www.rashlanut-refuit.org

האם הוענק למטופל הטיפול המתאים ביותר?

האם הוענק למטופל הטיפול המתאים ביותר?

על מנת לפתח את הרפואה ואת הטיפול במחלות, מבוצעים בחלק מהחולים ניסויים רפואיים שונים. לעיתים, בית חולים מסוים הוא שיוזם את הניסוי ובמקרים אחרים, מדובר בחברת תרופות זו או אחרת, או בגורם אחר שיכול לממן את הטיפול הניסיוני. יש לציין שהשתתפות בניסוי אינה חובה והחולים נדרשים לתת את הסכמתם המודעת לכך, בדיוק כמו כל הליך אחר. דוגמא לטענה של רשלנות רפואית בעת עריכת ניסוי מעין זה, ניתן לראות בפסק הדין דנא.

 

השתלשלות האירועים

 

במקרה זה, הוגשה לבית המשפט תביעה בגין רשלנות רפואית במתן תרופות, כנגד בית חולים בארץ וכנגד חברת תרופות. על פי עובדות המקרה, התובע חש ביום ה-4.10.2000 כאבים עזים בחזה, שלוו בהקאות. אשת התובע הזעיקה רופא פרטי שנתן לאחרון כדור שהפחית את רמת הכאבים והורה על פינוי מיידי לבית החולים באמצעות אמבולנס. כאשר התובע הגיע לבית החולים, הוא אושפז ביחידת הלב עקב כאבים בחזה ואבחנה של אוטם בשריר הלב, שנגרם ככל הנראה עקב לחץ דם גבוה ועישון כבד.

 

עוד מאמרים בנושא:
חולה כליות קיבל מרשם לתרופה מסוכנת - רשלנות במתן תרופות מצד רופא משפחה
רשלנות במתן מידע על תופעות לוואי של תרופות
רשלנות רפואית במתן תרופות ועירוי נגוע - רופא משפחה גרם למוות בגין כיב קיבה
משרד הבריאות הוציא צו סגירה לבית מרקחת בחשד לתרופות גנובות
רשלנות רפואית - מתן תרופות

 

לאור מאפייני מחלתו של התובע, הוא גויס לניסוי בשם "גוסטו" שנערך על ידי חברת התרופות הנתבעת. במסגרת הניסוי, התובע קיבל טיפול תרופתי להמסת קרישי דם והכאבים חלפו. למחרת, מצבו של התובע הוחמר ואובחן דימום תוך מוחי נרחב, בעקבותיו הוא נותח והוכנס לו נקז למוח. התובע שוחרר מבית החולים ביום ה-22.10.2000 ואושפז בשנית לאחר חודש וחצי בעקבות פגיעה נוירולוגית שנגרמה עקב הדימום במוח.

 

בבדיקות שבוצעו לתובע לאחר מכן התגלה שהמקור לדימום המוחי היה מום נדיר שבא לביטוי בעיוות כלי הדם במוח. יש לציין שחרף האשפוז והטיפול הרפואי, התובע לא התאושש מהפגיעה הנוירולוגית שנגרמה לו והוא אף הוכר כנכה בגינה, וקיבל תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי.

 

מחקר גוסטו

 

מחקר זה, שנערך על ידי חברת התרופות, אושר על ידי הרשויות הרפואיות בארץ ובעולם, לרבות מנהל המזון בארצות הברית. מטרתו הייתה לבדוק את היעילות והבטיחות היחסית של שני הרכבי תרופות לטיפול באוטם שריר הלב באמצעות המסת קרישי דם. בית החולים הנתבע היה אחד מ-800 בתי החולים בהם הניסוי נערך ו-16,000 אנשים השתתפו בו.

בטופס ההסכמה עליו התובע חתם טרם תחילת הניסוי, פורטו מטרות המחקר, שיטת מתן התרופות והעובדה שלא הייתה ערבות לתועלת רפואית מהמחקר.

