התקף לב סוער מול התקף לב שקט, האם רשלנות רפואית?

האם בית החולים איכילוב התנהל ברשלנות רפואית, והאם האחריות על מותו של מטופל שהיה מאושפז במחלקת אף-אוזן-גורן במוסד רובצת על כתפי הרופאים? תביעה בעניין זה הוגשה בבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד בית החולים בעיר על ידי משפחתו של המנוח.

המטופל הגיע לאשפוז בבית החולים כאשר הוא סובל מדלקת נדירה, מסכנת חיים, שהתפתחה ככל הנראה בעקבות עקירת שן בינה אצל רופא שיניים חיצוני. המטופל התאשפז בבית החולים ונכנס עוד באותו היום לניתוח. בתום הניתוח, היה המטופל מאושפז במשך כחודש ושבוע בהנשמה מלאכותית והרדמה מלאה, ולאחר מכן הועבר למחלקת אף-אוזן-גרון.

הרופאים מוצאים את המנוח כאשר הוא ללא רוח חיים

שבועיים לאחר שהועבר המטופל למחלקת אף-אוזן-גרון, נמצא הוא בוקר אחד כאשר הוא קר וללא דופק. רופאי בית החולים קבעו את מותו של המטופל, מבלי לנסות לבצע בו פעולות החייאה, כאשר במסגרת ניתוח לאחר המוות התברר שהמנוח עבר אירוע לב כ-12 עד 24 שעות לפני מותו.

בני המשפחה טענו כי במחלקת אף-אוזן-גרון סבל המנוח ממספר רב של תופעות רפואיות שלא טופלו על ידי הצוות הרפואי, ובכללן קשיי נשימה חריפים, אירועי בלבול חוזרים, איבוד דם מסיבי (כתוצאה מביצוע הטריות), אנמיה ופצעי לחץ.

תופעות אלו - שכולן היו גלויות לאנשי הצוות הרפואי - לא טופלו, לטענת המשפחה באופן ראוי וסביר, ומשכך לא אובחן אירוע הלב שגרם באופן ישיר למותו של המנוח. לא זו אף זו – מדוע לא ביצע הצוות הרפואי ניסיונות החייאה על מנת להציל את חייו של המנוח לפני שנקבע מותו, הלינו בני המשפחה.

אירוע לב "סוער" ואירוע לב "שקט", מה ההבדל?

חוות דעת רפואיות אשר הוגשו לבית המשפט, הן מצד מומחי בית החולים, והן מטעם המומחה של בני המשפחה, הסכימו כי אירוע לב יכול להיות בשתי תצורות - אירוע לב "סוער" ואירוע לב "שקט". המומחים הסכימו עוד שאירוע לב "שקט" הינו תופעה שכיחה (עד 60% מהמקרים בחולים מבוגרים כבענייננו) וכי המנוח לא הפגין תסמינים האופייניים לאירוע מהתצורה הראשונה.

בית המשפט הוסיף וקבע כי התופעות הרפואיות מהן סבל המנוח (פצעי לחץ, אנמיה, איבוד דם, קשיי נשימה ועוד) לא היו גורמים ואו אינדיקציות לאירוע הלב. אי לכך, בין הצדדים הוסכם כי המנוח לא הראה סימנים אופייניים לאירוע לב "סוער" - שרק הם היו מאפשרים זיהוי ואבחון מוקדם של אירוע הלב.

מכן האמור לעיל, בית המשפט דחה את טענותיה של המשפחה בגין רשלנות רפואית בבית החולים וחוסר תשומת לב אשר הביאו למותו של המנוח. זאת ועוד, בשעה – 4:00 נרשם בגיליון הרפואי של המנוח כי נערכה בדיקה בעניינו ומצבו תקין. טענה זו לא נסתרה על ידי התובעים והביאה לקבלת עמדתו של בית החולים.