רשלנות רפואית של רופא אורולוג

אורולוגיה היא תחום התמחות רפואית כירורגית העוסקת במערכת השתן והכליות ובמערכת הרבייה של המין הגברי, וכוללת גם את התחום של התפקוד המיני. רוב המטופלים שפונים לאורולוג סובלים מכאבים או מבעיות במתן השתן, או סובלים מהפרעה בתפקוד המיני.

אורולוג מטפל בכל הבעיות הבריאותיות הקשורות למערכת השתן, לרבות: מחלת כליות, דלקות בדרכי השתן, תיקון מומים מולדים במערכת השתן, תיקון דליפת שתן, הסרת גידולים שפירים או ממאירים בערמונית, טיפול בסרטן במערכת הרבייה הגברית ועוד.

טיפול בהפרעות בתפקוד המיני של גברים

מכיוון שמערכת הרבייה הגברית נמצאת באותו מיקום פיזי יחד עם מערכת השתן, וצינור השופכה משמש למעבר השתן מהשלפוחית מחוץ לגוף, ולמעבר נוזל הזרע, אורולוג עוסק גם בהפרעות בתפקוד המיני של המין הגברי, לעומת נשים אשר מטופלות אצל גניקולוגים עקב בעיות במערכת המין.

אורולוג מטפל במחלות מין אצל גברים ובבעיות אין אונות, לרבות: קשיים בהגעה לזקפה וקשיים בשמירה על זקפה לאורך זמן, שפיכה מוקדמת, מחלות הקשורות באיבר המין וליקויים נוספים בתחום התפקוד המיני.

מה כוללת בדיקה אורולוגית?

בדיקה אורולוגית תלויה בסוג התלונות של המטופל. היא מתחילה בראיון עם המטופל ותיאור הבעיה שממנה הוא סובל, איסוף ההיסטוריה הרפואית וביצוע בדיקות שונות, כמו: בדיקת דם, בדיקת שתן או בדיקות הדמיה שונות. לעתים יש צורך גם בעריכת בדיקה גופנית ידנית ובבדיקה רקטאלית של הערמונית.

הטיפול מבוצע באמצעות תרופות כגון אנטיביוטיקה לטיפול בדלקות, או באמצעות התערבויות כירורגיות וטיפולים מסוגים שונים כמו ניתוח לכריתת שלפוחית השתן או בלוטת הערמונית.

תביעות בגין רשלנות רפואית באורולוגיה מוגשות בגין אבחון לקוי של הבעיה, אי הפנייה לבדיקות בזמן, או אי הפנייה בכלל למרות תלונות המטופל, מתן תרופות לא נכונות, או טיפול שבוצע ברשלנות וגרם למטופל נזק משמעותי.

תביעה בגין אבחון רשלני של אורולוג

מטופלת פנתה לבית המשפט בגין עוולת הרשלנות וטענה כי בעקבות אי אבחון של אורולוג של אבן בשופכן שממנה סבלה, נגרמו לה נזקים גופניים חמורים שבאו לידי ביטוי באי תפקוד כליה וצורך בכריתתה. בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה וקבע כי מדובר ברשלנות רפואית מכיוון שהרופא לא ביצע בדיקת IVP, אשר באמצעותה ניתן היה לאבחן מחלת כליות ולמנוע את הנזק החמור.

האורולוג טען להגנתו כי מתוצאות הבדיקה ותלונותיה של המטופלת, סבר שקיימות שתי אפשרויות אשר מהוות מקור לסבלה, חסימה או אבן. על כן הפנה אותה לבצע בדיקת צילום כליות הקרויה IVP. מנגד טענה התובעת כי לא ביצעה את הבדיקה מכיוון שכלל לא הופנתה אליה.

בית המשפט קיבל את גרסתו של הנתבע, והשתכנע כי הוא אכן שלח את המטופלת לבצע את הבדיקה האמורה, אולם קבע כי הרופא התרשל בכך שלא ערך מעקב כדי לוודא שהיא אכן ביצעה את בדיקת ה-IVP, ואף לא מסר לה הסבר מפורט על משמעות הבדיקה וחשיבותה הרבה.

בסופו של דבר קבע בית המשפט כי האורולוג הפר כלפי המטופלת את חובת "המעקב השוטף", והיה עליו לוודא שהמטופלת עוברת את הבדיקה שאליה נשלחה על ידיו, על כן מצא כי קיים קשר סיבתי בין התנהלות הרופא לנזק החמור שנגרם לתובעת, ובנסיבות אלה קיבל את התביעה בגין עוולת הרשלנות וחייב את הנתבע לשלם לתובעת פיצויים בגין נזקיה.