אחריותו של משרד הבריאות על פיקוח על מכונים קוסמטיים

טיפולים קוסמטיים הפכו בשנים האחרונות לנפוצים יותר ויותר. כחלק ממגמת העלייה בתודעה בנוגע לטיפולים אלה, נפתחים ברחבי המדינה עשרות ומאות מכונים קוסמטים שונים. מכונים אלו מציעים טיפולים אשר מתבצעים לעיתים על ידי רופאים מוסמכים ולעיתים על ידי מטפלים ומטפלות המומחים בתחומם. בעבר, מכוני אסטטיקה פנו בעיקר לנשים. כיום, יותר ויותר גברים באים בשעריהם של מכונים אלו וניתן למצוא כמעט בכל רחוב מכון המציע טיפולים קוסמטיים. טיפולים אלו יכולים להיות הסרת שיער בלייזר, הסרת שיער בשעווה, שאיבת שומן ועוד.

חשוב לדעת כי רשלנות בטיפול קוסמטי עלולה לגרום לנזקי גוף קשים ביותר. מבקר המדינה התייחס לכך בדו"ח המבקר בשנת 2004. "שוק הניתוחים הפלסטיים משגשג זה כמה שנים משגשג שוק הניתוחים הפלסטיים ובמסגרתו ניתן למנות גם את טיפולי היופי, טיפולי הלייזר, טיפולים לעיכוב הזדקנות ועוד", כותב המבקר, "מדובר בשורה ארוכה של טיפולים אשר כרוכים לעיתים בביצוע פעולות פולשניות, שימוש במכשור ובחומרים רעילים, ולעיתים הנזק הנגרם מהם הוא בלתי הפיך. לקוחות שנפגעו מטיפולים אלו עלולים לסבול מנזקים גופניים ונפשיים לצמיתות". 

במידה והטיפול מצליח, כולם מרוצים. עם זאת, כאשר הטיפולים גורמים לנזקים שונים, ייתכן והצדדים ייאלצו להגיע לפתחן של הערכאות המשפטיות. משרד הבריאות איננו מפקח כיום על מכוני אסתטיים, וזאת למרות שלעיתים נגרמים בהם נזקים בלתי הפיכים למטופלים. כמו כן, לא קיימת בישראל חקיקה מסודרת לגבי הרפואה המשלימה על שלל ענפיה. עיקר הביקורת בעניין זה מופנית כיום כלפי משרד הבריאות.

הטענה הרווחת היא כי משרד הבריאות אינו דואג לפיקוח מתאים והתוצאה של העדר פיקוח מביאה לקבלת טיפולים בלתי מקצועיים (על ידי גורמים שאינם מאושרים לתת טיפולים אלו). בשל הטיפול הבלתי מקצועי על- ידי גורמים בלתי מורשים, הצרכנים נפגעים. תלונותיהם מתפרסמות באמצעי התקשורת, נדונות בבתי-המשפט ומטופלות על-ידי גופים המייצגים את ציבור הצרכנים.

מהו עיסוק ברפואה?

פקודת הרופאים קובעת כי חל איסור על עיסוק ברפואה ללא רישיון. עם זאת, המציאות כיום היא שהמונח "עיסוק ברפואה", אשר מוגדר בפקודת הרופאים, נתון לפרשנות רחבה (במיוחד כאשר הדברים נאמרים לגבי רופאים ומטפלים בענפים הקשורים לרפואה המשלימה כגון קוסמטיקה, הומיאופתיה, רפלקסולוגיה, אקופונקטורה וכדומה). בשנים האחרונות ניתן לצפות במגמה של מטפלים ברפואה האסטטית אשר מנסים להיכנס לתחומים שהיו שייכים לרפואה הקונבנציונאלית.

עוד מאמרים בנושא:
רשלנות קוסמטיקאית, מתי תוגש תביעת פיצויים?

דו"חות שונים התריעו על התופעה כבר בשנים 1994, 2002 ו-2004. כמו כן, הדברים מצאו ביטוי גם בפסיקת בתי המשפט. עם זאת, טרם הוגדר בחוק מעמדם של מטפלים אלו ולמעשה משרד הבריאות איננו עורך פיקוח או רישום כלשהוא אחריהם. כמו כן, כמעט כל אדם יכול להכריז על עצמו כמטפל ואין קריטריונים מנחים להכרזה זו.

