www.rashlanut-refuit.org

אבחון סרטן המעי הגס, מתי תוגש תביעת רשלנות רפואית?

אבחון סרטן המעי הגס, מתי תוגש תביעת רשלנות רפואית?

הסרטן השני השכיח בישראל, אחרי סרטן ריאות אצל גברים וסרטן השד אצל נשים, הוא סרטן המעי הגס. המחלה מתחילה במעי הגס. אך אם היא לא מאובחנת בזמן והחולה לא מקבל טיפול ראוי, היא עלולה להתפשט לאיברים אחרים כמו הכבד, הריאות ועוד.


התסמינים לסרטן המעי הגס יכולים להיות: כאבי בטן חוזרים, דם בצואה, שלשול או עצירות שנמשכים מעל שישה שבועות, ירידה דרסטית במשקל ואנמיה.

 

אם מופיעים הסימנים, רופא המשפחה נדרש לבדוק את החשד האם מדובר בסרטן המעי הגס, באמצעות הפניית המטופל לבדיקת דם סמוי בצואה, בדיקת קולונוסקופיה ובדיקת CT קולוגרפי-וירטואלי. הטיפול במחלה מתבצע באמצעות ניתוח, כימותרפיה והקרנות. 


בדיקת דם סמוי בצואה מבוצעת על ידי מומחה לגסטרו. המומחה נדרש לבדוק את ההיסטוריה הרפואית של המטופל, ועליו לבצע בדיקה גופנית, כולל בדיקה רקטלית. ממצאי הבדיקה יכולים להעיד על נוכחות של גידול קדם ממאיר או על נוכחות גידול סרטני.


במסגרת בדיקת קולונוסקופיה מחדיר הרופא בעדינות צינורית גמישה לתוך פי הטבעת. בתוך הצינורית מותקן פנס המסייע לו להבחין בממצאים חריגים. הוא יכול לבצע צילומים, לקחת דגימות ביופסיה ולכרות פוליפ במקרה שהתגלה במהלך הבדיקה.

 

בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית היא בדיקה לא פולשנית של כל המעי, הנערכת באמצעות מכשיר .C.T גם בבדיקה זו מוחדר אוויר דרך צינורית לפי הטבעת, אולם במהלכה לא ניתן לקחת ביופסיה או לכרות פוליפ שהתגלה, אלא היא משמשת לאבחון בלבד.


רשלנות רפואית בסרטן המעי הגס יכולה לבוא לידי ביטוי באי הפניית רופא משפחה לביצוע הבדיקות הנדרשות למרות הופעת תסמינים מחשידים, דבר שמוביל לאי מתן טיפול בזמן והחמרה במצב. וכן עקב ביצוע הבדיקות בחוסר מיומנות תוך גרימת נזק לנבדק. במקרה שנגרם נזק משמעותי כתוצאה מטיפול לקוי ניתן לפנות אל בית המשפט ולהגיש תביעה בעילת רשלנות רפואית

רשלנות של רופא משפחה באבחון סרטן המעי הגס 

תביעה נגד רופא משפחה בגין רשלנות באבחון סרטן, הוגשה לפתחו של בית המשפט המחוזי. התובעת, תושבת מרכז הארץ כבת 63, טענה כי הלינה מספר שנים על כאבי בטן באוזני רופא המשפחה, אך הוא לא השכיל לשלוח אותה לבדיקות המתאימות. בעקבות התנהלותו הרשלנית, לכאורה, של הרופא, טענה התובעת כי הסרטן התפשט בכל גופה, על כן תבעה פיצויים משירותי בריאות כללית בסך של 2.5 מיליון שקלים.

