בדיקת אולטראסאונד, מתי רשלנות רפואית?

בכדי לבדוק האם סובל העובר שברחמם ממומים באיבריו (דבר אשר מוביל לעיתים להפסקת ההיריון), נשים רבות עורכות בדיקות אולטראסאונד במהלך ההיריון מספר פעמים. עם זאת, לעיתים נולדים תינוקות הסובלים ממומים וזאת חרף ביצוע הבדיקה כנהוג. מקרים אלו מהווים פעמים רבות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון.

מומלץ – שלוש בדיקות במהלך ההיריון וביצוע בדיקות מרחיבות

ההמלצה הידועה לבדיקות אולטראסאונד במהלך ההיריון הינה לביצוע בדיקה אחת לכל שלושה חודשים מרגע תחילת ההיריון.

כמות הבדיקות איננה מוגבלת והרופא המבצע אותן מחויב לערכן על פי הנורמות המקובלות בעולם הרפואה. על הרופא מוטלת האחריות ליידע את האישה ובן זוגה בנוגע למגבלות הבדיקה לרבות האיברים אשר יהיה קושי בצפייתם, חשדות למומים בעקבות תוצאות הבדיקה, אי יכולתה של הבדיקה לאתר שיתוק מוחין או תסמונת דאון ועוד. כמובן שעל הרופא מוטל לאפשר לאישה לבצע בדיקות מרחיבות יותר במידה והיא מעוניינת בכך.

במידה ונתגלה מום בעובר, על כתפי הרופא מוטלת החובה להפנות את האישה לבדיקה מקיפה ומורחבת, לעיתים כהליך אולטראסאונד ולעיתים בצורת בדיקות גנטיות.

מי מבצע את הבדיקה?

בדיקת האולטרא סאונד הראשונה נערכת על ידי רופא נשים מומחה, ומדובר בבדיקה פולשנית לבדיקת מומים מולדים. בדיקה זו נערכת בבין שבועות ה-14 וה-16 להיריון ומתבצעת כאמור על ידי גניקולוג בעל שנה ניסיון בתחום האולטרא סאונד.

הבדיקה השנייה אשר עוברת האישה בין השבועות ה-18 ל-22 להיריון הינה בדיקת מערכות מאוחרת. מדובר בבדיקה חיצונית אשר מתבצעת על בטנה של האישה. בדיקה זאת יכולה להעשות גם על ידי טכנאי בעל שישה חודשי ניסיון בלבד בתחום האולטרא-סאונד. בבדיקה זו נמדדים גודלו ומשקלו של העובר. כמו כן, נבדקים עמוד השדרה שלו ותקינות ליבו.

מהן בדיקות אולטראסאונד מורחבות?

בדיקות אולטראסאונד מורחבות מתבצעות לרוב בשבועות ה-15 וה-25 להיריון והמימון להן יוצא מכיסה של היולדת. רופא המבצע את בדיקת האולטראסאונד השגרתית והמוכרת על פי סל התרופות והבדיקות של קופות החולים, חייב ליידע את האם על אפשרות ביצוע בדיקה מורחבת יותר באופן פרטי. במידה ולא עשה הרופא כן, עלולה לקום כנגדו עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.

בדיקות אולטרא-סאונד אלו מזהות בד"כ מומים בגפיים, כפות ידיים חסרות, היקף ראש קטן, מומים במקומות פנימיים דוגמת חדר הלב, עיניים הקטנות מן הרגיל, ועוד.

מהן טענות הרופאים הנפוצות?

טענות ההגנה הנפוצות הינן כפות ידיים קפוצות של העובר, הימצאותו בתנוחה מקופלת, כמות רבה של מי שפיר ברחם, בטן בעלת דופן עבה של האישה וכו'.

בנוסף, ידועים פגמים אשר אינם תמיד ניתנים לזיהוי בבדיקות האולטרא-סאונד כגון מיקום העיניים והאוזניים או שפה שסועה. לעיתים, גודלו של העובר או שלב ההיריון בו התבצעה הבדיקה, מקשים על קבלת תוצאות חד משמעיות.

במידה ויוכח בבית המשפט כי הרופא ביצע את כל המוטל עליו, במסגרת מבחן "הרופא הסביר", לרבות חשיפת האישה למגבלות הבדיקה, העלאת אפשרות בדיקות מורחבות ומקיפות, וביצוע מקצועי ומיומן של הבדיקה, לא יואשם הוא ברשלנות רפואית גם במידה ונולד התינוק כאשר הוא סובל ממומים.

את מי תובעים ומהי תקופת ההתיישנות?

תביעה בגין רשלנות רפואית במהלך ההיריון כתוצאה מבדיקת אולטראסאונד, יכולה להיות מוגשת על ידי ההורים או הנפגע עד הגיעו של התובע לגיל 25. בתי המשפט יקבעו בדיון האם ישנו קשר סיבתי בין התרשלות הרופאים לבין הנזקים הגופניים והאם במידה והיו ההורים יודעים על המום, האם היו האחרונים מבצעים את ההפלה.

זאת ועוד, במידה ולא השכילו הרופאים והצוות הרפואי לעמוד בהנחיות הברורות והנורמות הנהוגות בעולם הרפואה (כתוצאה מניסיונם ומפסיקות קודמות בנושא), מהווה התנהגותם פעמים רבות עילה לרשלנות רפואית.

כאשר נולד תינוק הסובל ממומים ובמהלך ההיריון התבצעו בדיקות אולטראסאונד באופן סדיר, יש לבדוק האם ניתן היה לגלות את המומים בבדיקות שנעשו. סוג הבדיקה שנערכה (מורחבת או סטנדרטית), בנוסף לבדיקת הקלטות וחוות דעת מומחה מטעם הנפגעים יכולים לקשור בין אופן ביצועה לאי-גילוי המום בעת ההיריון.

מומחה רפואי בתחום בדיקות האולטרא-סאונד יכול להעיר את תשומת ליבם של התובע או האנשים מטעמו למחקרים רפואיים אשר נערכו בעניינם ולהעריך את סיכויי גילוי המום בעת הבדיקה במהלך ההיריון. בנוסף, עו"ד המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית בהיריון יכול להפנותם לפסקי דין קודמים במקרים זהים.

המלצות עורכי דין טרם ביצוע בדיקות אולטרא-סאונד

עו"ד ממליצים ליולדות לא לחתום על טופס הסכמה מדעת לבדיקות אולטרא-סאונד לפני שהוצג בפניהן כל המידע המשפטי המפורט והרלבנטי להליך הרפואי. על המסמך להכיל את שמות כל האיברים שנבדקים ואלו שלא נבדקים, וכן אופציית ביצוע בדיקת האולטרא-סאונד המקיפה.

מסמכים אלו מהווים פעמים רבות את בסיסה של התביעה ועל כן יש לשמרם בקפידה, זאת בנוסף לדיסקים והקלטות המתארות את הבדיקה עצמה.

במידה ונמצאת האישה בקבוצת סיכון (לדוגמא בשל מום בעובר קודם) או עולה חשש של מום בעובר, מומלץ לפנות להשיג חוות דעת רפואית נוספת של מומחה בתחום.