רשלנות רפואית במחלת צליאק
צליאק היא מחלה אוטואימונית של רגישות יתר לגלוטן. המחלה עוברת בתורשה ומאופיינת בתת ספיגה, הנובעת מנזק דלקתי לרירית המעי הדק כתוצאה מאכילת גלוטן. צליאק נחשבה כמחלת ילדות, אך בשנים האחרונות חלה עלייה באבחון ובשכיחותה אצל חולים מבוגרים. כמו כן, המחלה עלולה להתפתח אצל נשים במהלך הריון ולאחר לידה.
צליאק היא מחלה רב מערכתית של המערכת החיסונית שאין לה מרפא, היא עלולה להתבטא במגוון רחב של תסמינים וסימנים שונים, לכן קשה לאבחן אותה. אולם מכיוון שמדובר במחלה גנטית, בני משפחה מדרגה ראשונה נמצאים בקבוצת סיכון.
כדי להגיע לאבחנה וודאית של צליאק דרושים ידע וניסיון באבחנה של המערך הרפואי והקפדה על המשך צריכה סדירה של גלוטן עד תום הליך האבחון. האבחון נעשה באמצעות דגימת דם שנלקחת למעבדה, שם בודקים הימצאות של נוגדנים מסוימים לאנטיגנים. ההימצאות הנוגדנים מצביעה על קיומה של מחלת הצליאק בסבירות גבוהה מאוד. האבחנה הסופית נעשית באמצעות לקיחת ביופסיה מהמעי הדק.
אי אבחון צליאק עלול לגרום לסיבוכים רפואיים קשים. רשלנות רפואית באבחון יכולה להתרחש עקב אי הפניית המטופל לבדיקת דם למרות התסמינים, עקב אי עריכת בדיקת ביופסיה של המעי הדק, או בשל אבחון שגוי של תוצאות הבדיקות.
הטיפול במחלת הצליאק הוא טיפול תזונתי של דיאטה נטולת גלוטן למשך כל החיים. חולה צליאק נדרש להימנע מצריכת תזונה המכילה חיטה, שעורה או שיפון, ואף להימנע ממזונות המכילים שרידים מזעריים של גלוטן עקב שימוש בחומרי גלם או מזיהום משני.
רשלנות בטיפול במחלת צליאק, יכולה לבוא לידי ביטוי אם הרופא אינו נותן למטופל הנחיות ברורות ומפורשות לגבי התזונה שלו, והסבר אילו מאכלים הוא יכול או אינו יכול לצרוך, או בשל מחדל בטיפול בחסרים שונים כמו חוסר בברזל, או כאשר המחלה אינה מטופלת כראוי ועולה הסיכון להתפתחות סרטן.
תביעת רשלנות רפואית בגין אי אבחון צליאק
התובעת, כבת 50, אשר סבלה במשך שנים מבעיות רפואיות רבות, הגישה תביעת רשלנות רפואית נגד בתי החולים אסף הרופא והדסה, ומכבי שירותי בריאות, בגין אי אבחון מחלת הצליאק. התובעת טופלה בסטרואידים שגרמו לה לתופעות לוואי קשות ואף נאלצה לעבור ניתוח לכריתת מעיים כאשר, לטענתה, בדיקת דם פשוטה הייתה יכולה לאבחן שמדובר בצליאק.
התובעת טענה כי למרות שסבלה מכאבי בטן כרוניים, שלשולים, דימומים והתעלפויות, הרופאים התייחסו לתופעות בביטול וטענו כי מדובר בקלקול קיבה. בבית החולים אובחנה כסובלת מדלקת כרונית של המעי הגס והחלה לקבל טיפול סטרואידים במינון גבוה. בהמשך הוחלט לכרות לתובעת את המעי הגס. אולם הניתוח לא הועיל והיא סבלה לאחריו מחסימת מעיים. אי לכך, הרופאים החליטו כי יש לכרות גם חלקים מהמעי הדק ולחבר את המעי אשר נותר לשקית חיצונית לקליטת צואה, אולם גם ניתוח שלישי לא סייע לשפר את מצבה.
רק לאחר שהיא נאלצה לעבור טיפולים רפואיים שונים ושלושה ניתוחים, נערכה לה בדיקת דם אשר אבחנה כי היא סובלת מצליאק. לטענת התובעת, הטיפולים לאחר הניתוחים גרמו לפגיעות גם בעמוד השדרה ולשבר בחוליה בגב ובעקבות הרשלנות באבחון הצליאק היא נאלצה לסבול במשך עשרות שנים. לפיכך דרשה לקבל פיצויים על סך של 19 מיליון שקלים.
