בדיקת מיפוי עצמות רשלנות רפואית, מתי תוגש תביעה?

בדיקת מיפוי עצמות היא בדיקת הדמיה המיועדת לאבחון סוגים שונים של מחלות עצם, באמצעות שימוש בחומר סימון רדיואקטיבי. הבדיקה מאפשרת לאבחן: זיהומים ודלקות בעצם, גידולי עצם שפירים או ממאירים, הימצאות גרורות בעצמות, שברים שלא ניתן לראות בצילום רנטגן רגיל ועוד.
בדיקת מיפוי עצמות נעשית באמצעות הזרקת חומר רדיואקטיבי לתוך הווריד שמתפזר באיברים השונים ובעצמות. לאחר שהחומר מתפרק הוא מפיץ קרינה שנקלטת במצלמת הבודק, החומר נקלט באזורים שבהם ישנה דלקת, זיהום, שבר ועוד, ובאמצעותו ניתן לצלם את האזור הפגוע, לטפל בו ולמנוע נזק.
רשלנות רפואית בבדיקת מיפוי עצמות יכולה לבוא לידי ביטוי באי הפניה לבדיקה, למרות תלונות המטופל ותסמינים מחשידים, וכן עקב מתן הנחיות לא נכונות בשלב הכנת המטופל לקראת הבדיקה, ביצוע הבדיקה בחוסר מיומנות או חוסר מקצועיות, פענוח שגוי של תוצאות ועוד. ההשלכות של רשלנות זו יכולה להיות אי אבחון המחלה בזמן ומניעת טיפול ראוי.
רשלנות רפואית בבדיקת מיפוי עצמות עלולה לגרום נזקים חמורים, כמו החמרת המצב הרפואי כאשר לא אובחן גוש ממאיר ושליחת גרורות לאיברים נוספים. כמו כן, פענוח לקוי של תוצאות הבדיקה עלול למנוע טיפול, ובמקרים חמורים עלול להיגרם נזק בלתי הפיך ואך להוביל למות החולה. כאשר קיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם למטופל לבין מתן טיפול לקוי, ניתן להגיש תביעה בעילת רשלנות רפואית.
רשלנות של אורתופד בפענוח בדיקת מיפוי עצמות
בית המשפט המחוזי נדרש להכריע האם אורתופד התרשל בכך שהוא לא פענח כיאות בדיקת מיפוי עצמות, והביא ברשלנותו לאיחור באבחון גידול סרטני בברכו של מטופל.
על פי עובדות התביעה, התובע התחיל, כהכנה לשירותו הצבאי, לעסוק בפעילות גופנית מוגברת. באותה התקופה, החל הוא לחוש כאבים בברכו הימנית, אשר הופיעו לאחר המאמץ הגופני. בינואר 1994, צולמה רגלו הימנית אך הצילום לא הראה סימנים פתולוגיים כלשהם. משהמשיכו הכאבים ברגלו, פנה התובע לרופא המשפחה, וקיבל הפניה לבדיקה אורתופדית.
באפריל 1994, נבדק התובע על ידי הרופא הנתבע, סגן מנהל המחלקה האורתופדית בבית החולים. הרופא מצא כי לתובע ישנה רגישות בברך עם חריקות מקומיות, והפנה אותו למיפוי עצמות. כמו כן, הרופא ביקש מהתובע כי ישוב אליו עם תצלומי הרנטגן, אשר צולמו בעבר.