האם יש להטיל אשם תורם בגין התפתחות זיהום לאחר ניתוח?

סוגיה משפטית מתחום הנזיקין עלתה במסגרת דיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב. ההליך המשפטי עסק בתביעה אשר הגיש רואה חשבון, שסבל מבעיות ראיה בעקבות רשלנות רפואית במסגרת ניתוח לייזר לתיקון רוחק ראיה.

התובע הגיע למכון לתיקון הראיה, ולאחר שנערכה לו בדיקה על ידי רופא מומחה, הומלץ לו לעבור ניתוח LASIK לתיקון ראייתו. בשנים נשוא התובענה, היה הניתוח חדשני וההליך היה עדיין בחיתוליו. הרופאים לא השכילו ליידע את התובע בנוגע לעובדה זו, ובעקבות הניתוח הרשלני הוא נותר עם בעיות קשות בעיניו. זאת ועוד, למרות ניתוח מתקן כושל שבוצע בעיניו, נאלץ האחרון להרכיב עדשות מגע קשות באופן יומיומי.

האם הדלקת התפתחה בגלל שימוש לקוי בעדשות המגע?

המכון טען כי פעולותיו של התובע, כאשר נכנס לבריכת שחייה עם עדשות המגע, הן שגרמו לירידה הנוספת בכושר ראייתו. לטענת המכון, הירידה בכושר הראייה איננה חלק מהנזק משום שלא נבעה מתוצאות הניתוחים, אלא מחמת שימוש לא נכון בעדשות המגע. התובע בעדותו שלל כל אפשרות כי שחה עם העדשות וטען כי אמנם שהה בבריכה עם בנו – אך לא שחה בבריכה ומעולם לא נכנס עם העדשות למים.

בית המשפט קבע כי ההפחתה בכושר ראייתו של התובע בשתי עיניו ארעה לאחר הניתוחים. זהו למעשה הנזק הראשוני שנגרם לתובע ובגינו היה עליו התובע להרכיב עדשות מגע. לפיכך, גם אם הזיהום בעין השמאלית וההצטלקות בה נגרם כתוצאה מהרכבת עדשות המגע, הרי שהניתוחים הלא מוצלחים הם שהביאו למצב זה.

האם התקיים המבחן ל"ריחוק הנזק"?

המבחן לריחוק הנזק נעשה באמצעות בחינה של האפשרות לצפות את קיומו. הצפיות אינה צריכה להתייחס לכל פרטי האירוע שהתרחשו הלכה למעשה, אלא לאופיו הכללי על – פי תכונותיו העיקריות.

במקרה דנן, הנזק הנוסף נבע בין השאר מהשימוש בעדשות המגע שהזדקקות להן נכפתה על התובע כתוצאה מהניתוח המתקן על מנת שיוכל לראות באופן סביר. הזיהום הוא נזק צפוי בשימוש בעדשות מגע בין כתוצאה משחיה ובין מטעם אחר והינו סוג נזק שניתן וצריך היה לצפותו, כתוצאה מאי – הצלחת הניתוחים. לפיכך, לא הוכח כי יש להחיל את כלל ריחוק הנזק.

באשר לאשם התורם

אשם תורם מתקיים כאשר הניזוק תורם בהתנהגות רשלנית מצידו, בניגוד לסטנדרט המצופה ממנו, להתרחשות הנזק או החמרתו. במקרה כזה, יוצבו מעשי הרשלנות של המזיק והניזוק זה מול זה כדי לשקול מעשיו ומחדליו של כל צד.

כאמור, לא הוכח עובדתית, כי התובע נהג ברשלנות בדרך השימוש שעשה בעדשות מגע ובוודאי אין לקבל טענה זו מפי מי שגרם למצב בו נדרש התובע להרכיב עדשות מגע.