על פי עובדות התביעה, התובעת הייתה אישה בריאה בעלת אורח חיים תקין, פעיל ומלא. בשנת 2005 הגיעה לקופת חולים, ושם הפנה אותה רופא המשפחה לביצוע בדיקות דם, אשר העלו כי בגופה קיים מחסור של ברזל. בעקבות הגילוי הופנתה התובעת לבדיקת דם בצואה, ומתוצאות בדיקה זו עלו שתי חריגות שהצריכו עריכת בדיקות נוספות. לטענתה, תוצאותיהן החריגות של הבדיקות לא הדליקו נורה אדומה במוחו של רופא המשפחה, אשר תייק אותן בגיליונה הרפואי ושחרר אותה לביתה.

הסרטן התגלה כאשר הוא בדרגה 3

התובעת טענה כי המשיכה לבוא לטיפולים אצל הרופא, ורק לאחר תלונות חוזרות ונשנות על כאבי בטן, הפנה אותה האחרון לבדיקת קולונוסקופיה. בדיקה זו גילתה בפעם הראשונה כי התובעת סובלת מגידול חוסם, ומדובר בגידול בדרגה 3 שהתפשט לבלוטות הנימפה. שלב 3 הוא שלב מתקדם במחלת הסרטן, והתובעת החלה בטיפולים כימותרפיים.

התובעת פיתחה תופעות לוואי קשות לטיפולים הכימותרפיים לרבות הקאות, בחילות, רגישות לקור וכאבי בטן. זאת ועוד, אונקולוגים אשר בחנו את התובעת, קבעו כי אין היא מסוגלת לעמוד בהליך הכימותרפי והוא הופסק.

בחוות הדעת הרפואית של מומחית בתחום האונקולוגיה מטעם התביעה, טענה המומחית כי במידה והייתה התובעת מופנית לעריכת בדיקת דם בצואה, באופן שנתי, מיום שבו מלאו לה 50, סביר להניח שהיה ניתן להתחקות אחר התפתחות הגידול. המומחית הוסיפה כי סיכויי הישרדותה של התובעת הושפעו אף הם באופן ניכר מרשלנותו של הרופא. מחוות הדעת עלה שייתכן והייתה התובעת יכולה לעבור טיפולים פשוטים יותר מסדרת טיפולים כימותרפיים אשר הסבו לה נזקים קשים.

בדיקה לאיתור דם סמוי בצואה היא בדיקה אשר מאבחנת את סרטן המעי הגס, הסרטן השני בתפוצתו בישראל, ברמה של 30%. קופות החולים ממליצות לחולה אשר אינו נמצא בקבוצת הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס, לעבור את הבדיקה אחת לשנה החל מגיל 50. יש לציין כי התובעת במקרה זה עברה את הבדיקה לראשונה רק בגיל 58.
 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת סובלת ממחלת סרטן השד, זאת משום שקופת החולים ובית החולים לא השכילו לאבחן את הסרטן במועד. אי לכך, התפשטה המחלה בגופה של התובעת... 

התובעת טוענת כי איחור בביצוע ממוגרפיה גרם לאבחון מאוחר של סרטן השד. אי לכך, תובעת היא פיצויים בגין רשלנות רפואית... 

המנוחה לא הופנתה על ידי הרופאים לביצוע בדיקת קולונסקופיה ועל כן לא אובחן סרטן המעי הגס ממנו סבלה. האם מדובר ברשלנות רפואית? 

לתובע, נער צעיר, התגלה גידול שפיר בראשו. בסמוך לאחר גילויו, הוסר רובו של הגידול בהליך ניתוחי, אולם לתובע נגרמו בעטיו של הגידול ושל הניתוח נזקים רבים. 

התובעת נבדקה על-ידי רופא כאשר היתה חולה בסרטן. הרופא טעה באבחנה בסוברו כי מדבר במקרה פסיכיאטרי ועל יסוד אבחנתו נשלחה התובעת לביתה ללא טיפול במחלתה.  

התובעת סובלת ממחלת הסרטן. לטענתה, הרופאה שטיפלה בה במסגרת עבודתה בקופ"ח הכללית התרשלה בגילוי סרטן השד, וכתוצאה מכך הטיפול המאוחר - לרבות כריתת השד. 

