www.rashlanut-refuit.org

דחיית תביעת רשלנות רפואית בהתקנת עדשה לא מתאימה בניתוח קטרקט

דחיית תביעת רשלנות רפואית בהתקנת עדשה לא מתאימה בניתוח קטרקט

ניתוח קטרקט הינו ניתוח הנערך בעיני המטופל, ונועד לתקן פגמים בראייה. במהלכו, מוכנסת עדשה לתוך עינו של המטופל על מנת להביא לשיפור בראייה. גודל העדשה נקבע על פי בדיקות שנערכות למטופל טרם הניתוח. כאשר מוכנסת עדשה לא מתאימה, הדבר עלול להוביל להרעת מצבו של המטופל ולא לשיפור. אז, ניתן לתבוע את הצוות המטפל בגין רשלנות רפואית בניתוח. כך היה בפסק דין דנא, שנדון בבית משפט שלום ברמלה ובסופו נדחתה תביעת הרשלנות.


במקרה זה, התובע הגיש לבית המשפט תביעה לרשלנות רפואית בעקבות ביצוע ניתוח קטרקט בעינו והכנסת עדשה לא מתאימה. על פי כתב התביעה, התובע אובחן בשנת 1988 כסובל מלחץ תוך עיני גבוה בשתי עיניו. בנוסף, הוא סבל ממחלת לב ועבר ניתוח מעקפים.

 

עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית בניתוחי עיניים - רופא עיניים
פגיעה באוטונמיה בניתוח עיניים רשלני

 

בשנת 2001, התובע נותח אצל הנתבעות על מנת להקטין את הלחץ בתוך עינו השמאלית. טרם הניתוח, הוא עבר בדיקה במהלכה נמדדה עינו. הניתוח עבר בהצלחה והביא לירידת הלחץ התוך עיני. עם זאת, במהלכו נמצא כי התובע סבל מקטרקט גם בעין שמאל. לכן, הוא פנה למספר מומחים, ביניהם הנתבעים, שהמליצו לו לעבור ניתוח להחלפת עדשת עין שמאל. טרם ניתוח זה, עבר התובע מספר בדיקות על ידי הנתבע השני, אשר השתמש בתוצאות בדיקת מדידת העין שנערכו בשנת 2001.

 

הרופא שביצע את ניתוח הקטרקט היה מודע לכך, וההסתמכות על תוצאות העבר הייתה נהוגה דאז בפרקטיקה הרפואית. לכן, במהלך הניתוח, הושתלה בעינו השמאלית של התובע עדשה בגודל מסוים, על פי תוצאות הבדיקה הישנה. זמן מה לאחר הניתוח, מצב ראיית התובע הוחמר. משכך, הוא פנה לרופא המנתח וביקש להיוועץ בו. הוא אף הסב את תשומת ליבו לכך שנעשה שימוש בבדיקת גודל העין שנערכה לו בשנת 2001, טרם עריכת הניתוח להפחתת הלחץ התוך עיני. אז, נמדד בשנית גודל עינו של התובע והתגלה פער אל מול תוצאות הבדיקה הראשונה. הרופא המנתח קבע כי זו הייתה הסיבה לכאביו של התובע.

 

טענות הצדדים


לטענת התובע, הנתבעים הם שהיו אחראים לנזקיו שכן הם התרשלו כלפיו בכך שלא מדדו את גודל עינו לפני ניתוח הקטרקט. בנוסף, נטען כי התובע לא נתן הסכמה מדעת לניתוח ולא הוסברו לו כל הסיכונים שהיו עלולים להופיע לאחר מכן. כמו כן, התובע טען לקיומה של עוולת תקיפה. לשיטתו, בעקבות רשלנות הנתבעים נגרמה לו נכות בעין שמאל ועל הנתבעים היה לפצותו בגין נזקי הנכות.