בשנים האחרונות מתחילה להישמע ביקורת כנגד משרד הבריאות בגין העדר פיקוח על מכונים אלו. בפסק דין אשר ניתן בבית המשפט העליון, הוטלה אחריות על משרד הבריאות בגין אי פיקוח ורישום מכון קוסמטי שבין כתליו סבל התובע מרשלנות רפואית. בפסק דין זה נקבע כי המדינה מחויבת לעמוד בחובת פיקוח וחובת רישום, על כל המשתמע מכך. השופטים הוסיפו כי הפרת חובה זו תקים חבות בפיצויים לנפגע. כל שעסקינן בפיקוח נטען על מרפאות אשר פעילותן טעונה רישום – המדינה חייבת לבצע תפקידה בנאמנות ומקצועיות.

פסקי דין רלבנטיים

מספר מקרים הונחו לפתחם של בתי המשפט בעניין זה בשנים האחרונות. לדוגמא, מוהל אשר פגע באיבר מינו של תינוק במהלך ברית מילה, וזאת בעקבות רשלנות בברית, נדרש לשלם פיצויים לקטין ולמשפחתו. בפסק דין זה פנה בית המשפט פעם נוספת למחוקק וביקש את הסדרת הסוגיה בחקיקה מוגדרת. במקרה אחר, בית המשפט הרשיע הומיאופת ויועץ טבעוני במתן טיפול רפואי אשר סיכן את חייו של נער שסבל ממחלה קשה. בהכרעת הדין נמתחה ביקורת קשה ביותר על התנהלותו של הנאשם בפרשה.

עוד פסקי דין בנושא:
כתמים לבנים לאחר הסרת שיער בלייזר - האם רשלנות בטיפול קוסמטי?
צלקת בעקבות טיפול במרפאה קוסמטית
טיפול קוסמטי רשלנות - תכשיר להחלקת שיער גרם לנשירה

לעיתים, גם רופאים על טבעיים משתייכים לזרם מטפלים זה. בפסק דין אשר ניתן בבית משפט השלום בתל אביב, חויב "מרפא בכוחות על טבעיים" להשיב למטופלת את כספה, וזאת לאחר שהובטח לאחרונה כי היא תטופל בשיטת "רוני אליהו", שיטה שסייעה – כביכול - כבר למאות חולים בעבר".

רופאים אשר מועסקים במכונים אסטטיים עלולים אף הם להימצא רשלניים. לדוגמא, ניתוח שאיבת שומן במכון אשר נעשה על ידי רופא חסר הכשרה כירורגית (ניתוח שגרם לפטירתה של המטופלת) או רופאים אשר הזריקו סיליקון לאיבר מינו של מטופל כחלק מטיפול באין אונות. בשני המקרים נמצא כי הנתבעים היו אמנם בעלי תואר ברפואה, אך חסרי המומחיות המתאימה להעניק את הטיפול המבוקש. במקרים אחרים, הוכח כי לא היה בידם של הרופאים רישיון מתאים לעיסוק ברפואה בישראל.

המלצות

בשנת 2008, לבקשת הועדה לפניות הציבור של הכנסת, התכנסה וועדה אשר הייתה אמורה לבחון את היקף הפיקוח של משרד הבריאות על מכונים אסטטיים. לאחר דיון בנושא זה, העלתה הוועדה מספר המלצות. ראשית, הועדה סברה כי יש להגביר את פעילותם של ההסתדרות הרפואית ומשרד הבריאות בנוגע לבעיות במכונים האסטטיים ולסכנת הרשלנות שבהם.

כמו כן, נמתחה ביקורת על העדר מידע רלבנטי באתר משרד הבריאות ואי נקיטה בפעילות הסברתית אקטיבית. הועדה המליצה עוד לקדם חקיקה בנושא שימוש במכשירי לייזר ועיסוק בקוסמטיקה. מדובר בנושאים אשר טרם הוסדרו בחוק ומשרדי הממשלה אינם יודעים כיצד לטפל בפניות של אזרחים אשר נפגעו במכונים אלו. הועדה המליצה עוד לפרסם רשימה של ניתוחים ומומחים אשר רשאים לנתח אותם. כמו כן, ברשימה זה יכללו גם משך ההרדמה המותר בניתוחים אלו במרפאות פרטיות.