www.rashlanut-refuit.org

האם פיתחה אלרגיה בגין חומר ההרדמה - האם רשלנות במהלך הריון?

האם פיתחה אלרגיה בגין חומר ההרדמה - האם רשלנות במהלך הריון?

בית המשפט המחוזי קבע כי יש לדחות תביעה בגין רשלנות בהריון אשר הוגשה על ידי אם ובתה הסובלת ממומים ופיגור שכלי קל. התובעות טענו כי רגישות של האם לחומר הרדמה, אשר נעשה בו שימוש במהלך הענקת טיפול לאם בהריון, עומדת ביסוד טיפול רפואי רשלני.

 

אמה של התובעת נכנסה בתחילת שנת 1979 להריון, ובשל חשש באי ספיקת צוואר הרחם, הופנתה היא לבית החולים העמק לצורך ביצוע תפירת צוואר הרחם. ניסיון ראשון לבצע תפירת צוואר הרחם נעשה בהרדמה כללית באמצעות זריקת אפונטול, בשבוע ה-13 להריון. במהלך הטיפול, הופיעה אצל האם תגובה לחומר ההרדמה אשר הצריכה את הפסקת הפעולה וטיפול בחומרים אנטי-אלרגיים.

 

עוד פסקי דין בנושא:
התובע לא הוזהר מפני סיכוני ההרדמה טרם בוצע הניתוח
זריקת הרדמה בטיפול שיניים גרמה לנזק בעצב בפנים - 80,000 ש"ח פיצויים
מעקב רשלני אחר יולדת לאחר ניתוח קיסרי בהרדמה ספינלית
רשלנות רפואית בהרדמה במהלך ניתוח קיסרי - החדרת טובוס לוושט
הסכמה מדעת לביצוע הרדמה מקומית ולא הרדמה כללית - האם רשלנות?

 

התפירה בוצעה, הלכה למעשה, רק מספר ימים לאחר מכן. בשבוע ה-40 להריון הגיעה האם לאשפוז אשר במהלכו הוצא תפר מצוואר הרחם. במהלך הפעולה, אותר סבל עוברי והרופאים פנו לניתוח קיסרי מהיר. התובעת נולדה בשנת 1980 כאשר היא סובלת ממומים הכוללים עיוות גופני ופיגור שכלי קל.


התובעת הגישה, באמצעות הוריה, תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון לבית המשפט המחוזי בחיפה. לטענתה, רשלנותו של הרופא הייתה בכך שלא פעל הוא כמצופה מרופא סביר במהלך ביצוע ההרדמה. כמו כן, התובעת הוסיפה כי אימה לא נתנה הסכמה מדעת לביצוע הרדמה מסוג דא באמצעות אפונטול.

 

האם רשלנות באופן ביצוע ההרדמה?


בנוגע לאופן ביצוע ההרדמה, בית המשפט בחן חוות דעת רפואיות אשר הוצגו בפניו מטעם הצדדים. השופט קבע כי ניתן לקבוע בוודאות שבעקבות הזרקת חומר ההרדמה נגרמה לאמה של התובעת אלרגיה בלבד ולא כל שוק אנפילקטי. בפסק הדין התבסס השופט על התיעוד הרופאי מיום האירוע, העובדה כי נדרשת חשיפה קודמת לחומר ההרדמה על מנת לפתח שוק אנפילקטי, התופעות הקליניות מהן סבלה האם, המסקנה לפני עסקינן בתופעה אלרגית גרידא, והעדר הפגיעה בכליה של האם (פגיעה אשר מאפיינת שוק אנפילקטי). לסיכום, נפסק כי לא הוכחה רשלנות רפואית מצידו של הרופא בעצם השימוש בחומר ההרדמה מסוג אפונטול.


