www.rashlanut-refuit.org

האם רשלנות רפואית בגין אובדן שיניים לאחר טיפול רשלני?

האם רשלנות רפואית בגין אובדן שיניים לאחר טיפול רשלני?

בית המשפט קבע כי יש לקבל תביעה בגין רשלנות רפואית של רופא שיניים וזאת בשל אובדן שיניים לאחר טיפול. השופטים קיבלו את טענותיה של התובעת לגבי העובדה שהנתבעים התרשלו כלפיה החל משלב האבחון, עובר בביצוע הטיפולים וכלה במעקב אחריהם. מדובר באישה אשר פנתה בשנת 1998 למרפאת שיניים בבעלותם של שני הנתבעים, רופא שיניים וטכנאי שיניים.

 

לטענתה של התובעת, היא הייתה מעוניינת בטיפול שיניים אך הן האבחנה הרפואית של הנתבעים, והן הטיפול אשר ניתן לה, עלו כדי רשלנות רפואית בטיפול שיניים. התובעת טענה כי הטיפולים לא תועדו ברשומה הרפואית וחלק מהם בוצעו על ידי טכנאי השיניים שאינו רופא מוסמך. כתוצאה מהרשלנות הרפואית, טענה התובעת, נאלצה היא לעבור טיפולים משקמים ארוכים ומתישים אשר כללו עקירות שיניים, הפרעות בפרק הלסת, כאב וסבל. התובעת טענה כי הנתבעים צריכים לפצותה בגין כל הנזקים אשר נגרמו לה כתוצאה מרשלנותם, ולהשיב לה את ההוצאות הכלכליות שהוציאה בשל כך.

 

עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית בטיפול ציפוי שיניים, איך אפשר לקבל פיצויים?
טיפול שיניים ללא הסכמה מדעת, מתי תוגש תביעה בגין רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית בעקירת שיניים, מתי תוגש תביעה?
נסיגת חניכיים בעקבות טיפול שיניים רשלני, מתי תוגש תביעה?
רשלנות רפואית בהשתלת שיניים


הנתבעים הכחישו את טענות התובעת מכל וכל. ראשית, הנתבעים טענו כי מי שביצע את הטיפולים בתובעת היה אך ורק רופא השיניים ואילו טכנאי השיניים עסק בניהול המקום ובפעילות המצויה בגדר סמכותו. הנתבעים גם הכחישו כי טיפוליהם היו רשלניים ולטענתם התובעת קיבלה טיפול זהיר, אחראי ומיומן, וזאת בהתאם למצב שינייה במועד. לטענתם, נזקיה של התובעת נבעו ממצבה הדנטלי הבסיסי הגרוע אשר אפיין את שיניה גם לפני הטיפול.


התובעת צירפה חוות דעת רפואית מטעמה אשר תיארה את מצבה שיניה, מהלך הטיפול, הטיפולים המשקמים והעליות הכרוכות בהם. לדידו של המומחה מטעם התובעת, האחרונה סבלה מנכות בשיעור 10% בגין אובדן כל השיניים בלסת העליונה, 7% בגין אובדן מרבית השיניים בלסת התחתונה, ו-10% בגין הפרעה בתפקוד הלסת ושרירי הלעיסה ברמה בינונית. הנתבעים הציגו חוות דעת רפואית מטעם מומחה מטעמם אשר אף הוא בדק את התובעת ואת הטיפול שניתן לה.

 

לטענת המומחה מטעם ההגנה, התובעת הגיעה למרפאה כאשר שיניה במצב של הרס כותרתי נרחב, ושחיקה עם נגעים עששתיים אשר חייבו טיפול מקיף. המומחה הוסיף כי אמנם מצב השיניים הנוכחי מצריך טיפול, אך לא ניתן לקבוע כי הוא תולדה של רשלנות רפואית כביכול. "יתכן וכישלונם נבע מבעיות הקשורות במצב הקודם של שיניה של התובעת, מזון מסוג מסוים שאכלה או תרופות שנטלה", כתב המומחה מטעם הרופאים בחוות דעתו.

 

בית המשפט ממנה מומחה רפואי שמקבל שתומך בטענות התביעה


נוכח הפער בין שתי חוות הדעת, בית המשפט מינה מומחה רפואי מטעמו. המומחה מטעם בית המשפט ציין כי התובעת הגיעה אל הנתבעים כאשר שיניה במצב המחייב טיפול נרחב ומורכב. אי לכך, הרופא היה אמור להפנות את התובעת לייעוץ אצל מומחה לשיקום פה – דבר אשר לא נעשה. כמו כן, כרטיס הטיפולים שהוצג בפני המומחה הרפואי היה חסר ולא מלא.

