בדיקת מי שפיר - רשלנות רפואית, אימתי?

במהלך ההריון נדרשת האישה ההרה לעבור מגוון רחב של בדיקות אשר מוודאות את מצבו של העובר והיולדת. המטרה העומדת מאחורי בדיקות אלו הינה לעקוב באופן רציף אחר התפתחות ההריון ולמנוע מקרים של סכנה בריאותית לעובר או לאם. מרבית הבדיקות מבוצעות על ידי קופות החולים או במחלקות השונות בבתי החולים.

שימו לב, רשלנות רפואית בביצוע בדיקות הריון עלולה לגרום לסיבוכים משמעותיים בהמשך. אחת מן העילות הנפוצות בתביעות רשלנות בהריון הינה הולדה בעוולה. במקרים בהם הרופאים לא הפנו את היולדת לבדיקה מתאימה, או במידה ולא פענחו הם את הבדיקה כמצופה מהם, עלול להיוולד תינוק הסובל ממומים קשים. אחת מבדיקות אלו הינה בדיקת מי שפיר.

מהי בדיקת מי שפיר?

בדיקת מי שפיר הינה בדיקה אשר ניתן לבצע בבטחה החל מהשבוע 15 להריון. מדובר בבדיקה אשר מטרתה הינה לאבחן מחלות גנטיות והפרעות כרומוזומליות שונות. בישראל, בדיקות מי שפיר נערכות בין שבוע 16 לשבוע 20. שימו לב, בדיקת מי שפיר הינה בדיקה פולשנית אשר במהלכה מוחדרת לשק מי השפיר מחט דקה השואבת כ-20 סמ"ק נוזל. נוזל זה מועבר למעבדה מיוחדת ותוצאות הבדיקה מגיעות לאם בתוך כשלושה שבועות. במקרים חריגים ניתן לבצע, בהתאם לסכנה בהריון, בדיקת מי שפיר גם לאחר השבוע ה-20. כמו כן, מכונים מתקדמים יכולים להציג תשובה לתוצאות הבדיקה גם בתוך יומיים.

מה ניתן לאבחן בבדיקת מי שפיר?

המום המפורסם ביותר אשר ניתן לאבחן במסגרת בדיקת מי שפיר הינו תסמונת דאון. תסמונת קשה זו הינה נזק בלתי הפיך אשר מקורו בבעיה כרומוזומלית. מחלה תורשתית נוספת אשר ניתן לאבחן על דיקור מי שפיר הינה סיסטיק פיברוזיס. מדובר במחלה קשה ביותר אשר מביאה להולדה עם קשיי נשימה רבים באופן בו הנולדים אינם שורדים לאורך שנים רבות. כמו כן, חולי סיסטיק פיברוזיס נאלצים להיעזר בתמיכה רפואית יומיומית על מנת להמשיך ולחיות. דוגמאות נוספות למחלות אשר ניתן לאבחן באמצעות בדיקת מי שפיר הן תסמונת איקס שביר, מחלת גושה, תסמונת בלום ועוד.

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר, אימתי?

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר יכולה לבוא לידי ביטוי בשני אופנים שונים. היות ומדובר בבדיקה מעט מסוכנת, ביצוע הדקירה עלול להביא לפגיעה בעובר ואו באישה. דוגמא לכך ניתן לראות במקרה שאירע בעבר בו נדקרה עינו של העובר במהלך הבדיקה ונגרם לו נזק בלתי הפיך בראייה.

מקרים נוספים הינם בדיקות מי שפיר אשר נעשו ללא מעקב אולטרסאונד כנדרש או על ידי רופא מתמחה שאינו בקיא ברזי הבדיקה לעומקם. כמו כן, במקרים בהם הרופאים לא ציינו בפני האישה את הסכנות הכרוכות בביצוע הבדיקה, עלולים הם להימצא כרופאים רשלנים בגין ביצוע הליך רפואי תוך העדר הסכמה מדעת מצד המטופלת.

הדרך השנייה אשר עלולה להוביל לרשלנות רפואית בביצוע בדיקת מי שפיר הינה אי פענוח נכון של תוצאות הבדיקה ואבחון רשלני של מומים או מחלות גנטיות. הולדה של תינוק הסובל מנכות קשה, במקרה בו ניתן היה לפענח את תוצאות בדיקת מי השפיר בשלב מוקדם של ההריון (ובכך להביא להפסקת ההריון), עולה כדי רשלנות רפואית.

דוגמאות לפסקי דין

במקרה אשר הונח לפתחו של בית המשפט המחוזי נקבע כי רופאים אשר לא ביצעו בדיקת מי שפיר להורים שהינם בני דודים, ובהריונה של האישה אובחנה מיומה. הרופא טען כי לא ביצע בדיקת מי שפיר משום שחשש להריון האם (שני הריונות קודמים הסתיימו בהפלה). עם זאת, בית המשפט קבע במקרה זה כי הרופא התרשל כלפי ההורים בגין אי ביצוע בדיקה שיכלה לאבחן את מחלת הציטרולינימיה ממנה סבל בנם של ההורים.

דוגמא נוספת לפסק דין בנושא זה ניתן למצוא בפסיקת פיצויים בגין הריון שהופסק לאחר פענוח שגוי של בדיקת מי שפיר. במקרה זה, דובר על אישה בהריון ראשון בגיל 37 אשר בדיקת מי שפיר פוענחה באופן שגוי והראתה כי העובר סובל ממומים רבים. התובעת דנן בחרה בהפלה טבעית, ולאחר ההפלה נתגלה כי לא היה ממש בטענות הרופאים בגין הצורך להפסיק את ההריון.