 

כמו כן, צוינו הסיכונים ותופעות הלוואי של הטיפול הרפואי שניתן במסגרת המחקר, לרבות דימום במוח. עוד נאמר שהסיכון לדימום במוח בחולים שקיבלו את הרכב התרופה של התובע לא היה ידוע, אך יתכן והוא היה יותר גבוה מ-1.4%. הודגש שדימום מסוג זה היה עלול לגרום למוות, נכות קבועה או אירוע מוחי. בהמשך, נכתב שטיפול זה לא היה בגדר האפשרות היחידה של החולה לטפל באוטם שריר הלב. קרי, בפני התובע הודגשו אפשרויות אחרות לטיפול בבעייתו.

 

טיעוני הצדדים

 

התובע טען שבית החולים וחברת התרופות התרשלו כלפיו. לבית החולים יוחסה רשלנות בהכללת התובע בניסוי מבלי שענה על תנאי ההשתתפות עקב יתר לחץ הדם שאובחן אצלו. בנוסף, בית החולים התרשל בהכללת התובע בניסוי על סמך החלטה של רופא לא מוסמך ובהיעדר התייעצות עם רופא בכיר, תוך הפרת חובת הגילוי ואי קבלת הסכמה מדעת. באשר לחברת התרופות נטען שהתרשלותה באה לביטוי בקביעת תנאי הכללה לניסוי וחריגה מהם ואי קביעת חובת קיום בדיקות מקדימות לזיהוי מומים נדירים במוח, המהווים גורמי סיכון.

 

מנגד, הנתבעות הדגישו שהתובע הגיע לבית החולים במהלכו של התקף לב והיה צורך לטפל בו בדחיפות ומהירות על מנת להציל את חייו. על כן, הרופאים נדרשו לשקלל את גורמי הסיכון שלו מול התועלת הטיפולית הצפויה ועל סמך שיקולים אלו, הרי שההחלטה לצרפו לניסוי הייתה מוצדקת. כלומר, הנתבעות הכחישו קיומה של רשלנות. כמו כן, נטען שהנזק שנגרם לתובע היה כתוצאה מהמום במוח, אותו לא היה ניתן לצפות בנסיבות המקרה.

 

רשלנות בית החולים

 

לאחר סקירת חוות דעת המומחים ושמיעת טענות הצדדים, נקבע שבית החולים לא התרשל כלפי התובע אלא, העניק לו טיפול סביר וראוי בנסיבות המקרה. שכן, הרופאה שבדקה את התובע עם הגעתו אבחנה אותו באופן סביר וראוי: היא קבלה את מירב הפרטים שהיו דרושים לה לצורך הערכת גורמי הסיכון. על סמך מידע זה ולאור מצבו של התובע, קיבלה את ההחלטה אודות אופן הטיפול המתאים, החלטה אותה כל רופא סביר אחד היה מקבל בנסיבות המקרה.

 

עוד נקבע שלא היה קיים קשר סיבתי בין התרשלות בית החולים, לו הייתה כזו, לבין נזקו של התובע. שכן, גם אם התובע לא היה מטופל במסגרת המחקר מלכתחילה, הסיכוי שהנזק היה נמנע לא היה גדול, לאור העובדה שהמקור לדימום היה מום נדיר במוח.

 

רשלנות חברת התרופות

 

השופט דחה את טענת הרשלנות שיוחסה לנתבעת זו וקבע שבנסיבות המקרה, לא היה זה סביר לקבוע חובת ביצוע בדיקות מקדמיות לגילוי מומים במוח, גם לו הגילוי היה מונע את הכללת התובע במחקר. זאת לאור נדירותו של המום באוכלוסיה והדחיפות שבמצבו הרפואי של התובע עת הגיע לבית החולים ונזקק לטיפול. כתוצאה מכך, הרי שממילא לא היה די זמן לביצוע בדיקות.

