אובדן סיכויי החלמה - רשלנות באבחון סרטן צוואר הרחם

כיצד יש לפסוק פיצויים במקום בו מטופלת נפטרה בעקבות סרטן צוואר הרחם, ולפי החלטת בית המשפט, סיכוייה להחלים מן המחלה היו גבוהים ב-20% אלמלא רשלנותו של הרופא המטפל. למעשה, מחלתה של המנוחה אובחנה באיחור, וסיכויי החלמתה עמדו על 60%.

בית המשפט קיבל את טענותיהם של בני משפחת המנוחה, ופסק כי רשלנותו של הרופא הביאה להורדת סיכויי החלמתה באופן משמעותי. השופטים קבעו כי לו הייתה המחלה מאובחנת בזמן, היו עומדים סיכויי החלמתה של המנוחה על 80%, 20% יותר מהתפתחות המחלה בעקבות הרשלנות. אי לכך מדובר במקרה בו זכאים התובעים לפיצויים בגין אובדן סיכויי החלמה.

אובדן סיכויי החלמה, אימתי?

שיטת המשפט הישראלית הכירה זה מכבר בזכותו של מי שניזוק כתוצאה מרשלנות רפואית לקבלת פיצוי (חלקי), גם כאשר קיימת עמימות משמעותית בשאלת הקשר הסיבתי שבין ההתרשלות לנזק. כך הכירה הפסיקה, בין היתר, בזכותו של ניזוק לפיצוי חלקי במקרים בו גרעה התרשלותו המוכחת של הנתבע מסיכויי החלמתו של הניזוק. פיצוי חלקי יפסק לטובת התובע גם במידה ורמת הוודאות בדבר קיומו של קשר סיבתי בין אותה ההתרשלות ובין אי ההחלמה הינה עמומה ואינה קרובה לנקודות הקיצון של ההסתברות.

פסק הדין הישראלי המנחה בעניין זה, עליו נסמך בית משפט בקביעותיו, הוא פסק הדין בעניין פאתח. על פי הלכה זו, יש אפשרות לפסוק פיצוי חלקי בגין הפגיעה בסיכויי ההחלמה תוך שימור הכללים הרגילים של דיני הראיות המחייבים הוכחת כל יסודות העוולה. הוכחה זו חייבת לכלול גם את יסוד הקשר הסיבתי, ברמה של מאזן הסתברויות.

מתוך סכום הפיצויים - משפחת המנוחה זכאית ל-20%

במקרה דנן, הוכח כי ללא התרשלות - סיכויי החלמה עמדו על 80% והסיכון לתמותה על 20%. בעקבות הרשלנות רפואית, עמדו סיכויי החלמה על 60% והסיכון לתמותה על40%. כמו כן, במקרה המדובר הסיכון לתמותה אכן התממש והמנוחה הייתה ב-קבוצת ה-40% סיכון לתמותה. לפיכך, בית המשפט חוצה את האחוזים הללו בשניים, סיכוי להחלים וסיכוי למות ומעמיד את אחריות הרופאים הרשלנים כלפי בני המנוחה ובני משפחתה על 20%.