקה ידוע כי על הרופא המטפל מוטלת החובה לספר למטופל העומד לפני בדיקה, את כל רזי הבדיקה לרבות מגבלותיה. מדובר בהפרת הסכמה מדעת, חובה חקוקה במסגרת חוק זכויות החולה.

קופת החולים טענה להגנתה כי גם אם הייתה אם התובעת יודעת על התפתחות המום בעובר, לא הייתה היא פונה לוועדה להפסקת הריון. זאת ועוד, קופת החולים הוסיפה כי גם הפסקת ההריון לא הייתה מאושרת לה, היות והתסמונת התפתחה, ככל הנראה, בשבוע ה-24 להריון.

97% מאושרים על ידי הוועדה

השופט דחה את טענותיה של קופת החולים וציין כי לא הצליחה היא להוכיח שההורים לא היו מצליחים או רוצים להפסיק את ההריון. השופט בחן את הנתונים הסטטיסטיים לגבי הפסקת הריון בישראל בין השנים 1990-2006. מנתונים אלו עלה כי הוועדה להפסקת הריון (אשר פועלת מטעם משרד הבריאות) מאשרת את רצון ההורים ב-97% מהמקרים.

כמו כן, השופט קבע כי בהתאם לחוות דעתם של המומחים, ניתן להניח שהמום בגפה של התובעת היה מתגלה בשבוע ה-21 להריון, עניין אשר הינו משמעותי בנוגע לביצוע הפלה. על פי החוק והידע הרפואי, העובר מקבל סיכויי חיות גבוהים לאחר השבוע ה-23 להריון. אי לכך, קיימת הבדלה בין הפסקת הריון לפני שבוע זה ולאחריו. על פי רוב, הריונות אשר מובאים להפסקה לפני שבוע זה נשפטים במסגרת "בית הלל", בעוד שלאחר שבוע זה, נבחן העניין ב"בית שמאי".

הרופאים העמידו את נכותה של התובעת על 25%. בית המשפט קבע כי קופת החולים תפצה את הקטינה בסך של 1,340,000 שקלים בעקבות רשלנותה.