טיפול בשני בתי חולים, מה אשם ברשלנות רפואית?
מי אשם ברשלנות רפואית במקרה בגין אבחון מחלה מאוחר בבית החולים בילינסון. האם יש לפצות את מטופל אשר עבר במשך שנים טיפולים שונים בבית החולים "שיבא", וזאת לאחר שלא אובחנה מחלתו בבית החולים בילינסון?
המטופל טען כי רשלנותו של בית החולים בילינסון באי אבחון מחלתו היא שהסבה את הנזק העיקרי (התקף לב), ועל כן האחריות לההתדרדרות במצבו הבריאותי רובצת על כתפי הרופאים בבית החולים בילינסון. הנתבעים טענו כי הטיפול בתובע לא היה רשלני כלל וכלל. עם זאת, לטענתם, במידה ויפסק כך בבית המשפט, יש לחייב את בית החולים "שיבא" באחריות תורמת למצבו של המטופל.
המחלה לא מאובחנת בבילינסון - בית החולים "שיבא" מאבחן ומטפל
התובע הגיע לבית החולים בילינסון כאשר הוא סובל מלחצים בחזה ולחץ דם גבוה. הצוות הרפואי במקום לא השכיל לאבחן את מחלתו של המטופל, ושיחרר אותו לביתו מבלי לאשפזו ואו להציע ביצוע צנתור בליבו. התובע, אשר המשיך לסבול מכאבים עזים, פנה בעקבות החלטה זו לטיפול רפואי פרטי אצל קרדיולוג שהיה בזמנו רופא מומחה במחלקת הלב בבית החולים "שיבא".
הקרדיולוג הפרטי הפנה את החולה לביצוע צנתור דחוף, אך למרות הצנתור (שבוצע כעבור מספר ימים) עבר החולה התקף לב ומצבו הבריאותי התדרדר. מאז, במשך תשע שנים, סבל התובע ממחלות שונות בליבו, עד שנפטר בעוד הוא ממתין להשתלת לב.
בית החולים בילינסון טען כי ככל שתוטל עליו אחריות כלשהי לנזקיו של התובע, בית-המשפט מתבקש לחייב גם את בית החולים "שיבא" באחריות לנזקים. לטענת בילינסון, מהרגע שהחולה יצא משעריו, היה טיפולו נתון כולו באופן בלעדי ומוחלט לבית החולים "שיבא”.
הגיליון הרפואי הראה כי לאחר שחרורו של המטופל מבילינסון, הגיע הוא לטיפול אצל קרדיולוג פרטי שהפנה אותו לביצוע צנתור דחוף. התובע עבר את הצנתור בהצלחה בבית החולים "שיבא" ומצבו השתפר. עם זאת, בעקבות התפתחות מחלת הלב במשך מספר שנים, נדרש התובע לעבור גם ניתוח מעקפים. לצערו, כעבור שבוע, בעודו ממתין לניתוח המעקפים, סבל התובע מהתקף לב והובהל לבית החולים על ידי ניידת טיפול נמרץ.
האם הייתה רשלנות בטיפול בבית החולים "שיבא"?
- מועד הצנתור – בית החולים בילינסון טען כי המועד שנקבע לצנתור, חמישה ימים לאחר האבחון החמור, מקים כנגד בית החולים עילה לרשלנות רפואית. עם זאת, המומחים מטעם בילינסון בעצמם החמיאו, במסגרת חוות דעת רפואית מטעמם, לבית החולים "שיבא" על פעולתם להקדמת התורים לצנתור ולניתוח המעקפים.
- ההחלטה לשחרר את החולה לאחר הצנתור – בית החולים בילינסון טען כי שחרור החולה לאחר הצנתור, ואי הקדמת ביצוע ניתוח המעקפים מקימים כנגד שיבא עילה בגין רשלנות רפואית. בית המשפט קבע כי בזמנים נשוא התובענה (שנת 1994), לא היה זה נהוג להשאיר באשפוז חולים הממתינים לניתוח מעקפים. קל וחומר כאשר מועד הניתוח טרם נקבע.
- המועד שנקבע לניתוח המעקפים – בית החולים בילינסון טען כי המועד שנקבע לביצוע ניתוח המעקפים, היה מאוחר מדי והביא לנזקים שנגרמו לחולה. בית המשפט דחה טענות אלו וקבע כי בשנה המדוברת היו חולים רבים מחכים חודשים על גבי חודשים לקבלת תור לניתוח. לפיכך, מועד ניתוח המעקפים שנקבע למנוח, שבוע וחצי לאחר הצנתור, אינה מהווה רשלנות רפואית.
