רשלנות רפואית בזריקת אפידורל, מתי ניתן לקבל פיצויים?

אפידורל היא טכניקה של הזרקת חומרים משככים לאזור הגב התחתון באמצעות מחט חלולה שדרכה מכניס רופא מרדים צינורית שנשארת בגוף במשך ההליך רפואי, כולל בעת לידה, ניתוח וטיפולים נוספים. הזריקה גורמת להרדמה של העצבים באזור ובכך מונעת מהמטופל לחוש בכאבים בגב התחתון ליד עמוד השדרה, שזהו החלל האפידורלי.

זריקת אפידורל נפוצה בעיקר אצל יולדות, ומשמשת לשיכוך כאבים בעת הלידה, כמו כן, ישנן פרוצדורות רפואיות אשר עושות שימוש באפידורל כמו במקרים של כאבי גב ופריצת דיסק המצריכים ניתוחי גב או ניתוחים אורתופדיים באגן ועוד.

רשלנות במתן זריקת אפידורל ליולדת

רגישות לחומר ההרדמה עלולה לגרום לתופעות קשות אצל יולדת ואף הזריקה לעיתים מאטה את קצב הלידה ומגדילה את הסיכוי ללידת מכשירים. כמו כן, יש צורך בעירוי נוזלים לפני הזרקת החומר עקב ירידה בלחץ דם והתרחבות כלי הדם. ולאחר שניתן אפידורל, היולדת צריכה להיות תחת השגחת מוניטור עד לסוף הלידה.

רשלנות רפואית במתן אפידורל יכולה לבוא לידי ביטוי כאשר נגרם נזק ממשי כתוצאה משימוש לא נכון, ביצוע הזריקה בחוסר מיומנות או מתן מינון שגוי של החומר. וכן עקב אבחון שגוי כמו במקרים שבהם המטופל סובל מבעיות בתפקודי קרישת הדם, או זיהום באזור הגב התחתון והזריקה גרמה לנזק במקום להפחית את הכאבים.

במהלך הלידה רשלנות רפואית בזריקת אפידורל יכולה לבוא לידי ביטוי אם הרופא המרדים לא התייחס למדדים הרפואיים או לרגישות של היולדת לחומר. כאשר במקרים חמורים זריקת אפידורל עלולה לגרום לשיתוק קבוע אצל היולדת, זיהומים, צניחת לחץ דם, הפסקת מתן שתן ועוד.  

הרשלנות יכולה לבוא לידי ביטוי עקב היעדר הסכמה מדעת, כאשר לא נמסר מידע ליולדת על הסיכונים הכרוכים בהליך טרם מתן אפידורל ולא ניתנה הסכמה בכתב לכך. וכן אם הזריקה ניתנה על ידי רופא שאינו רופא מרדים, מוסמך ומיומן בביצוע הליך מסוג זה.

תביעה בעילת רשלנות רפואית בזריקת אפידורל תוגש כאשר קיים קשר סיבתי בין הזריקה לבין הנזק שנגרם למטופל. לשם ביסוס הקשר הסיבתי, יש לפנות למומחה רפואי כדי שיחווה את דעתו בעניין. בשלב הבא יש לברר עם עורך דין העוסק בדיני נזיקין, האם יש מקום להגיש תביעה לתשלום פיצויים ומהם הסיכויים שהתביעה תתקבל. 

מתן זריקת אפידורל ללא הסכמה מדעת

האם מטופלת אשר נותרה כאשר היא סובלת משיתוק בעקבות זריקת אפידורל, תזכה לפיצויים מקופת חולים? האם אי מתן הסבר מפורט על הסיכונים הכרוכים במתן הזריקה, בהתאם לנסיבות המקרה, עולה כדי רשלנות רפואית בניתוח תוך טיפול ללא הסכמה מדעת? 

על פי עובדות התביעה, התובעת, ילידת שנת 1955, עברה בשנת 1996 כריתה תת-שלמה של בלוטת המגן, אך לאחר הניתוח החלה היא לסבול מכאבים בצוואר ובידה השמאלית. לקראת סוף שנת 1997 נבדקה התובעת על ידי הרופאה הנתבעת, שהייתה מנהלת מרפאת הכאב בבית חולים.

הרופאה הציעה למטופלת טיפול של הזרקה אפידוראלית באזור הצוואר, אשר אמור היה לשכך את הכאב. לאחר הזריקה, נותרה התובעת כאשר היא סובלת משיתוק חלקי וממגבלות בידה השמאלית. אי לכך, ביקשה התובעת לקשור את הנזק להתרשלות בביצוע הטיפול האמור.

האם הייתה הסכמה מדעת לקבלת הזריקה?

בית המשפט המחוזי בחן את חוות הדעת הרפואיות שבאו בפניו, ובא לכלל מסקנה כי הוכח הקשר הסיבתי העובדתי בין ההזרקה לבין הנזק שנגרם לידה של התובעת. עם זאת, השופטים ציינו כי התובעת לא הוכיחה רשלנות רפואית בביצוע ההזרקה, אלא רק בסוגיית ההסכמה מדעת לטיפול. בית המשפט ציין כי הרופאה לא הזהירה כנדרש את התובעת מפני הסיכון של שיתוק ביד בעקבות הטיפול. לפיכך, נפסק כי לו הייתה מוזהרת המטופלת כאמור, היא הייתה ממאנת לעבור את הטיפול.

לעניין שיעור הפיצויים, בית המשפט פסק לטובת התובעת סכומים באופן הבא - 380,000 שקלים בגין כאב וסבל, 293,419 שקלים בגין הפסד השתכרות בעתיד, כאשר החישוב נעשה לפי הפסד חודשי של 2,000 שקלים עד גיל 65 שנים, 172,530 שקלים בגין עזרת הזולת בעתיד, 30,000 ששקלים בגין הוצאות עבור אוכל ותיקון פרטי לבוש, 8,000 שקלים בגין ניידות ו-5,157 שקלים בגין פיזיותרפיה. סך כל הפיצוי הסתכם בסכום של 889,108 שקלים, ולסכום זה התווספו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.