האם ניתן להציג חוות דעת רפואית הסותרת את קביעותיו של מומחה מטעם בית המשפט?

תביעות העוסקות ברשלנות רפואית נתמכות בחוות דעת רפואיות של מומחים מטעם בעלי הדין ומטעם בית המשפט בעצמו. מומחים מאת בית המשפט מתמנים על פי רוב במקום בו קיימת מחלוקת בין מומחי הצדדים ועל בית המשפט להכריע בסוגיה רפואית.

שופטים אינם רופאים, ועל כן נוטות הערכאות המשפטיות למנות מומחים מטעמן אשר יענו להן על השאלות המתאימות וישפכו אור על הסוגיה הנידונה. עם זאת, האם בעל דין רשאי למנות מומחה רפואי מטעמו, לאחר שמיעת עדות של מומחה אשר מונה מאת בית המשפט? סוגיה זו הונחה כערעור לבית המשפט העליון.

הקטינה נולדה בעוולה לאחר הריון תקין

הוריה של קטינה אשר נולדה בבית חולים כרמל בשנת 1989, לאחר לידה והריון תקינים, טענו כי הילדה סובלת מפגיעות מוחיות שניתן היה לאבחנן עובר לסיום ההריון. האם מדובר במקרה של רשלנות בהריון? ההורים והקטינה הגישו כנגד בית החולים תביעה בגין הולדה בעוולה וטענו כי לו אובחן הנזק המוחי הקשה בזמן, היו בוחרים ההורים להפסיק את ההריון באופן יזום. הרופאים ובית החולים טענו לעומתם, כי בהתאם לידע הרפואי בתקופה נשוא התובענה, לא ניתן היה לאבחן את המום המדובר ברמה כזו שההריון היה מופסק.

שני הצדדים הציגו חוות דעת רפואיות מתחום המיילדות והאולטראסאונד התומכות בטענותיהם וסותרות אחת את השניה. בעקבות המחלוקת בין המומחים, מינה בית המשפט מומחה מטעמו בתחום האולטרא סאונד אשר הגיע אף לעדות וחקירה במסגרת ההליך המשפטי.

האם קיימת חשיבות למינוי מומחה אשר יקבע מתי נוצר המום?

התובעים הלינו על השערתו של המומחה הרפואי כי קיים סיכוי שהמום במוחה של הקטינה נוצר לאחר הלידה ולא הייתה רשלנות באבחונו במהלך ההריון. אי לכך, גמרו התובעים אומר להציג חוות דעת מטעם נוירולוג מומחה, הסותרת טענה זו על פי הספרות המקצועית והניסיון בתחום.

בית המשפט העליון קיבל את תביעתם של ההורים והבת וקבע כי יינתן להם למנות מומחה נוירולוגי מטעמם. השופטים כתבו בהחלטתם יש בתשובה לשאלה – מתי נוצר המום – השלכה מהותית על שאלת החבות בתיק. השופטים כתבו בפסק הדין כי אם תהא המסקנה הסופית של בית-המשפט שניתן היה לגלות את המום - אז עשויה להיות חשיבות לשאלה מתי הוא נוצר. באין יודע מה תהא מסקנת בית-המשפט באשר לעצם האפשרות לגלות את המום, קיימת תועלת בבירור השאלה מתי נוצר המום.