www.rashlanut-refuit.org

אובדן סיכויי החלמה בגין רשלנות רפואית בסרטן - חישוב שיעור אחריות

אובדן סיכויי החלמה בגין רשלנות רפואית בסרטן - חישוב שיעור אחריות

בית המשפט העליון קיבל את ערעורן של מכבי שירותי בריאותי ורופאה מטעמה והפחית את שיעור אחריותן של האחרונות בנוגע לאי אבחון סרטן בעקבות רשלנות רפואית ממנה נפטרה צעירה. בהתבסס על חוות דעת רפואית אשר הוצגה בפני בית המשפט, הוסכם בין הצדדים כי לפני הרשלנות הרפואית המדוברת, עמדו סיכויי פטירתה של המנוחה על 70%, ולאחר הרשלנות על 95%. בין הצדדים ניטשה מחלוקת, מהו השיעור אשר בגינו יש לפסוק פיצויים לבני משפחתה של המנוחה. בית המשפט המחוזי קבע כי שיעור זה עומד על 36% מסך הנזקים. המערערות הלינו על פסק דין זה והגישו את ערעורם לבית המשפט העליון. לטענתם, אחריותם המשוקללת צריכה לעמוד על 26% בלבד.

 

עוד פסקי דין בנושא:
חולה סרטן התאבד לאחר שקרא את פענוח הבדיקות שנשלח אליו בדואר
רשלנות במעקב אחר נקודת חן מסרטנת ותביעה כנגד איכילוב
רשלנות רופא משפחה באבחון סרטן בעקבות אי הפנייה לקולנוסקופיה
האם כריתת רחם במקום הקרנות, בטיפול בסרטן, היא רשלנות רפואית?
ניתוח מיותר בגין אבחון שגוי של סרטן בעמוד השדרה


בני המשפחה טענו כי יש לחשב את שיעור החרפת מצבה הבריאותי של המנוחה ביחס לנקודת המוצא ההתחלתית (70% סיכויים למות). לעומתם, הרופאה ושירותי בריאות מכבי טענו כי החישוב צריך להיות ביחס ל"מצב הקיים" אשר נוצר בעקבות ולאחר ההתנהגות הרשלנות (95% סיכויים למות).

 

אובדן סיכויי החלמה


ראש הנזק של אובדן סיכויי החלמה נועד להעניק מענה לנפגע רשלנות רפואית אשר סיכוייו להחלים נפגעו באופן ממשי בגין רשלנות רפואית, גם במקרים בהם מצבו הבריאותי היה בעייתי ערב הרשלנות הנטענת. מדובר בפסקי דין בהם לא התקיים קשר סיבתי של מעל ל-50% בין הרשלנות הרפואית לבין הנזק. בית המשפט רשאי, בסיטואציות אלה, לפסוק עבור הנפגע פיצויי חלקי כנגד פיצויו המלא. פיצוי חלקי זה נקבע על בסיס שיעור הסתברות בין הקשר הסיבתי לבין שיעור אובדן סיכויי ההחלמה. בית המשפט בחן את הסוגיה מבחינה סטטיסטית, וזאת תוך התחשבות בעובדה כי סיכויי החלמתה של המנוחה במקרה זה לא היו מן המשופרים גם ערב הרשלנות הרפואית. לאחר דיון מתמטי מורכב, נקבע כי הדרך לחשב את הפיצויים היא באופן הבא.

 

עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית באיחור באבחון סרטן מסוג לימפומה, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית באבחון סרטן כליה גרורתי, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית באבחון סרטן הלבלב, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
אבחון כושל של סרטן לימפומה מסוג הודג'קין, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית בניתוח להסרת גידול סרטני בבלוטת התריס, מתי תוגש תביעה?

 

ראשית יש לחשב את ההפרש בין סיכויי פטירתה של המנוחה לאחר הרשלנות הרפואית לבין סיכויי פטירתה לפני הרשלנות הרפואית (דהיינו, 25%. 95%-70%). לאחר מכן, את המנה יש לחלק בסיכויי החלמתה של המנוחה לאחר הרשלנות הרפואית (95%). אי לכך, אחריותם של הרופאה ושירותי בריאותי מכבי, בגין הרשלנות הרפואית בטיפול בסרטן המנוחה, עומדת על שיעור חלקי של 26%.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת סובלת ממחלת סרטן השד, זאת משום שקופת החולים ובית החולים לא השכילו לאבחן את הסרטן במועד. אי לכך, התפשטה המחלה בגופה של התובעת... 

התובעת טוענת כי איחור בביצוע ממוגרפיה גרם לאבחון מאוחר של סרטן השד. אי לכך, תובעת היא פיצויים בגין רשלנות רפואית... 

המנוחה לא הופנתה על ידי הרופאים לביצוע בדיקת קולונסקופיה ועל כן לא אובחן סרטן המעי הגס ממנו סבלה. האם מדובר ברשלנות רפואית? 

