רופא משפחה לא אבחן מפרצת מוחית - האם רשלנות רפואית?

האם רופאי המשפחה בקופת חולים "מכבי" התרשלו באבחון מפרצת מוחית אצל מטופלת, ואי לכך נגרמו לאחרונה נזקים נוירולוגים בלתי הפיכים? האם מדובר ברשלנות רפואית באבחון מחלה, או שמא עסקינן במחלה אשר קיימים סיכויים נמוכים להתחקות אחריה?

התובעת הייתה אישה בריאה בת 41 אשר עבדה במשק ביתה ומצבה הבריאותי היה שפיר. כמו כן, מדובר באישה אשר לא הרבתה לבקר בקופת חולים. בחודש דצמבר 1998 החל התובעת לסבול מהצטננות, שיעול יבש, כאב גרון וכאב ראש. בעקבות כאביה אלו, פנתה האחרונה ארבע פעמים בתוך תשעה ימים לקופת החולים. שלושת הביקורים הראשונים נעשו אצל רופאת משפחה בקופה, ופעם אחת טיפל בתובעת רופא משפחה אחר (אלו הם הנתבעים במקרה דנן).

רופאי המשפחה מאבחנים אצל התובעת "מחלות חורף" שגרתיות

רופאת המשפחה, אצלה ביקרה התובעת לראשונה, אבחנה בתחילה את מחלתה כדלקת בדרכי הנשימה, ומאוחר יותר כדלקת גרון. רופא המשפחה, אשר אליו הגיעה התובעת בביקורה הרביעי, אבחן את המחלה כסינוסיטיס. שני הרופאים נתנו לתובעת טיפול תרופתי ורשמו עבורה ימי מחלה.

שלושה ימים לאחר הביקור הרביעי בקופת חולים, החמיר כאב הראש של התובעת והיא התעלפה והובהלה לבית החולים "ביקור חולים" בירושלים. בבית החולים נערכו לתובעת בדיקות שונות, וביניהן בדיקת CT אשר הדגימה דימום תת עכבישי. בעקבות אבחון זה הועברה המטופלת לטיפול בבית החולים הדסה עין כרם ובמהלך האשפוז שם אובחנה אצלה מפרצת מוחית. התובעת עברה לאחר מכן טיפולים רפואיים רבים ונותרה כאשר היא סובלת מנכות מוחית אורגנית בשיעור של 100%.

מהי מפרצת מוחית?

מפרצת מוחית הינה מחלה המתבטאת בהתבלטות פתולוגית הולכת וגדלה של כלי הדם במוח. מדובר במחלה אשר החולה איננו מודע לדבר פריצתה כל אימת שלא התחילה היא לדמם במוחו (דימום תת עכבישי). לעיתים סובלים החולים מדימום חריף אשר גורם למוות, ולעיתים עלולים להתרחש במוחם מספר דימומים עוקבים (שחומרתם עולה בהדרגה).

האם היה על רופאי המשפחה להפנות את התובעת לבית החולים?

התובעת טענה בבית המשפט כי התלוננה על כאבי ראש בכל ארבעת ביקוריה בקופת החולים. לטענתה, חומרת כאבי הראש עלתה בהדרגה בכל אחד מן הביקורים. התובעת הלינה כי למרות טענותיה, הרופאים לא שקלו להפנותה לחדר מיון על מנת שתיבדק בדחיפות אצל נוירולוג.

לשיטתה, הרופאים התנהלו תוך רשלנות רפואית כלפיה כאשר אבחנו את המחלה ממנה היא סובלת כמחלות שונות בדרכי הנשימה, ונמנעו לשקול כל אפשרות אבחנתית אחרת. לסיכום טענותיה קבעה התובעת כי לו היו מפנים אותה בזמן לבית החולים, ניתן היה למנוע את המפרצת המוחית ולהקל את נזקיה.

האם התובעת התלוננה על כאבי ראש?

רופאי המשפחה בקופת חולים טענו לעומת התובעת כי במקרה דנן לא הייתה רשומה רפואית אשר מתעדת את ביקוריה בקופת החולים, והרישומים הרלבנטיים הציגו תמונה אותנטית לגבי הנאמר במהלך בביקורים אלו. לטענתם, התובעת הלינה על כאב הראש רק בביקורה האחרון בקופת חולים (יומיים לפני שהתעלפה).

כמו כן, הרופאים טענו שלא התקיים קשר סיבתי (עובדתי ומשפטי) בין ה"רשלנות" לכאורה לבין הנזק ממנו סובלת התובעת. לשיטתם, בית המשפט אמור להכיר בסיכויים הנמוכים לאבחון מפרצת מוחית, וסיכויי ההחלמה החלקיים ביותר ממנה.

בית המשפט נדרש לבחון ראשית האם התלוננה התובעת על כאבי ראש במהלך ביקוריה בקופת חולים. הרופאים תלו יהבם בכך שעל פי הרשומות הרפואיות, התובעת לא התלוננה על כאבי ראש, אלא בביקורה האחרון. עם זאת, בית המשפט המחוזי קיבל את גרסתה של התובעת, אשר הייתה עקבית ומהימנה, וקבע כי האחרונה אכן הלינה על כאבי ראש מתגברים במהלך הביקורים בקופת החולים. כמו כן, עניין זה קיבל אישוש גם ממסמכי האשפוז בחדר המיון, בו נאמר כי התובעת העידה על כאבי ראש במשך שבועיים.

הרשומות הרפואיות לא היו מסודרות - עדות לרשלנות רפואית

השופטים ציינו בפסק הדין כי הרשומות הרפואיות אשר הוצגו בפניהם, לא היו מסודרות ומלאות, ולא העניקו ראיה למעקב שוטף אחרי הטיפול בתובעת. כמו כן, בהיעדר מעקב שוטף ורשומה רפואית מסודרת, קיימת עילה לחשד כי גם לא התנהלה קבלת החלטות שקולה ונאותה.

בית המשפט קבע כי האבחנות אשר התקבלו על ידי רופאי המשפחה בקופת חולים נעשו על יסוד תשתית עובדתית מוטעית וחלקית, ללא אנמנזה הולמת ומבלי לערוך בירור מעמיק של התלונות בדבר כאבי הראש. השופטים הוסיפו שרופא המשפחה אשר טיפל בתובעת בביקורה השלישי, לא הניח לפניו את תלונות התובעת בעבר והוא עצמו נמנע מלברר עם המטופלת לגבי תלונות קודמות.