התובעת פנתה באוקטובר 1994, בגיל 34, לרופא המשפחה שלה, בבקשה שיפנה אותה לבדיקת ממוגרפיה של השד. הרופא סרב לבקשתה. לאחר מספר פניות נוספות לרופא נבדקה התובעת והתגלה אצל התובעת סרטן שד גרורתי 

התובע חש בהפרעה בראיה בעינו השמאלית. הוא הופנה לבדיקות, ונערכה לו בדיקה בתהודה מגנטית – MRI, אשר ממצאיה העידו על גידול בבלוטת יותרת המוח שפגע בעצב הראיה השמאלי. התובע עבר ניתוח להסרת הגידול. לטענתו הרופאים התרשלו כלפיו בביצוע הניתוח הראשון ובמעקב אחר דליפת נוזל ה-CSF לאחר הניתוח הראשון ולאחר הניתוח השני. רשלנות זו גרמה לכך שהוא לקה פעמיים בדלקת קרום המוח ונותר עם פגיעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות קשות בגינן הוא תובע פיצוי מהנתבעים.  

המנוחה עברה טיפולים קרינתיים וכימוטרפיים שלא הועילו. המחלה התפשטה במהירות לאיברים הפנימיים בבטנה. בחודש דצמבר 1995 הגידול הסרטני גרם לחסימת הפרשת השתן מהכליות 

המנוחה שהיא ילידת שנת 1972, נפטרה ביום 7.10.03 ממחלת הסרטן במעי הגס. התובעים טוענים כי הנתבעים אחרו באיבחון המחלה, בשל טיפול בלתי סביר במנוחה. 

בית המשפט קבע כי רופאים בבית החולים שניידר לא התייחסו כנדרש לבדיקות שנערכו לפעוט ואי לכך לא אבחנו גידול בראש הילד... 

רופאי קופת חולים כללית התרשלו באבחון גידול בראשו של התובע. האם יזכה התובע לפיצויים והאם יש לפסוק עבורו פיצויים גם בגין הפגיעה בתפקודו המיני? 

בית המשפט העליון קיבל ערעור של מכבי שירותי בריאותי ורופאה מטעמה והפחית את שיעור אחריותן של האחרונות בנוגע לאי אבחון סרטן בעקבות רשלנות רפואית ממנה נפטרה מנוחה. בהתבסס על חוות דעת רפואית אשר הוצגה בפני בית המשפט, הוסכם בין הצדדים כי לפני הרשלנות הרפואית המדוברת... 

האם רופאי הדסה עין כרם התרשלו כלפי התובע באבחון גידול סרטני בראשו, או שמא ערעור הרופאים יתקבל בבית המשפט העליון... 

בני משפחתה של אישה אשר נפטרה מסרטן טענו כי מדובר ברשלנות רפואית וזאת משום שהרופאים לא דאגו למעקב ראוי אחר המנוחה... 

בית המשפט קבע כי תלונותיו של התובע הצדיקו ביצוע בירור נוירולוגי מעמיק יותר מהבירור אשר נעשה בפועל. אי לכך, מדובר ברשלנות רפואית מצד הרופאים הנתבעים... 

האם רשלנות רפואית של המדינה התבטאה בכך שלא נמסרו לתובעת פרטים בדבר הסיכון לחלות בסרטן בעקבות הקרנות שעברה בילדותה נגד גזזת? 

האם מעקב הריון פרטי אשר לא הסתיים בביצוע הלידה על ידי הרופא הפרטי מהווה הפרה של חובת האחריות כלפי המטופלת? 

האם רופאי בית החולים התרשלו כלפי המנוחה בכך שלא אבחון את מחלת סרטן הריאות ממנה סבלה לאחר צילום רנטגן אקראי שבוצע בעקבות דימום ומצוקה רפואית בתום לידה?  

התובעת טענה כי רופאת המשפחה ורופאי קופת חולים התרשלו בכך שהתעלמו מתלונותיה לאורך שנים, תוך שהם אינם עורכים את הבדיקות והבירורים הנדרשים...