רשלנות רפואית קורפוס קלוסום, מתי תוגש תביעת פיצויים?
.jpg)
קורפוס קלוסום הידוע גם בשם כפיס המוח הוא רקמה עצבית המכילה מאות מיליוני סיבי עצב ומחברת את שני חצאי המוח הגדול. כפיס המוח מעביר מידע תחושתי, תנועתי וקוגניטיבי בין שני חצאיו ומעורב בתפקודים שונים כמו: איזון רמת הקשב, תנועות העיניים ומיקום אותות מגע, כך שפגיעה בכפיס המוח עלולה להשפיע על מערכת העצבים ועל התפקוד הקוגניטיבי.
התפתחותו המשמעותית של קורפוס קלוסום מתחילה בשבוע ה-18 להריון, על כן ישנה חשיבות רבה לאבחן ליקויים בהתפתחותו במהלך ההריון באמצעות בדיקות שונות כולל: בדיקת מי שפיר, MRI של המוח, ייעוץ גנטי ובעיקר באמצעות סקירת מערכות כדי לקבל החלטה לגבי הפסקת הריון וביצוע הפלה.
רשלנות רפואית יכולה להתרחש במקרים שבהם נולד ילד עם פגם בקורפוס קולוסום, כתוצאה מהפרת חובת הזהירות של הרופא מחמת אי התייחסותו להיסטוריה הרפואית של ההורים, אי הפנייה לבדיקות שיש לבצען במהלך מעקב הריון שגרתי וכדומה.
קורפוס קלוסום שאינו מאובחן כתוצאה מרשלנות רפואית במעקב ההריון, עלול להוביל לבעיות מוטוריות ונוירולוגיות אצל התינוק ולגרום לו לנכות רפואית ותפקודית בשיעור גבוה, אשר באה לידי ביטוי בחוסר יכולת לדבר ולתפקד כאדם עצמאי. במצב זה, ניתן לפנות אל רופא מומחה כדי לברר האם יש עילה להגשת תביעה והאם יש מקום לתבוע פיצויים מהרופא המטפל, קופת חולים או מכון רפואי פרטי בגין עוולת הרשלנות.
תביעת רשלנות בגין אי אבחון קורפוס קולוסום
הורים ובתם הקטינה, בת ה- 11, הגישו תביעה בגין רשלנות בהריון נגד קופת חולים. התביעה, אשר מוערכת בכ-30 מיליון שקלים, הוגשה במסגרת טענת הולדה בעוולה וזאת בשל אי אבחון רשלני לטענת התובעים של חוסר מלא של קורפוס קלוסום המהווה פגם נוירולוגי קשה.
ההורים טענו כי בשל הרשלנות הרפואית, בתם סובלת כיום מפיגור שכלי קשה ואין לה כל סיכוי לדבר, ללכת ואו לתקשר כלל עם סביבתה. לדבריהם, בתם אינה אוכלת באופן עצמאי, אינה מסוגלת להתלבש לבד, והיא לא תוכל "לעולם לחיות אף לא יום אחד בחייה כאדם בריא ומאושר".
לטענת התובעים, הרופאים חרגו מסטנדרט הרופא הסביר במקרה זה וניהלו אחר הריונה של האם מעקב לא אחראי. לטענתם, קופת החולים הייתה יכולה להפנות אותם לבדיקות הדרושות ואין ספק שהיה טוב אילו הריון זה היה נעצר והילדה, אשר סובלת מפגמים קשים חשוכי מרפא, לא הייתה באה לאוויר העולם. יצוין כי הרופא אשר ביצע את לידתה של התובעת לא הצליח להציג בפני התובעים את המסמכים הרלבנטיים ממועד הלידה.
מדובר בקטינה אשר המוסד לביטוח לאומי הכיר בה כנכה 100%. הקטינה אינה יכולה לשלוט על סוגריה, היא נתונה להתקפי פרכוס שונים, והיא סובלת באופן חריף מקשיים קוגניטיביים, תקשורתיים וחברתיים.
התובעים צירפו לכתב תביעתם חוות דעת רפואית אשר נערכה על ידי מומחית בתחום האולטרסאונד. לטענת המומחה הרפואית מטעם התובעים, צריך וניתן היה לאבחן את המום הקשה, עוד במהלך ההריון. לדוגמא, לדידה של המומחית היה על הרופאים לשלוח את ההורים לבדיקות רחבות יותר כבר כאשר נתגלה בשבוע ה-22.5 חוסר מוחלט של קורפוס קלוסום.