 

עוד פסקי דין בנושא:
תביעת רשלנות רפואית בניתוחי עיניים


מנגד, הנתבעים טענו שלא הייתה כל התרשלות בעבודתם ובאופן טיפולו של התובע על ידם. זאת משום שאי מדידת גודל עינו של התובע טרם עריכת ניתוח הקטרקט והסתמכות על תוצאות העבר הייתה פרקטיקה רפואית מקובלת בתקופה זו. בנוסף, נטען כי התובע נתן את הסכמתו מדעת לביצוע הניתוח מכיוון שחתם על טופס הסכמה, ולא בוצעה עוולת התקיפה. הנתבעים התנגדו לתשלום פיצויים וטענו כי לתובע לא נגרמה נכות עקב הניתוח.


דיון והחלטה


לאחר שמיעת טענות הצדדים ודעות הרופאים המומחים, החליט השופט על דחיית התביעה. לקביעתו, הנתבעים לא התרשלו עת הסתמכו על בדיקת מדידת העין שנערכה טרם הניתוח הראשון. שכן, הם פעלו על פי הפרקטיקה הרפואית שהייתה מקובלת אותה עת. בנוסף, הרופא המנתח אף העיד בפני השופט כי אופן עריכת הבדיקה אותה עת לא היה מדויק. נתון זה, בצירוף העובדה שמספר עדשת המשקפיים של התובע לא השתנה לאחר הניתוח הראשון ולאור הידע הרפואי שהיה קיים אז לפיו גלגל העין נותר באותו אורך כפי שעלה מהמדידה הראשונה, הצדיק אי חזרה על הבדיקה לדעת השופט. כלומר, לא הייתה התרשלות מטעם הנתבעים.


באשר לטענת התובע לקיומה של עוולת התקיפה ופגיעה באוטונומיה, השופט פסק כי לא היה מקום לקבלה. זאת משום שהתובע קיבל מידע מלא אודות ביצוע ניתוח הקטרקט והיה מודע לאי עריכת בדיקת מדידת העין בשנית. יתרה מזאת, הוא אף התייעץ עם מספר רופאים שונים לפני עריכת הניתוח וקיבל מהם מידע נוסף. לכן, השופט קבע כי הוא הגיע לניתוח מוכן ומודע. משכך, כאשר הוא חתם על טופס ההסכמה בבית החולים, הוא הבין בדיוק מה היו הסיכונים הצפויים לו ולא היה מקום לקבל את טענת קיומה של עוולת התקיפה או היעדר הסכמה מדעת. לסיכום, השופט דחה את טענות התובע בעניין רשלנות הנתבעים, קיומה של עוולת תקיפה ואת יתר טענותיו.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

רשלנות רפואית - פיצויים בשל אובדן תחושה בלסת לאחר טיפול שיניים רשלני

התובעת עברה השתלת עצם באזור שיניים 46, 47 הנמצאות בלסת התחתונה הימנית וזאת כהכנה להחדרת שני שתלים באזור זה. 

רשלנות רפואית שגרמה ל"היצרות כתפיים" במהלך לידה

התובע נולד בבית חולים הדסה בירושלים. במהלך לידתו, שהיתה לידה וגינאלית רגילה, לאחר שלב יציאת הראש, התברר כי חל סיבוך המכונה "היצרות כתפיים" 

רשלנות רפואית שגרמה לאובדן הסיכוי ללדת (תסמונת אשרמן)

לאחר שילדה בניתוח קיסרי, סבלה התובעת מהפרשות ריריות מרחמה ונותחה במטרה לנקות את רחמה. לאחר הטיפול, התגלה כי התובעת סובלת מתסמונת אשרמן וכי אבדו סיכוייה ללדת 

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית בניתוח לתיקון פגם מולד

במהלך הטיפול במכון אובחן כי התובע סובל מאיחור משמעותי בהתפתחותו המוטורית, הסימנים שהתגלו במהלך המעקב במכון הצביעו על בעיה בשריריו 

פסק דין בנוגע לסעיף 76 לפקודת הנזיקין - תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונה

האם סעיף 76 לפקודת הנזיקין חוסם בפני התובע את דרכו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים? 

