אבחון סרטן המעי הגס, מתי תוגש תביעת רשלנות רפואית?
הסרטן השני השכיח בישראל, אחרי סרטן ריאות אצל גברים וסרטן השד אצל נשים, הוא סרטן המעי הגס. המחלה מתחילה במעי הגס. אך אם היא לא מאובחנת בזמן והחולה לא מקבל טיפול ראוי, היא עלולה להתפשט לאיברים אחרים כמו הכבד, הריאות ועוד.
התסמינים לסרטן המעי הגס יכולים להיות: כאבי בטן חוזרים, דם בצואה, שלשול או עצירות שנמשכים מעל שישה שבועות, ירידה דרסטית במשקל ואנמיה.
אם מופיעים הסימנים, רופא המשפחה נדרש לבדוק את החשד האם מדובר בסרטן המעי הגס, באמצעות הפניית המטופל לבדיקת דם סמוי בצואה, בדיקת קולונוסקופיה ובדיקת CT קולוגרפי-וירטואלי. הטיפול במחלה מתבצע באמצעות ניתוח, כימותרפיה והקרנות.
בדיקת דם סמוי בצואה מבוצעת על ידי מומחה לגסטרו. המומחה נדרש לבדוק את ההיסטוריה הרפואית של המטופל, ועליו לבצע בדיקה גופנית, כולל בדיקה רקטלית. ממצאי הבדיקה יכולים להעיד על נוכחות של גידול קדם ממאיר או על נוכחות גידול סרטני.
במסגרת בדיקת קולונוסקופיה מחדיר הרופא בעדינות צינורית גמישה לתוך פי הטבעת. בתוך הצינורית מותקן פנס המסייע לו להבחין בממצאים חריגים. הוא יכול לבצע צילומים, לקחת דגימות ביופסיה ולכרות פוליפ במקרה שהתגלה במהלך הבדיקה.
בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית היא בדיקה לא פולשנית של כל המעי, הנערכת באמצעות מכשיר .C.T גם בבדיקה זו מוחדר אוויר דרך צינורית לפי הטבעת, אולם במהלכה לא ניתן לקחת ביופסיה או לכרות פוליפ שהתגלה, אלא היא משמשת לאבחון בלבד.
רשלנות רפואית בסרטן המעי הגס יכולה לבוא לידי ביטוי באי הפניית רופא משפחה לביצוע הבדיקות הנדרשות למרות הופעת תסמינים מחשידים, דבר שמוביל לאי מתן טיפול בזמן והחמרה במצב. וכן עקב ביצוע הבדיקות בחוסר מיומנות תוך גרימת נזק לנבדק. במקרה שנגרם נזק משמעותי כתוצאה מטיפול לקוי ניתן לפנות אל בית המשפט ולהגיש תביעה בעילת רשלנות רפואית.
רשלנות של רופא משפחה באבחון סרטן המעי הגס
תביעה נגד רופא משפחה בגין רשלנות באבחון סרטן, הוגשה לפתחו של בית המשפט המחוזי. התובעת, תושבת מרכז הארץ כבת 63, טענה כי הלינה מספר שנים על כאבי בטן באוזני רופא המשפחה, אך הוא לא השכיל לשלוח אותה לבדיקות המתאימות. בעקבות התנהלותו הרשלנית, לכאורה, של הרופא, טענה התובעת כי הסרטן התפשט בכל גופה, על כן תבעה פיצויים משירותי בריאות כללית בסך של 2.5 מיליון שקלים.
על פי עובדות התביעה, התובעת הייתה אישה בריאה בעלת אורח חיים תקין, פעיל ומלא. בשנת 2005 הגיעה לקופת חולים, ושם הפנה אותה רופא המשפחה לביצוע בדיקות דם, אשר העלו כי בגופה קיים מחסור של ברזל. בעקבות הגילוי הופנתה התובעת לבדיקת דם בצואה, ומתוצאות בדיקה זו עלו שתי חריגות שהצריכו עריכת בדיקות נוספות. לטענתה, תוצאותיהן החריגות של הבדיקות לא הדליקו נורה אדומה במוחו של רופא המשפחה, אשר תייק אותן בגיליונה הרפואי ושחרר אותה לביתה.
הסרטן התגלה כאשר הוא בדרגה 3
התובעת טענה כי המשיכה לבוא לטיפולים אצל הרופא, ורק לאחר תלונות חוזרות ונשנות על כאבי בטן, הפנה אותה האחרון לבדיקת קולונוסקופיה. בדיקה זו גילתה בפעם הראשונה כי התובעת סובלת מגידול חוסם, ומדובר בגידול בדרגה 3 שהתפשט לבלוטות הנימפה. שלב 3 הוא שלב מתקדם במחלת הסרטן, והתובעת החלה בטיפולים כימותרפיים.
התובעת פיתחה תופעות לוואי קשות לטיפולים הכימותרפיים לרבות הקאות, בחילות, רגישות לקור וכאבי בטן. זאת ועוד, אונקולוגים אשר בחנו את התובעת, קבעו כי אין היא מסוגלת לעמוד בהליך הכימותרפי והוא הופסק.
בחוות הדעת הרפואית של מומחית בתחום האונקולוגיה מטעם התביעה, טענה המומחית כי במידה והייתה התובעת מופנית לעריכת בדיקת דם בצואה, באופן שנתי, מיום שבו מלאו לה 50, סביר להניח שהיה ניתן להתחקות אחר התפתחות הגידול. המומחית הוסיפה כי סיכויי הישרדותה של התובעת הושפעו אף הם באופן ניכר מרשלנותו של הרופא. מחוות הדעת עלה שייתכן והייתה התובעת יכולה לעבור טיפולים פשוטים יותר מסדרת טיפולים כימותרפיים אשר הסבו לה נזקים קשים.
בדיקה לאיתור דם סמוי בצואה היא בדיקה אשר מאבחנת את סרטן המעי הגס, הסרטן השני בתפוצתו בישראל, ברמה של 30%. קופות החולים ממליצות לחולה אשר אינו נמצא בקבוצת הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס, לעבור את הבדיקה אחת לשנה החל מגיל 50. יש לציין כי התובעת במקרה זה עברה את הבדיקה לראשונה רק בגיל 58.
