האם רשלנות באבחון תסביב אשך למרות הגעה באיחור לבית החולים?
קבלתן של תביעות העוסקות ברשלנות רפואית תלויה בהוכחה נזיקית בבית המשפט. הוכחת עוולת הרשלנות נשענת על שלוש רגליים משפטיות – רשלנות, נזק וקשר סיבתי. שימו לב, גם מקרים של רשלנות רפואית יכולים לא לזכות את הנפגע בפיצויים, זאת כאשר מדובר ברשלנות אשר לא מתקיים בינה לבין הנזק קשר סיבתי. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי.
התובע, יליד 1973, פנה לחדר מיון בבית החולים הגליל המערבי בנהריה לאחר שחש כאבים חזקים באזור האשך הימני. בשעה 21:22 התקבל האחרון ונבדק על ידי רופא אורולוג שהורה לו, בין היתר, לבצע בדיקת אולטרהסאונד במסגרת קופת חולים. ארבעה ימים לאחר מכן עבר התובע את הבדיקה, אשר הדגימה מוקד עגול בלתי הומוגני בחלק התחתון חיצוני של האשך הימני.
התוצאות הועברו לרופא המטפל בקופ"ח וזה נמנע ממתן המלצות טיפוליות כלשהן. לטענת התובע, חמישה ימים לאחר מכן, ובעקבות כאבים עזים, פנה הוא שוב לבית החולים. בבדיקה שנערכה לו בבית החולים, נמצא כי האשך הימני מוגדל ונוקשה. האבחנה הייתה כי מדובר בסבב האשך ועל כן הוחלט על כריתתו. התובע עבר בו ביום ניתוח לכריתת האשך הימני.
בתביעתו, שהוגשה על סף תקופת ההתיישנות, ייחס התובע לנתבעים רשלנות רפואית שגרמה לו נזק בלתי הפיך. לטענתו, התסמינים והממצאים שעלו מבדיקתו של הרופא המטפל בחדר המיון, היו צריכים לעורר את חשדו כי מדובר בתסביב האשך. במקרה זה, לשיטתו של התובע, היה על הרופא להפנותו לביצוע בדיקת אולטרה סאונד בבית החולים. התובע טען כי אילו היה הוא מופנה לבדיקה הרלבנטית, הייתה הבעיה מאובחנת ומטופלת באופן מיידי.
האם מדובר בנזק בלתי הפיך?
בית החולים טען בכתב הגנתו כי התובע הלין בחדר המיון שהוא סובל מכאבים באשכיו כבר משעות הבוקר של היום הקודם. כמו כן, הרופאים ציינו כי הסימפטומים שאובחנו וממצאי הבדיקות שנעשו, ובכללם העובדה שהאשך היה מובילי ולא כלוא, התאימו לאבחנה כי מדובר בדלקת האשך ולא בבעיה אורולוגית דחופה.
לשיטת בית החולים, הואיל והתובע פנה לקבלת טיפול רפואי כ-36 שעות לאחר שהחלו הכאבים, ממילא לא ניתן היה להציל את האשך והנזק היה מוגמר. בהקשר זה, הפנה הנתבע לאמור במסגרת חוות הדעת הרפואית של המומחה מטעם התביעה. מומחה זה ציין כי באם הזמן מרגע הופעת הכאבים עולה על 6 שעות - הפגיעה באשך הנה בלתי הפיכה.
האם התובע הגיע לבית החולים שעתיים לאחר תחילת הכאבים?
בעדותו בבית המשפט טען התובע כי הוא פנה לחדר המיון אצל הנתבע כשעתיים לאחר שהחלו הכאבים באשך. עם זאת, עדותו לא התיישבה עם גיליון חדר המיון כפי שהוצג בפני השופט. בגיליון זה נרשם מפי התובע כי כאביו החלו יום קודם לכן בשעות הבוקר.
התובע ניסה אמנם להתנער מתוכנו של אותו רישום, אולם השופט קבע כי יש להעדיף את הדברים שנרשמו מפיו בסמוך לאירוע. גרסה זו אותנטית יותר מהגרסה אשר נמסרה בעדות בבית המשפט, כעשר שנים מאוחר יותר. זאת ועוד, התובע הצהיר בתצהיר תשובותיו לשאלון אשר הופנה אליו מטעם ב"כ הנתבע, בתשובה לשאלה מתי לראשונה דיווח על כאבים כי "היו כאבים יום יומיים לפני שהלכתי לבית החולים".