פסק דין העוסק בסוגיית הסכמה מדעת לצנתור - האם רשלנות רפואית גרמה לשיתוק?

האם התקבלה הסכמה מדעת לביצוע הצנתור? האם מדובר ברשלנות רפואית אשר גרמה לשיתוק מוחלט? 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בהוצאת תפרים לאחר ניתוח

פסק דין זה עוסק ברשלנות רפואית של אחות במהלך טיפול להוצאת תפרים. התובעת נפלה במהלך הוצאת התפרים באופן בו נגרמו לה נזקים בפניה והיא נדרשה לעבור טיפולים נוספים... 

פסק דין העוסק בלידה לאחר קשירת חצוצרות - האם פיצויים בגין רשלנות?

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

פסק דין בעניין העדר הסכמה מדעת לניתוח - החולה מטושטש בעקבות נטילת תרופה

האם ניתן להשיג הסכמה מדעת מחולה השוכב על שולחן הניתוחים ונמצא תחת השפעתן של תרופות טשטוש? האם מדובר ברשלנות רפואית? 

התובע לא הוזהר מפני סיכוני ההרדמה טרם בוצע הניתוח

לאחר ניתוח לתיקון עמוד השדרה סבל הנער מסיבוכים נשימתיים, והוריו טענו כי לא הוזהרו מפני סיכוני ההרדמה לכן מדובר ברשלנות. 

האם הרופאים התרשלו בהחלטה לבצע שתי פרוצדורות בניתוח אחד?

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח לקיבוע שבר בירך של קשישה, עקב החלטה שגויה לבצע שתי פרוצדורות של הוצאת פלטה והשתלת פרק ירך מלאכותי בניתוח אחד.  

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן ולאחריו הפסיקה לשלוט בסוגרים

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן בבית חולים הדסה. בעקבות שורה של התרשלויות, התובעת זקוקה לדיאליזה קבועה ואינה שולטת על הסוגרים.  

האם השיתוק ברגל נגרם כתוצאה מניתוח גב רשלני?

התובעת טענה כי הניתוח לתיקון פריצת דיסק לא היה דחוף וגרם להתפשטותם של רסיסי דיסק, שבעקבותיו בוצע ניתוח שני.  

האם החירשות של ילדה כבת שש נגרמה בשל ניתוח רשלני?

ילדה כבת שש, עברה ניתוח להוצאת אבן חצץ שחדרה לאוזנה. בעקבות הניתוח הילדה איבדה את שמיעתה, לכן הוריה הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית. 

חולה שסבל מצרבת כרונית ועבר ניתוח רשלני, יפוצה על ידי בית החולים

האם בית החולים יפצה אדם, שעבר שני ניתוחים כושלים, לטיפול ברפלוקס קיבתי ושטי, ונותר עם נכות קבועה במערכת העיכול? 

האם מגיעים פיצויים בשל חתך בצינור המרה, לאחר ניתוח לפרוסקופי?

בעקבות ניתוח שגרתי להוצאת אבנים מכיס המרה, התרחשה דליפה שמקורה לא זוהה 

תביעה כנגד וטרינר בטענת רשלנות בניתוח סוס

האם רשלנות בניתוח סוס? האם בית החולים הוטרינרי התרשל בעת ביצוע ניתוח בסוסה? 

האם רשלנות בניתוח קיצור קיבה בבית החולים הלל יפה בחדרה?

האם רשלנות בבית החולים הלל יפה במסגרת טיפול לאחר ניתוח לקיצור קיבה? האם רשלנות הרופאים גרמה לאי אבחון תסמונת ורוניקה? 

גרימת נזק בלתי הפיך ורשלנות בניתוח אורטופדי - תביעה

על בסיס חוות דעת רפואית אשר צורפה לכתב התביעה, התובעת טוענת כי במהלך ההליך הרפואי הנ"ל הוחדר אחד הברגים למוחה באופן רשלני וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקים שונים אשר הובילו בסופו של היום לאשפוזה בבית חולים סיעודי...