www.rashlanut-refuit.org

פרע כתפיים, מתי תוגש תביעת רשלנות רפואית?

פרע כתפיים, מתי תוגש תביעת רשלנות רפואית?

פרע כתפיים הוא מצב חירום בזמן לידה, שלא ניתן לחיזוי, שבו לאחר יציאת הראש מהרחם נתקעת הכתף של העובר. מצב זה עלול לסכן מאוד את חיי העובר, ולכן נדרשות מניפולציות כדי לחלץ אותו במהירות האפשרית.

 

המניפולציות שבהן יכול הצוות הרפואי לנקוט הן: משיכת רגלי היולדת למעלה, סיבוב העובר לצורך אפשרות של דחיפה של אחת הכתפיים, ואף במקרים מסוימים יש צורך לדחוף את הראש בחזרה לרחם או לבצע ניתוח קיסרי בהול.

 

רשלנות רפואית בפרע כתפיים

 

רשלנות רפואית בפרע כתפיים יכולה לבוא לידי ביטוי במקרים שבהם התברר כי הצוות הרפואי לא פעל כראוי ובהתאם לפרוטוקולים הרפואיים, וכתוצאה מכך היילוד או האם סובלים מנזקים רפואיים. כמו למשל, במקרה שבו נעשה שימוש בכוח רב מדי כדי לחלץ את העובר, או כאשר לא בוצעו כל המניפולציות המקובלות כדי לחלצו במהירות האפשרית, וכתוצאה מכך נגרם נזק משמעותי. 

 

הנזק כתוצאה סיבוך בלידה של פרע כתפיים יכול להיות שברים בעצם הבריח ובזרועות של היילוד, פגיעה במקלעת העצבים בזרוע המכונה תסמונת ארב, ואף עיכוב בחילוץ עשוי לגרום לעובר למצוקה ולתשניק העלול לגרום נזק נוירולוגי חמור. 

 

כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית בפרע כתפיים, יש לפנות למומחה רפואי, אשר יעריך בחוות דעת רפואית כי הנזק שנגרם ליילוד או לאמו נגרם כתוצאה מהתנהלות לקויה של הצוות הרפואי, וכי קיים קשר סיבתי בין השניים. כך למשל המומחה יכול להעריך אם ניתן היה למנוע את התרחשות הסיבוך, האם ניתן היה לבצע חיתוך חיץ הנקבים כדי להקל על החילוץ וכדומה. 

 

במקביל יש לפנות לעורך דין לענייני נזיקין העוסק בהגשת תביעות בגין רשלנות רפואית בלידה, והוא יעריך על סמך ניסיונו והבנתו המקצועית, אם ישנה עילה להגשת תביעה והאם בית המשפט יפסוק לטובת התובעים פיצויים בגין הנזק.

 

תביעה בגין אי בחינת גודל עובר ולידת פרע כתפיים

 

האם בית החולים התרשל בניהול לידה ועל כן נגרמו נזקים ליילוד שהובילו ללידתו בעוולה? תביעה העוסקת בעניין רשלנות רפואית בלידה, הוגשה על ידי התובע ואמו.

 

על פי עובדות התביעה, האם הגיעה לבית החולים בשבוע ה-35 להריונה, ולטענתה היה על בית החולים לפעול בזהירות יתרה שכן הרופאים היו אמורים לדעת, בעקבות מהלך ההיריון, שמדובר במקרה של היריון בסיכון. אי לכך, לטענת האם ובנה, הבחירה שקיבלו המיילדות בבית החולים, לבצע את הלידה כלידה וגינאלית הייתה מקור הרשלנות הרפואית.

 

האם הייתה חובה להיערך ללידה עם פרע כתפיים?

