מוות של מטופל בעקבות אי אבחון נמק במעי, האם רשלנות רפואית?

תביעה שעניינה רשלנות רפואית באבחון מחלה, הוגשה כנגד בית החולים וולפסון בגין מותו של מטופל. התביעה הוגשה בעקבות תחקיר בעניין הטיפול במנוח, שנערך על ידי ועדת חקירה מיוחדת מטעם משרד הבריאות.

על פי תחקיר המשרד, לפני כשנתיים וחצי הגיע המנוח, גבר כבן 40, לבית החולים כאשר הסובל מכאבי בטן עזים. החולה התוודה בפני הרופאים כי הוא מעשן למעלה מקופסת סיגריות ביום, נוהג לצרוך סמים קלים ולעיתים משתמש בתרופות הרגעה.

הרופאים הפנו את המטופל לעריכת בדיקות דם וצילום רנטגן, ונתנו לו תרופות הרגעה לשיכוך כאבים. הרופא התורן פענח את תוצאות בדיקותיו של החולה כתקינות, והמליץ על המשך טיפול על ידי מתן תרופות הרגעה. הרופאה הכירורגית קבעה כי לחולה לא קיימת כל בעיה כירורגית חריפה והוא הועבר לאשפוז במחלקה הפנימית בבית החולים.

מתלונן על כאבים - הרופא הבכיר ממליץ על טיפול דרך הטלפון

במהלך הלילה ביקשה הרופאה התורנית בבית החולים, שהינה מתמחה צעירה, לערוך לחולה בדיקת בטן אך האחרון התנגד נחרצות. שלוש שעות לאחר מכן התלונן המטופל על כאבי בטן עזים והרופאה התורנית טלפנה לכירורג הבכיר על מנת לעוץ בעצתו. במקום לערוך לחולה בדיקה מקיפה, המליץ הכירורג התורן דרך הטלפון, על מתן תרופה לשיכוך כאבים באמצעות עירוי ועל בדיקה של התורנית הכירורגית הבכירה.

כאביו של החולה פחתו לאחר קבלת התרופה אך בשמונה בבוקר הוא נמצא במחלקה כאשר הוא כחול, חיוור וזועק מכאבים. כעבור מספר דקות התמוטט המטופל בבית החולים ונמצא ללא נשימה ודופק. שעות אחדות לאחר ההתמוטטות, נקבע מותו בבית החולים.

משפחת המנוח מגישה תלונה למשרד הבריאות

משפחת המנוח הגישה תלונה בעקבות האירוע למשרד הבריאות, אשר פתח בחקירה מעמיקה בנושא. על פי תחקיר המשרד, בית החולים לא בדק את עברו הרפואי של המטופל, והרופאים התייחסו לחולה כאל "נרקומן" למרות שלא הייתה להם כל עדות לכך.

כמו כן, ועדת החקירה קבעה בנוסף שהרופאים לא הקדישו תשומת לב סבירה לסימנים שיכלו להעיד על הנמק במעי. לדוגמא, פענוח צילום הרנטגן היה רשלני, ונמצאו כשלים בתקשורת בין הרופאה הכירורגית לרדיולוג. מהתחקיר עלה גם שמתן התרופה לשיכוך כאבים לחולה, דרך הטלפון ומבלי שנערכה בדיקה מקיפה בעניינו, מטילה אחריות למותו גם על התורן הכירורג.

כאמור, בעקבות תחקיר משרד הבריאות, הגישה המשפחה תביעה נזיקית בגין רשלנות רפואית נגד בית החולים והמדינה. בית החולים טען כי ההתייחסות לחולה הייתה מקצועית ועניינית, ואין כל חשד שהייתה נגועה היא בדעה קדומה. בית החולים הוסיף כי מותו של המטופל נבע כתוצאה מנמק במעי הדק, שהינו מקרה הקשה לאבחון, ומוות בסופו הינו סיכון ברור וידוע. לטענת בית החולים, אירוע הפטירה היה בלתי נמנע, אך מסקנות החקירה נלמדות ומופנמות על ידי ההנהלה והעובדים.