הודגש כי בתקופה נשוא התובענה, שנת 1979, היה השימוש באפונטול נפוץ בקרב בתי החולים בישראל ונחשב לתרופה מקובלת במסגרת האסכולות הרפואיות הרלבנטיות. התובעת ניסתה להיבנות מכך שתרופת האפונטול לא אושרה לשימוש בארצות הברית. בית המשפט המחוזי הבהיר כי בעובדה זו אין להשליך על נורמת ההתנהגות הנדרשת מהרופא המרדים בישראל.

 

בחינת רשלנות רפואית אינה "מבחן של חכמים לאחר מעשה אלא של הרופא הממוצע". יתרה מכך, צוין, שוק אנפילקטי בהריון בעקבות הרדמה מהווה תופעה נדירה ביותר. לסיכום, השופט ביכר את חוות דעתו של המומחה הגנטי מטעם המשיבה, על פני המומחה מטעם התובעת, וקבע כי לא הוכח קשר סיבתי בין מצבה של התובעת לבין השימוש בחומר ההרדמה שנעשה על ידי הרופא ולתופעות שמהן סבלה האם. עם הנימוקים לכך נמנתה, בין היתר, העובדה כי לא הובאה עדות ולו על מקרה אחד בעולם בו גרם שוק אנפילקטי של אם במהלך ההריון לנזק לעובר.

 

תיעוד רפואי חסר, האם רשלנות רפואית?


מבחינת התיעוד הרפואי החסר, בית המשפט נתן התייחסות גם לרשלנות זו. ידוע כי בתביעות רשלנות רפואית, נסמכים התובעים פעמים רבות על הרשומה הרפואית. כמו כן, הפערים בידע בין הרופאים לבין מטופליהם הופכים את הרשומות הרפואיות למשמעותיות בתביעות מסוג דא. למעשה, תביעות רשלנות רפואית נשענות על חוות דעת רפואיות מטעם התביעה, אשר נשענות על הרשומות הרפואיות מהאירוע המדובר. עם זאת, במקרה דנן נקבע כי בנסיבות אין להיעדר הרישום נפקות ביחס להכרעה.

 

עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית בביצוע הרדמה אפידורלית במהלך לידה, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית בהרדמה - רופא מרדים
רשלנות רפואית הרדמה ספינלית, באילו מקרים תוגש תביעה?

 

המידע החסר היה רלוונטי אך לשאלת הנזק של אם ולא למצבה של בתה. נקבע כי חיוניות המידע מתייתרת נוכח היעדרו של קשר סיבתי כאמור בין חומר ההרדמה לבין מצבה. עוד דחה בית המשפט המחוזי גם את הטענות בדבר תחולת כלל "הדבר מדבר בעדו" והחלתה של תיאורית הקשר הסיבתי ההסתברותי על המקרה שבפניו. נפסק כי האירוע אינו מתיישב יותר עם המסקנה שהרופא התרשל, מאשר עם האפשרות שנקט זהירות סבירה.

 

העדר הסכמה מדעת, האמנם?


בנוגע לטענת ההסכמה מדעת, בית המשפט קבע כי יש לדחות את הרשלנות הנטענת בדבר אי מסירת מידע אודות הסיכון הכרוך בשימוש בחומר הרדמה אפונטול. ראשית, הנזק לעובר עקב שימוש בחומר זה איננו ידוע, לא בשנת 1979 ולא כיום. כמו כן, התקיימה הסתברות גבוהה שההורים היו בוחרים לבצע את ההרדמה באמצעות אפונטול, גם כאשר מדובר בסיכונים מסוימים.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

הרופאים לא השכילו לאבחן את המום המולד במערכת השתן ממנו סובל התובע. אי לכך, הוגשה כנגדם תביעה בגין רשלנות רפואית שעילתה הולדה בעוולה... 

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 

החלטה של השופטת דורנר אשר מאתגרת את פסק דין המר בכל הנוגע להתיישנות בגין רשלנות בלידה והולדה בעוולה... 

האם הריון עם התקן תוך רחמי הסתיים בלידה מוקדמת בגין רשלנות רפואית? האם האישה לא קיבלה מידע אודות הסיכונים שבהריון עם התקן תוך רחמי? 



תגיות: אוביטרל,