אי המלצה על סריקת מערכות רחבה - רשלנות רפואית?

האם אי הפנייה של אישה לבדיקת סריקת מערכות רחבה, למרות שהריונה הוגדר כהיריון בסיכון, וחרף העובדה כי בשנים נשוא התובענה לא היה מקובל לבצע סקירת מערכות לכל עובר, מהווה רשלנות רפואית בהריון של הצוות הרפואי? תביעה בעניין הונחה לפתחו של בית המשפט המחוזי ועסקה בנזקים אשר נגרמו לתינוק שנולד ללא כף יד ימין ופגיעות נוספות.

ההורים טענו כי היות והריונה של האם הוגדר בסיכון, עקב גילה המבוגר (39) והפלות קודמות (אחת יזומה ואחת טבעית), התנהלותם של הרופאים עלתה כדי הפרת חובת הזהירות. לדידם, לא זו בלבד שהרופאים לא גילו את הפגם של חסר כף יד, אלא הם ציינו במסמכיהם כי הגפיים תקינות. עוד טענו התובעים כי טפסי הבדיקה של הצוות הרפואי, מלמדים בעצמם כי צריך היה לבדוק את הגפיים של העובר.

מדוע לא הוסבר לאם אודות סריקת המערכות הרחבה?

המשפחה הלינה על שלא הוסבר לה מהן המגבלות של הסריקות שבוצעו לאם, והיא לא הופנתה לביצוע סריקה מורחבת, זאת למרות עברה המיילדותי וגילה. בני המשפחה אף טענו כי היות והאם טופלה במסגרת פרטית אצל הרופא הנתבע, ניתן היה לצפות ממנו לשתפה בכל הסיכונים הכרוכים בבדיקות הנ"ל. זאת ועוד, האם טענה כי ההפלה היזומה שעברה נבעה מחשש לפגמים בעובר.

בית המשפט נדרש לדון, אפוא, בשתי שאלות עיקריות – האם בתקופה הרלבנטית (שנת 1986) הייתה אפשרות לבצע סריקה על קולית טובה ורחבה יותר מזו שנעשתה, והאם היה זה בגדר הציפייה הסבירה של ההורים בנסיבות המקרה.

יש לצפות מרופא פרטי להמליץ על כל הבדיקות האפשריות

בית המשפט קבע כי אין מחלוקת שבשנת 1986 אפשרה בדיקת אולטראסאונד גילוי מומים כמו זה שעמו נולד התינוק. המומחה הרפואי מטעם התובעים כתב בחוות דעתו שבשנים 86-85 נעשו בדיקות רחבות יותר על ידי רופאים פרטיים בפרקטיקה הפרטית בלבד, תמורת תשלום מאד גבוה. בדיקות אלו היו נכנסות להרבה מאד פירוט לעומת הבדיקה הרוטינית שהייתה מבוצעת במוסדות הבריאות המקובלים.

המשפחה טענה בבית המשפט שהרופא לא הפנה את האם לבדיקת סריקת מערכות רחבה, למרות שניכר היה כי רצונם של ההורים היה לבצע את כל הבדיקות הדרושות (וגם הלא דרושות). יש לזכור כי הריונה של האם היה היריון בסיכון והאחרונה אף הגיעה למרפאתו הפרטית של הרופא – לאמור, איננה מעוניינת בטיפול הרוטיני בקופת החולים, והיא רוצה טיפול רחב ומקיף מחמת חשש לבריאות העובר.

מכל האמור לעיל, בית המשפט קבע כי התנהלותם של הרופא והצוות הרפואי הינה רשלנות רפואית כלפי ההורים ובנם.