לתובע, נער צעיר, התגלה גידול שפיר בראשו. בסמוך לאחר גילויו, הוסר רובו של הגידול בהליך ניתוחי, אולם לתובע נגרמו בעטיו של הגידול ושל הניתוח נזקים רבים. 

התובעת נבדקה על-ידי רופא כאשר היתה חולה בסרטן. הרופא טעה באבחנה בסוברו כי מדבר במקרה פסיכיאטרי ועל יסוד אבחנתו נשלחה התובעת לביתה ללא טיפול במחלתה.  

התובעת סובלת ממחלת הסרטן. לטענתה, הרופאה שטיפלה בה במסגרת עבודתה בקופ"ח הכללית התרשלה בגילוי סרטן השד, וכתוצאה מכך הטיפול המאוחר - לרבות כריתת השד. 

התובעת פנתה באוקטובר 1994, בגיל 34, לרופא המשפחה שלה, בבקשה שיפנה אותה לבדיקת ממוגרפיה של השד. הרופא סרב לבקשתה. לאחר מספר פניות נוספות לרופא נבדקה התובעת והתגלה אצל התובעת סרטן שד גרורתי 

התובע חש בהפרעה בראיה בעינו השמאלית. הוא הופנה לבדיקות, ונערכה לו בדיקה בתהודה מגנטית – MRI, אשר ממצאיה העידו על גידול בבלוטת יותרת המוח שפגע בעצב הראיה השמאלי. התובע עבר ניתוח להסרת הגידול. לטענתו הרופאים התרשלו כלפיו בביצוע הניתוח הראשון ובמעקב אחר דליפת נוזל ה-CSF לאחר הניתוח הראשון ולאחר הניתוח השני. רשלנות זו גרמה לכך שהוא לקה פעמיים בדלקת קרום המוח ונותר עם פגיעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות קשות בגינן הוא תובע פיצוי מהנתבעים.  

המנוחה עברה טיפולים קרינתיים וכימוטרפיים שלא הועילו. המחלה התפשטה במהירות לאיברים הפנימיים בבטנה. בחודש דצמבר 1995 הגידול הסרטני גרם לחסימת הפרשת השתן מהכליות 

המנוחה שהיא ילידת שנת 1972, נפטרה ביום 7.10.03 ממחלת הסרטן במעי הגס. התובעים טוענים כי הנתבעים אחרו באיבחון המחלה, בשל טיפול בלתי סביר במנוחה. 

בית המשפט העליון קיבל ערעור של מכבי שירותי בריאותי ורופאה מטעמה והפחית את שיעור אחריותן של האחרונות בנוגע לאי אבחון סרטן בעקבות רשלנות רפואית ממנה נפטרה מנוחה. בהתבסס על חוות דעת רפואית אשר הוצגה בפני בית המשפט, הוסכם בין הצדדים כי לפני הרשלנות הרפואית המדוברת... 

האם רופאי הדסה עין כרם התרשלו כלפי התובע באבחון גידול סרטני בראשו, או שמא ערעור הרופאים יתקבל בבית המשפט העליון... 

בני משפחתה של אישה אשר נפטרה מסרטן טענו כי מדובר ברשלנות רפואית וזאת משום שהרופאים לא דאגו למעקב ראוי אחר המנוחה... 

בית המשפט קבע כי תלונותיו של התובע הצדיקו ביצוע בירור נוירולוגי מעמיק יותר מהבירור אשר נעשה בפועל. אי לכך, מדובר ברשלנות רפואית מצד הרופאים הנתבעים... 

האם רשלנות רפואית של המדינה התבטאה בכך שלא נמסרו לתובעת פרטים בדבר הסיכון לחלות בסרטן בעקבות הקרנות שעברה בילדותה נגד גזזת? 

האם מעקב הריון פרטי אשר לא הסתיים בביצוע הלידה על ידי הרופא הפרטי מהווה הפרה של חובת האחריות כלפי המטופלת? 

האם רופאי בית החולים התרשלו כלפי המנוחה בכך שלא אבחון את מחלת סרטן הריאות ממנה סבלה לאחר צילום רנטגן אקראי שבוצע בעקבות דימום ומצוקה רפואית בתום לידה?  

התובעת טענה כי רופאת המשפחה ורופאי קופת חולים התרשלו בכך שהתעלמו מתלונותיה לאורך שנים, תוך שהם אינם עורכים את הבדיקות והבירורים הנדרשים... 

רופא חדר המיון אשר בדק את התובע, לא ידע להשיב בבית המשפט האם עיין בתיק האשפוז או סיכום המחלה של התובע... 

האם המטופל נתן את הסכמתו המודעת לביצוע כריתת גידול בבלוטת יותרת המוח? האם במידה והיה המטופל יודע על כל הסיכונים, היה הוא מאשר את קיום ההליך הרפואי?