אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני לגבי אשם תורם בתביעות רשלנות רפואית. המידע כולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה...
לא בכל פעם בה נגרמים למטופל נזקים (פיסיים או נפשיים), מוטלת כל האחריות בגין כך על הרופאים לבדם. לעיתים קרובות נטענת בדיון משפטי טענת הגנה נפוצה, שהתנהגות רשלנית, לכאורה, מצד החולה במהלך הטיפול, מפילה את האשמה או חלקה על כתפיו.
דהיינו, תביעת "אשם תורם" הינה תביעה שכנגד מול תביעה בגין רשלנות רפואית.
אשמה חלקית או מלאה?
כאשר מוגש טיעון זה במהלך דיון בבית המשפט, טוענים הרופאים או המוסד הרפואי כי יש בהתנהלותו של החולה מן האשמה ולכן לא מוטלת עליהם האחריות באופן מלא או חלקי. לדוגמא – אישה אשר לא הלכה
לבדיקות רפואיות בטיפת חלב במהלך הריון, אשמה באופן חלקי בסיבוכים ב
לידה בהמשך.
בדרך כלל תוטל אשמה חלקית על חולה, כאשר הוא נמצא בתקופת שיקום או החלמה ואינו ממלא אחר הוראות רופאיו באופן מלא. על הרופאים, מצידם, מוטלת האחריות לעקוב אחר מצבו של החולה לאורך כל תקופת החלמתו, שכן אחריותם אינה מסתיימת עם תפירת גוף המנותח או מתן המרשם.
במידה והוכחה אשמתו של המטופל, כיצד מתייחס אליה בית המשפט?
לעיתים, למרות שמתבצע מעקב צמוד בנוגע למצבו של החולה, אין הוא נשמע להוראות הרופאים, ובכך עלול הוא לשלם בנטילת חלק מן האשמה להתדרדרות מצבו הרפואי. כאשר מוכחת אשמתו של התובע בגין התנהלות רשלנית או אי ציות להוראות הרופאים באופן מדויק, חייב בית המשפט לפסוק את אחוזי האשמה אשר רובצים לדעתו על התובע, ולגזור אותם מן הפיצוי בגזר הדין.
מהו מבחן הסמיכות?
בעת בדיקת ה"אשם התורם" בבית המשפט, על השופט לבחון את הסוגיה במסגרת מבחן הסמיכות.
לכל נזק רפואי יכולים להיות מספר גורמים, אשר השתלשלותם ביחד הביאה למצבו הבריאותי הסופי של הנפגע. בית המשפט בוחן מהו הגורם המשמעותי ביותר אשר הביא להחמרה במצב הרפואי וכלפיו נבדקת האשמה התורנית של הלקוח.
כלל ההזדמנות האחרונה - על מי מוטלת האחריות?
לאחר שהוגדר הגורם בעל הסמיכות הגבוהה ביותר ליצירת הנזק הרפואי, בודק בית המשפט את המבחן השני – כלל ההזדמנות האחרונה.
במסגרת מבחן זה בודק השופט למי מן הצדדים הייתה את האפשרות האחרונה למנוע היווצרות הנזק.
לדוגמא, כאשר פציינט אינו מבצע את הוראות הרופאים והם מזהים זאת במהלך הבדיקות. במצב זה תיבחן התנהגותם ופעילותם במטרה למנוע ממנו להמשיך ולא לבצע את המוטל עליו. לעיתים יש צורך בשינוי הטיפול ובהתאמתו לאופי הפציינט והכל בכדי שיקבל החולה את תשומת הלב הרפואית הגבוהה ביותר (במסגרת מבחן ה"רופא הסביר" כמובן).
אשם תורם – באופן חלקי או עוד זיכוי מוחלט של הרופאים?
כמעט מעולם לא פסק בית המשפט העליון על זיכוי מוחלט של רופאים בגין אשם תורם מלא המוטל על התובע. ברוב המקרים, אפילו במידה ואשמת התרומה של התובע להתדרדרות הרפואית הינה גדולה ביותר, נקבעים לחולה פיצויים בסדר גודל כזה או אחר.
לסיכום,
בתביעות כנגד רשלנות רפואית קיים סיכוי סביר של הגנה בטענת "אשם תורם". פעמים רבות יהיה ה"אשם התורם" טענת הגנה מרכזית של הרופאים והמוסד הרפואי. לא תמיד יכול התובע לדעת את כל פרטי החוק והתקדימים המשפטיים בנושא ולכן יש להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון המכיר את החוק והעבר המשפטי בתחום על בוריו.