www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית קורפוס קלוסום, מתי תוגש תביעת פיצויים?

רשלנות רפואית קורפוס קלוסום, מתי תוגש תביעת פיצויים?

קורפוס קלוסום הידוע גם בשם כפיס המוח הוא רקמה עצבית המכילה מאות מיליוני סיבי עצב ומחברת את שני חצאי המוח הגדול. כפיס המוח מעביר מידע תחושתי, תנועתי וקוגניטיבי בין שני חצאיו ומעורב בתפקודים שונים כמו: איזון רמת הקשב, תנועות העיניים ומיקום אותות מגע, כך שפגיעה בכפיס המוח עלולה להשפיע על מערכת העצבים ועל התפקוד הקוגניטיבי.


התפתחותו המשמעותית של קורפוס קלוסום מתחילה בשבוע ה-18 להריון, על כן ישנה חשיבות רבה לאבחן ליקויים בהתפתחותו במהלך ההריון באמצעות בדיקות שונות כולל: בדיקת מי שפיר, MRI של המוח, ייעוץ גנטי ובעיקר באמצעות סקירת מערכות כדי לקבל החלטה לגבי הפסקת הריון וביצוע הפלה. 


רשלנות רפואית יכולה להתרחש במקרים שבהם נולד ילד עם פגם בקורפוס קולוסום, כתוצאה מהפרת חובת הזהירות של הרופא מחמת אי התייחסותו להיסטוריה הרפואית של ההורים, אי הפנייה לבדיקות שיש לבצען במהלך מעקב הריון שגרתי וכדומה.


קורפוס קלוסום שאינו מאובחן כתוצאה מרשלנות רפואית במעקב ההריון, עלול להוביל לבעיות מוטוריות ונוירולוגיות אצל התינוק ולגרום לו לנכות רפואית ותפקודית בשיעור גבוה, אשר באה לידי ביטוי בחוסר יכולת לדבר ולתפקד כאדם עצמאי. במצב זה, ניתן לפנות אל רופא מומחה כדי לברר האם יש עילה להגשת תביעה והאם יש מקום לתבוע פיצויים מהרופא המטפל, קופת חולים או מכון רפואי פרטי בגין עוולת הרשלנות. 


תביעת רשלנות בגין אי אבחון קורפוס קולוסום


הורים ובתם הקטינה, בת ה- 11, הגישו תביעה בגין רשלנות בהריון נגד קופת חולים. התביעה, אשר מוערכת בכ-30 מיליון שקלים, הוגשה במסגרת טענת הולדה בעוולה וזאת בשל אי אבחון רשלני לטענת התובעים של חוסר מלא של קורפוס קלוסום  המהווה פגם נוירולוגי קשה.


ההורים טענו כי בשל הרשלנות הרפואית, בתם סובלת כיום מפיגור שכלי קשה ואין לה כל סיכוי לדבר, ללכת ואו לתקשר כלל עם סביבתה. לדבריהם, בתם אינה אוכלת באופן עצמאי, אינה מסוגלת להתלבש לבד, והיא לא תוכל "לעולם לחיות אף לא יום אחד בחייה כאדם בריא ומאושר".


לטענת התובעים, הרופאים חרגו מסטנדרט הרופא הסביר במקרה זה וניהלו אחר הריונה של האם מעקב לא אחראי. לטענתם, קופת החולים הייתה יכולה להפנות אותם לבדיקות הדרושות ואין ספק שהיה טוב אילו הריון זה היה נעצר והילדה, אשר סובלת מפגמים קשים חשוכי מרפא, לא הייתה באה לאוויר העולם. יצוין כי הרופא אשר ביצע את לידתה של התובעת לא הצליח להציג בפני התובעים את המסמכים הרלבנטיים ממועד הלידה.


מדובר בקטינה אשר המוסד לביטוח לאומי הכיר בה כנכה 100%. הקטינה אינה יכולה לשלוט על סוגריה, היא נתונה להתקפי פרכוס שונים, והיא סובלת באופן חריף מקשיים קוגניטיביים, תקשורתיים וחברתיים.


התובעים צירפו לכתב תביעתם חוות דעת רפואית אשר נערכה על ידי מומחית בתחום האולטרסאונד. לטענת המומחה הרפואית מטעם התובעים, צריך וניתן היה לאבחן את המום הקשה, עוד במהלך ההריון. לדוגמא, לדידה של המומחית היה על הרופאים לשלוח את ההורים לבדיקות רחבות יותר כבר כאשר נתגלה בשבוע ה-22.5 חוסר מוחלט של קורפוס קלוסום.


בחוות הדעת הרפואית מטעם התביעה עלו שלוש טענות עיקריות. ראשית, התובעים סבורים כי סונוגרפיה טרום לידתית, אשר מתבצעת בדרך כלל במהלך החודש החמישי להריון, הייתה יכולה לאבחן את המום המדובר. שנית, גם בדיקת אולטרה סאונד טרום לידתית הייתה יכולה לסייע בעניין זה. המומחית טענה כי ייתכן ונפלה רשלנות בבדיקת אולטרסאונד אשר נערכה לאם בשבוע ה-22 להריון. שלישית, לטענת התובעים ניתן היה לאבחן את המום המוחי על ידי הדמיה אקסלית ובדיקות הדמיות נוספות.

כאמור, התביעה עומדת על סכום של כ-30 מיליון שקלים. לטענת ההורים, מדובר בהוצאות עתידיות הדרושות לטיפול בקטינה, לרבות עוזרת בית, טיפולים רפואיים, ציוד רפואי, השגחה במשך 24 שעות ביממה ועוד. כמו כן, ההורים טענו כי ככל שתתגבר הקטינה, כך תעלנה ההוצאות הכלכליות הכרוכות בגידולה.
 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

הרופאים לא השכילו לאבחן את המום המולד במערכת השתן ממנו סובל התובע. אי לכך, הוגשה כנגדם תביעה בגין רשלנות רפואית שעילתה הולדה בעוולה... 

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 

החלטה של השופטת דורנר אשר מאתגרת את פסק דין המר בכל הנוגע להתיישנות בגין רשלנות בלידה והולדה בעוולה... 

האם הריון עם התקן תוך רחמי הסתיים בלידה מוקדמת בגין רשלנות רפואית? האם האישה לא קיבלה מידע אודות הסיכונים שבהריון עם התקן תוך רחמי? 



תגיות: אוביטרל,