תסמונת איקס שביר, רשלנות רפואית באבחון במהלך ההריון
.jpg)
תסמונת האיקס השביר, אשר ידועה כתסמונת השנייה בשכיחותה לאחר תסמונת דאון, הינה מחלה המתבטאת בפיגור שכלי ובעיות מוטוריות וקוגניטיביות קשות. מדובר במחלה גנטית חשוכת מרפא, אשר נובעת מחלוקת כרומוזום X בלתי תקינה. תסמונת זו שכיחה בקרב זכרים, יותר מאשר נשים, שכן הם בעלי כרומוזום X יחיד. המחלה ניתנת לאבחון באופן ודאי במהלך ההריון, ועל כן הולדת תינוק הסובל מהתסמונת עלולה להקים עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון.
- קראו גם על רשלנות רפואית בלידה
תסמונת האיקס השביר ניתנת לאבחון בבדיקה שאיננה מסובכת, אשר נערכת לפני ההריון או בשלביו הראשונים. בדיקת דם פשוטה זו יכולה לאבחן את נשיאת הגן העלול לגרום למחלה. נשים שבגופן אובחן גן זה, אמורות לערוך בדיקות מקיפות במהלך ההריון על מנת לאבחן את המחלה. אפשרות נוספת לאבחון המחלה אצל העובר הינה באמצעות דיקור מי שפיר או בדיקת סיסי שיליה.
בדיקות אלו לגילוי התסמונת כלולות בבדיקות הגנטיות אשר מתבקשים זוגות לערוך במהלך ההריון. משרד הבריאות ממליץ על עריכת הבדיקה בכל הריון, ללא קשר לעדתה, מוצאה או מצבה הבריאותי של האישה. המלצה זו נובעת בעיקר מביטוייה הקשים של המחלה כגון באוטיזם, פיגור שכלי, ליקויי למידה ועוד.
האם הרופא בחן את ההיסטוריה הקלינית של ההורים?
כאמור, תסמונת האיקס השביר הינה מחלה גנטית חשוכת מרפא. אי לכך, במקרים בהם קיימת היסטוריה של איקס שביר במשפחה הקרובה, או במקום בו מאובחנים תסמינים פיזיולוגים וקליניים אצל אחד ההורים (המעידים על סיכוי לקיומה של התסמונת), קיימת חובה לערוך את בדיקות הדם הרלבנטיות במועד. אי הפניית היולדת לבדיקות אלו מהווה רשלנות רפואית, גם במקרים בו החשש לקיומה של התסמונת הינו קטן ביותר.
בתי המשפט רואים ברופא אשר עוקב אחר ההריון, את סמכות המקצועית והבלעדית עליה מוטלת השמירה על היולדת והעובר. על כתפיו של הרופא מונחת האחריות לבחון את כל התסמינים האפשריים להופעת התסמונת, והוא חייב להפנות את האישה ההרה לבדיקות המתאימות. זאת ועוד, על הרופא לדעת כיצד לאבחן את התסמונת במסגרת בדיקת הדם הפשוטה (טכניקה רפואית הנמצאת בשימוש זה למעלה מעשור).
האם הרופא סיפר להורים על הבדיקה?
במקרים בהם הרופא המטפל אשר עקב אחר ההריון לא עמד בחובת הזהירות המוטלת עליו מבחינה משפטית, ולא הסב את תשומת ליבם של ההורים לחשיבות הבדיקה לאבחון התסמונת, קיימת לאחרונים עילה להגשת תביעה כנגדו בגין רשלנות רפואית.
חוק זכויות החולה קובע כי הרופא חייב להעניק למטופל שלפניו את כל המידע הרלבנטי לגבי מצבו הבריאותי, גם במקרים בהם מדובר בחשדות בלבד (וגם כאשר היולדת כלל איננה נמצאת בקבוצת סיכון).
במילים אחרות - רופא אשר לא הביא לידיעתם של ההורים את האפשרות לבצע בדיקה בה יאושש או יופרך קיומה של התסמונת בעובר, עלול למצוא עצמו על ספסל הנתבעים בבית המשפט. החמצת אבחון מחלת האיקס השביר, בגין אי מסירת כלל המידע בנוגע לאחוזי האבחון המוקדמים של התסמונת (100% בבדיקות סיסי שיליה ומי שפיר), מקימה עילת רשלנות כנגד הרופא.
עילה נוספת להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית כנגד הרופא המטפל, הינה פענוח שגוי של תוצאות הבדיקה. טעות זו עלולה להביא להמשך מעקב הריון כרגיל, ולידת תינוק הסובל מבעיות מוטוריות וקוגנטיביות קשות.
פיצויים בגין רשלנות באבחון איקס שביר
תביעה בגין רשלנות רפואית באבחון תסמונת האיקס השביר, נשענת פעמים רבות על טענת "הולדה בעוולה". מדובר למעשה בתביעה נזיקית בה טוען התובע כי הולדתו נעשתה בעוולה ו"טוב לו מותו מחייו".
במקרים אלו (בהם תוכח רשלנותו של הצוות הרפואי), יטה בית המשפט לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו בשל חייו בעוולה - למשל, עזרה סיעודית, הפסד פרנסה, הפסד פנסיה, כאב וסבל ועוד. לפיכך, סכומי הפיצויים הנפסקים במקרים אלו הינם גבוהים במיוחד.
התיישנות בהגשת תביעה בגין אבחון מאוחר של איקס שביר
בדומה לתביעות רבות שעוסקות ברשלנות רפואית בהריון או לידה, התובע העיקרי של ההליך המשפטי הינו הניזוק. אי לכך, והיות ומרוץ ההתיישנות בענייניהם של קטינים מתחיל בגיל 18 (עת הם הופכים לבגירים), תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון שהביאה לאי אבחון תסמונת האיקס השביר, יכולה להיות מוגשת עד שהגיע התובע לגיל 25 (7 שנים מבגרותו). כמו כן, סימניה של התסמונת אינם מופיעים מיד לאחר הלידה, אלא רק בגילאים מאוחרים יותר. יש לציין כי על פי ההלכה הפסוקה, מרוץ ההתיישנות בתביעות מתחום הנזיקין מתחיל מיום גילוי העילה להגשת התביעה (דהיינו, יום אבחון המחלה ולא יום הלידה).
לדוגמא. בשנת 2003 קיבל בית המשפט המחוזי תביעה אשר הוגשה על ידי זוג הורים ובתם הקטינה, בגין רשלנות רפואית באבחון תסמונת האיקס השביר ממנה סובלת האחרונה. בית המשפט קיבל את תביעתם, למרות שהקטינה נולדה מספר שנים רב לפני שהוגשה התביעה.