 

האם הייתה חובה להיערך ללידה עם סיכון מוגבר לפרע כתפיים, ועל כן לשקול לידה על ידי רופא בכיר או בדרך של ניתוח קיסרי? כדי להכריע האם שיקול הדעת של בית החולים להפנות את היולדת ללידה רגילה היה סביר, ניסה בית המשפט להתחקות אחר נתוני היולדת ולבחון האם היה בהם כדי לשייך אותה לקבוצת סיכון. כמו כן, בית המשפט נדרש לבחון האם היה צורך להביא שיקולים אלו בחשבון בעת קבלת ההחלטה לביצוע לידה רגילה.

 

המומחה הרפואי מטעם היולדת טען בחוות דעתו כי המקרה הנדון היה בעל סיכוי גדול לפרע כתפיים בשל משקלו של העובר, אשר הוגדר כמקרוזומי. כמו כן, המומחה סבר כי על הרופאים היה להתייחס למשקלו של היילוד בלידה הקודמת של האם, למשקלה של האם לפני ההיריון ובעת הלידה, לחשש שעלה בנוגע לסוכרת הריונית ולאי ביצוע העמסת סוכר נוספת למרות שהומלץ על כך.

 

מקרים של פרע כתפיים מאופיינים על פי רוב בעוברים גדולים מהרגיל, ועל כן היה על בית המשפט לבחון רשאית את גודלו של העובר בטרם נולד. במקרה זה, הערכות המשקל הצביעו על סטייה ניכרת כלפי מעלה ועל כן כבר במהלך ההיריון הוגדרה מקרוזומיה. על פי חוות דעתו של המומחה הרפואי, בהתאם לבדיקות שנערכו לאם לפני הלידה, הערכת משקל בחדר הלידה הייתה אמורה להצביע על משקל של 3640 גרם.

 

מהם הגורמים לאירוע פרע כתפיים בלידה?

 

בין הצדדים לא הייתה מחלוקת לכך שסוכרת הריונית מעלה באופן משמעותי את הסיכוי להתרחשות פרע כתפיים, הן בשל הנטייה למשקל גדול של העובר והן בשל הסכנה להגדלת היחס בין היקף חגורת הכתפיים של העובר לבין היקף הראש.

 

בלידה נשוא התובענה נמצא בבית המשפט כי הרופאים אכן אבחנו במהלך ההיריון ריבוי מי שפיר אשר העלו חשש לקיומה של סוכרת. אי לכך, האם הופנתה לביצוע בדיקת העמסת סוכר מלאה, אשר לא הספיקה לבצעה בשל הלידה המוקדמת.

 

בית המשפט בחן את השיקולים שנשקלו עובר להפניית האם לחדר הלידה, על פי ניתוח גיליון הלידות. בגיליון צוין כי האם הוסיפה למשקלה כ-15 ק"ג במהלך ההיריון ומדובר בהריונה השני. כמו כן, תחת סעיף ההערות לא נרשם דבר ולא הייתה כל התייחסות לגודלו של העובר או להפניית האם לבדיקת העמסת סוכר עקב חשש לסוכרת הריונית.

 

בסופו של דבר נקבע כי בית החולים התייחס למשקלו של העובר על פי הערכת המשקל האחרונה שבוצעה מבלי להתחשב בטווח הטעות האפשרית. אי לכך, מדובר במקרה של רשלנות רפואית מצד בית החולים ועליו לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו בלידתו, ועקב הולדתו בעוולה.

 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

דילול עוברים רשלני הביא להפלתם - האם רשלנות רפואית?

לאחר 10 שנות עקרות, הרתה התובעת רביעייה והומלץ לה לבצע דילול שני עוברים, על ידי רופא שהתחזה כבעל נסיון. הדילול בוצע באיחור (בשבוע 15) בגלל שביתה בבי"ח. הניתוח הסתבך וגרם לכך שהתובעת הפילה את כל העוברים. לתובעת לא הובהרו הסיכונים הטמונים בפרוצדורה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

האם ניתן היה למנוע את מותה הטרגי של הילדה?

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 



תגיות: אוביטרל,