www.rashlanut-refuit.org

הולדה בעוולה, תינוקת עם שתי אצבעות

הולדה בעוולה, תינוקת עם שתי אצבעות

בישראל, מוגשות תביעות רבות בגין הולדה בעוולה. זוהי עילת תביעה נזיקית מכוחה נטען שבעקבות רשלנות רפואית של הרופא, נולד ילד בעל מומים, ואלמלא הרשלנות, ההורים היו מבצעים הפלה. כלומר, נמנעים מהולדה עקב המומים. דוגמא לתביעה זו, בפסק הדין דנא.

 

רקע

 

במקרה זה, בית המשפט דן בתביעת רשלנות רפואית בהריון בגין הולדה בעוולה של התובעת 1. זאת מאחר והיא נולדה עם מום בידה השמאלית: חסר של שלוש אצבעות ואצבע נוספת לא תקינה. הרקע העובדתי לתביעה כדלקמן: התובעת 2 ילדה את בתה, התובעת 1 ואת אחיה התאום בשנת 1997. הריון זה היה הריונה השני של האם ובמהלכו היא הייתה במעקב סדיר בבית החולים הנתבע, שכלל בדיקות אולטרסאונד רבות. יש לציין שאת בדיקת סקירת מערכות העוברים, התובעת ביצעה אצל רופא פרטי, לא לפני שחתמה על טופס הסכמה לערוך אותה.

 

עוד מאמרים בנושא:
הולדה בעוולה, האם רשלנות רפואית?

 

בטופס זה, צוין במפורש שהיו מומים אותם לא היה ניתן לגלות בבדיקת אולטרסאונד ושיכולת איתור המומים הייתה תלויה במיקום העובר, תנוחותיו ותנועותיו. כמו כן, בטופס הובהר שהיו מומים שעלולים היו להתפתח או להתגלות רק בשלב מאוחר יותר של ההיריון.

 

כאמור, התובעת חתמה על טופס זה ולאחר מכן, נערכה לה סקירת מערכות. תוצאות הבדיקה נמצאו תקינות, אך על הדו"ח המסכם נכתב במפורש שהסקירה לא כללה את כל איברי העובר. למשל, את כפות הידיים. בהמשך ההיריון, התובעת עברה בדיקות נוספות אך לא ביצעה סקירת מערכות נוספת. בהיותה בשבוע ה-37, היא עברה ניתוח קיסרי בו חולצו שני העוברים. מיד לאחר הלידה נמצא שלתובעת 1 היו חסרות 3 אצבעות בידה השמאלית ושאצבע אחרת לא הייתה תקינה.

 

טענות בעלי הדין

 

לטענת התובעים, הנתבע התרשל בביצוע סקירת המערכות. שכן, לו הוא היה פועל כדין, היה ניתן לאתר את המום ביד ולהודיע על כך להורים. לחלופין, היה ניתן להפנות את ההורים לביצוע בדיקות נוספות לאיתור המום. התובעים טענו שלו הם היו יודעים אודות המום, הם היו מפסיקים את ההיריון.

 

עוד פסקי דין בנושא:
תביעה בגין הולדה בעוולה בשל מיקרוצפליה של התינוק
דחיית תביעה על הסף בגין התיישנות עילת הולדה בעוולה
האם במקום תביעות הולדה בעוולה יוכלו הורים ליהנות מהסדר תגמולים?
תביעת רשלנות בהריון והולדה בעוולה כנגד בית חולים
חסר באצבעות ברגל - האם הולדה בעוולה?

 

מצד שני, הנתבעים טענו שעל פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת דאז, ספירת אצבעות לא הוותה חלק מסקירת מערכות. לא זו אף זו, גם במועד הדיון דנן לא היה מקובל לבצע ספירה זו. על כן, אצבעות העוברים לא נבדקו. עוד נטען שמאחר ובבדיקות לא נמצאו ממצאים חריגים, לא היה צורך להפנות את התובעים לאבחונים נוספים. כמו כן, התובעת 2 חתמה על טופס הסכמה טרם ביצוע סקירת המערכות, בו צוינו במפורש מגבלות הבדיקה והיא הסכימה לכך. לבסוף, נטען שהמום עמו התובעת 1 נולדה לא היה כה חמור עד שהקים עילת תביעה של הולדה בעוולה.


פרקטיקה רפואית מקובלת

 

בין הצדדים לא הייתה מחלוקת על כך שבמועד בו בוצעה סקירת המערכות, ניתן היה לסקור את אצבעות העובר, בכפוף לתנוחתו. אולם, השאלה הייתה האם חלה על הנתבע חובה לבצע סקירה זו, מכוח הפרקטיקה הרפואית שהייתה מקובלת אז.

 

על פי חוות דעת רפואית המומחים ויתר הראיות שהוצגו, נקבע שבמועד הרלוונטי לא הייתה הוראה מחייבת של משרד הבריאות לבצע סקירת מערכות. יתרה מזאת, גם אם ערכו סקירה, לא הייתה חובה לבדוק את האצבעות. לא זו אף זו, גם בהנחיות שנכנסו לתוקף לאחר מועד הולדת התובעת, לא נקבעה חובה לבדוק את אצבעות כף היד בסקירת מערכות. למעשה, חובה זו קמה רק מקום בו נמצא ממצא חריג בסקירת המערכות, שהקים חשד למום באצבעות. מאחר וחשד למום מעין זה לא נמצא במקרה דנן, הרי שלא הייתה חובה לבדוק את האצבעות, בפרט מאחר ופרקטיקה זו נכנסה לתוקף לאחר שנת 1997, בה התובעת נולדה.

 

לאור האמור לעיל ולאחר סקירה של חוות הדעת הרפואיות, הוחלט על דחיית התביעה. השופטת פסקה שהנתבעים לא התרשלו הן בביצוע סקירת המערכות על ידי הרופא הפרטי והן בטיפול הכולל שניתן לתובעת, בהתאם לפרקטיקה שהייתה מקובלת אז. על כן, השופטת לא מצאה טעם לדון בטענת ההולדה בעוולה והיא נדחתה.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

האם ניתן היה למנוע את מותה הטרגי של הילדה?

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 



תגיות: אוביטרל,