 

למעשה, לא ניתן היה להחשיב את כרטיס הטיפולים בתור תוכנית טיפולים תקינה. בנוגע לטיפול עצמו, המומחה מטעם בית המשפט טען כי הרופא והטכנאי נכשלו בביצוע הטיפול בשיניה של התובעת, וכישלונם נבע מחוסר התאמת המבנים והכתרים לשיניים, אי שמירה על רמת סטריליות נדרשת, והחדרת חומר מסוג יודופורם לאזורים דלקתיים (חומר בעל פוטנציאל להזיק). לסיכום, מסקנתו של המומחה הייתה כי "לא ניתן בשום דרך להחשיב את טיפול השיניים אשר קבלה במרפאת אל-שן כטיפול שיניים סביר. טיפולו הרשלני של גרם לתובעת נזקים קשים וסבל רב". עם זאת, המומחה טען כי לא נראה שטכנאי השיניים היה שותף בטיפולים מעבר לאחריותו או סמכותו.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית ואחריות רופא בגין נזק נדיר. המטופל התעלף במהלך ניסיונו לקום לאחר טיפול עקירת שן בינה... 

במסגרת הטיפול ביצע הנתבע , ביום 3.1.96, השתלה, בלסת השמאלית התחתונה ובלסת הימנית התחתונה של התובע. בצד השמאלי עבר הטיפול בהצלחה. לעומת זאת, בשעת הקדיחה בצד הימני, הרגיש לפתע התובע זרם חזק וכאב בלתי נסבל למרות ההרדמה.  

התובעת עברה השתלת עצם באזור שיניים 46, 47 הנמצאות בלסת התחתונה הימנית וזאת כהכנה להחדרת שני שתלים באזור זה. 

לטענת התובעת, הנתבע שהינו רופא שיניים התרשל בטיפול בה.תביעת התובעת התקבלה 

התובעת פנתה לנתבע, כירורג ברפואת שיניים, לצורך טיפול בבעיית שיניים ופה שהתמקדה בתנוסדיות חלקית של השיניים שנותרו בפיה 

התובע קיבל תוכנית לטיפול בחלל הפה. הטיפול כשל ולתובע נגרמו נזקים בגינם הגיש תביעה זו 

פיצוי בשל נזקי רשלנות בטיפול השתלת שתלי שיניים אשר גרמה לתובעת ללקויות קשות בחלל הפה. התובעת נזקקה לטיפולים מתקנים  

התובע הגיע לקליניקת הנתבע לשם ביצוע עקירת שן בינה, עקירה שבמסגרתה, טופל התובע בין היתר בחומר מרדים (אלחוש). לאחר הטיפול נפל התובע על פניו שתיים משיניו זזו. התובע קיבל טיפול מידי 

התובעת מבקשת לחייב את הנתבע, רופא שיניים, לפצותה בגין נזקים שנגרמו לה במהלך טיפולו בשינייה. לטענתה, הנתבע התקין בלסתה התחתונה גשר שאינו תקין, ללא התאמה לסגר הטבעי של פיה ובניגוד למקובל.  

התובע עבר טיפול שורש בשיניו על ידי הנתבע. הטיפול כשל וגרם לתובע לריקבון מתחת לשיניים המטופלות  

בעקבות טיפול שיניים רשלני, התובע סבל מכאבים עזים ונפיחות בחניכיים, שלא ירדה עד לעקירת השיניים.  

רופא שיניים פרטי הסכים לעקור שן לחולת סכרת, למרות שהיה מודע לסיכונים. זמן קצר לאחר העקירה, המטופלת נפטרה. 

לאחר טיפול שיניים צבאי, לקתה המטופלת בזיהום קשה בעצם שהצריך טיפולים מסובכים בארצות הברית. 

האם חובת מתן טיפול חלה גם על רופאי שיניים? האם רופא שיניים חייב לתת טיפול רפואי מכוח חוק זכויות החולה? 

האם טיפול שיניים שלא נעשה ברשלנות, אך שגרם נזק בעצב הפנים, יזכה את הנפגע בפיצויים? 

בית המשפט פסק פיצויים בסך כ-60,000 ₪ בגין רשלנות בטיפול שיניים אשר קיבל אזרח ישראלי המתגורר בארצות הברית... 

האם רופא שיניים היה צריך להציע למטופלת טיפול חלופי יקר, וזאת למרות שהוא ידע כי מצבה הכלכלי איננו מן המשופרים? 

האם רופא שיניים העניק למטופלת טיפול שורש בשן, מבלי להסתמך על בדיקה מעמיקה לפני כן? 

האם טיפולים ליישור שיניים חייבים להתבצע על ידי רופא שיניים מומחה באורטודנטיה? האם במקרה שהרופא איננו מומחה מדובר ברשלנות רפואית? 

בית המשפט קבע כי טיפול השיניים אשר ניתן לתובעת היה תוך רשלנות רפואית. לאחר מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, נקבע כי יש לקבל את התביעה...