www.rashlanut-refuit.org

לא ניתן היה לראות המום בבדיקות אולטרא-סאונד

לא ניתן היה לראות המום בבדיקות אולטרא-סאונד

הרפואה המערבית ממליצה על עריכת מספר בדיקות אולטרסאונד במהלך ההיריון. זאת על מנת לבדוק את התפתחות התינוק ולגלות מומים שונים אפשריים. עם זאת, ישנם מקרים בהם תינוק נולד עם פגם שלא התגלה בעת הבדיקות, בין אם לא היה ניתן לגלותו, ובין אם המום התפתח לאחר מכן. לא פעם, במקרים אלו, מוגשות תביעות לרשלנות רפואית כנגד הרופא המטפל ומבצע הבדיקה. כך היה בפסק דין זה, אשר נדחה בסופו של דבר.


בתביעה זו, טענו התובעים לרשלנות רפואית בהריון נגד רופא הנשים שטיפל בהם, ובית החולים בו הוא הועסק. על פי כתב התביעה, במהלך שנת 1998, התובעת הייתה בהריון ממנו נולדה בת. במהלך חודשי ההיריון, היא ביצעה בדיקות שונות לרבות שתי בדיקות אולטרא סאונד של סקירת מערכות. תוצאות הבדיקות היו תקינות. לאחר לידת הבת, התגלה בגופה פגם בגלגל העין. כתוצאה מכך, הבת סבלה מעיוורון מלא בעין שמאל וקולבומה. האם מדובר ברשלנות בבדיקת אולטרסאונד? בית המשפט נדרש לענות על השאלה הנ"ל.

 

עוד פסקי דין בנושא:
אי אבחון מיקרופטלמיה בשתי בדיקות אולטרסאונד שונות
פסק דין העוסק באחריות של רופא מול מעבדת אולטראסאונד - הולדה בעוולה
פיצויים בגין אי זיהוי שדרה שסועה בעקבות רשלנות רפואית בבדיקת אולטראסאונד
פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד
רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד


התובעים טענו להתרשלות הנתבע משלא הבחין בפגם בעין הבת לאחר קבלת תוצאות הבדיקות. התובעים טענו שלו הפגם היה מזוהה בזמן והם היו מודעים לכך, הם היו פועלים להפסקת ההיריון. מנגד, הנתבעים טענו כי בעת ביצוע סריקת המערכות במהלך ההיריון, הפגם בעינה של בת התובעים כלל לא היה קיים. יתרה מזאת, נטען כי גם לו הוא היה קיים, לא היה ניתן להבחין בו בבדיקות שבוצעו על ידי הנתבע. כל אחד מהצדדים הגיש חוות דעת רפואית מטעמו על מנת לבסס את טענותיו.


דיון והכרעה


בפתח הדיון, השופט הבהיר כי השאלה שעמדה במרכז המחלוקת הייתה האם היה על הנתבע לבצע במהלך סריקת המערכות מדידה של ארובות וגלגלי העיניים, או שההסתפקות בהתרשמות כללית הייתה סבירה בנסיבות העניין. על סמך דעות המומחים, השופט קבע שעל הנתבע היה לבצע מדידות של ארובות וגלגלי העיניים רק אם היה עולה חשש סובייקטיבי שעין אחת קטנה מהשנייה.

 

במקרה זה, השופט קיבל את חוות הדעת של הרופא מטעם הנתבעים וקבע כי לא עלה חשש מסוג זה. השופט הבהיר כי העדפתו לחוות דעת זו נבעה מהעובדה שחוות הדעת מטעם התובעים לקתה בחסר, הסתמכה על ספרות רפואית לא רלוונטית, שממנה עלו מסקנות שונות מהנטען והציגה מסקנות לא ברורות. לעומת זאת, חוות הדעת הרפואית מטעם הנתבעים הייתה ברורה, בהירה וסבירה וניתנה על ידי מומחה עולמי בתחום. החלטתו של השופט התבססה גם על ניתוח קלטות בדיקת סריקת המערכות במהלך ההיריון בהן לא נמצא חשש לפגם בעין העובר.

 

עוד מאמרים בנושא:
למרות ממצאים חשודים באולטרסאונד - לא הופנתה לדיקור מי שפיר
רשלנות רפואית בבדיקת אולטרסאונד פרטית, האמנם?
רשלנות באולטרסאונד או התנהלות לפי פרקטיקה רפואית מקובלת?
העדר קשר סיבתי בין רשלנות רפואית מוכחת בבדיקת אולטרסאונד לבין הנזק
האם רשלנות באבחון חוסר באצבעות במהלך שתי בדיקות אולטרסאונד?


לאחר מכן, השופט דחה את טענת התובעים לפיה היה על בית המשפט לדחות את עדות הנתבע. זאת משום שבתיק אחר הוא העיד שתוצאות בדיקות סריקת המערכות לא שיקפו את האמת, עקב תקלה במחשבי בית החולים. השופטת קבע כי מעדות הנתבע בתיק הקודם נבעה המסקנה שתוצאות בדיקות אשר בוצעו בעבר עשויות היו להיות שונות מהתוצאה המקורית לאחר הדפסה מחודשת. זאת משום שהייתה קיימת במחשבי בית החולים תקלה שהובילה להוספת פרמטרים נוספים אשר לא נמדדו בפועל.

 

יתרה מזאת, לנושא זה לא הייתה כל משמעות וחשיבות במקרה זה. שכן, בפני בית המשפט הוצגו המסמכים המקוריים והקלטות של בדיקת האולטרסאונד השנייה. לאור כל האמור לעיל, השופט קבע כי לא הוכחה התרשלות מצד הנתבע בביצוע הבדיקות וכי לא היה ניתן לגלות את המום ממנו סבלה בת התובעים טרם לידתה. בשל כך, לא נבחנו סוגיות נוספות שעלו בכתב התביעה כגון הולדה בעוולה והיקף הנזק. לבסוף, התביעה נדחתה.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

דילול עוברים רשלני הביא להפלתם - האם רשלנות רפואית?

לאחר 10 שנות עקרות, הרתה התובעת רביעייה והומלץ לה לבצע דילול שני עוברים, על ידי רופא שהתחזה כבעל נסיון. הדילול בוצע באיחור (בשבוע 15) בגלל שביתה בבי"ח. הניתוח הסתבך וגרם לכך שהתובעת הפילה את כל העוברים. לתובעת לא הובהרו הסיכונים הטמונים בפרוצדורה. 

פיצויים לתינוק הסובל ממום מולד במערכת השתן - הולדה בעוולה ורשלנות

הרופאים לא השכילו לאבחן את המום המולד במערכת השתן ממנו סובל התובע. אי לכך, הוגשה כנגדם תביעה בגין רשלנות רפואית שעילתה הולדה בעוולה... 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,