 

לא זו אף זו, ביתר בתי החולים בעולם בהם הניסוי נערך לא היה נהוג לבצע בדיקות אלו ולכן, לא היה מדובר בסטייה מפרקטיקה רפואית מקובלת אותה עת. בסופו של דבר, התביעה נדחתה והתובע לא נמצא זכאי לפיצויים בגין נזק, בשל היעדר רשלנות.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

מחלת הסרטן - רשלנות רפואית באבחון וטיפול בסרטן

מחלת הסרטן - רשלנות רפואית באבחון וטיפול בסרטן

רשלנות רפואית בסרטן - כיצד יש להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית באיחור באבחון גידול? קראו עוד באתר "רשלנות רפואית" תמצאו פסקי דין, מאמרים, פנייות לעורכי דין ללא התחייבות... 

רשלנות רפואית בבדיקת מאמץ, מתי תוגש תביעה?

אבחון לקוי או טעות בפענוח תוצאות בדיקת מאמץ עלולים לשמש עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית, זאת כאשר נגרם לנבדק נזק כתוצאה מהתנהלות לא סבירה של הרופא המטפל. 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית במתן הקרנות נגד גזזת - התפתחות סרטן

חוק הגזזת נחקק על מנת להעניק פיצוי לפנים משורת הדין לחולי גזזת אשר עברו הקרנות על ידי המדינה.. האם התפתחות סרטן הינו רשלנות רפואית?. 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית - ניתוח להסרת גידול בבלוטת יותרת המוח

התובע סובל מנזקים נוירולוגים בגין ניתוח רשלני על ידי מתמחה להוצאת גידול מבלוטת יותרת המוח... 

פסק דין בעניין העדר הסכמה מדעת לביצוע בדיקת מיפוי לב, האם רשלנות?

אין די בהעלאת טענה של העדר הסכמה מדעת ועל הטוען לה להוכיח כי לו אכן היה מקבל את ההסבר המלא, היה נמנע מלבצע את הבדיקה... האם לפני בדיקת מיפוי לב יש לקבל הסכמה מדעת מפורטת בכתב? 

פסק דין בנוגע לפיצויי בעבור נזק כלכלי עקיף למשפחה לאחר רשלנות רפואית

האם התובע, אשר איבד את פרנסתו בגין רשלנות רפואית, יזכה לפיצויים בגין נזק כלכלי עקיף? 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בבדיקת קולונסקופיה - העברת נטל הראיה

האם נטל הראיה בתביעה שעניינה רשלנות רפואית בבדיקת קולונסקופיה יעבור לכתפי הרופאים בגין רשלנות רפואית בניהול רשומות רפואיות וקבלת הסכמה מדעת... 

רשלנות רפואית באבחון סרטן בלוטת התריס על ידי רופא צבאי

האם ניתן היה לאבחן את סרטן בלוטת התריס במהלך הבדיקות בשרשרת החיול או במרפאה בניצנים? האם תזכה משפחתה של החיילת שנפטרה בעקבות מחלת הסרטן לפיצויים מתוקף חוק הנכים? קראו עוד... 

ביקור בית של רופא תורן - רשלנות רפואית באבחון דלקת קרום המוח

רשלנות רפואית? האם רופא תורן אשר הגיע לביתה של מטופלת ושגה באבחון הבדיקה, העניק טיפול רשלני? האם מותה של המטופלת, יום לאחר מכן בבית החולים, מטיל את האחריות על כתפיו של הרופא התורן? קראו עוד... 

מוות במהלך טיפול בדלקת קרום המוח - רשלנות רפואית של חדר מיון

רשלנות רפואית - האם הטיפול הרשלני בחדר המיון במטופלת הסובלת מדלקת בקרום המוח, הביא בסוף למותה של המנוחה? קראו עוד... 

טיפול מאוחר בדלקת קרום המוח גרם לנכות חמורה

במשך מספר חודשים לאחר הניתוח, התלונן התובע, על דם שנוזל מאפו, הוא הגיע להיבדק בחדר מיון פעמיים, אך נשלח חזרה לביתו. כעשרה חודשים ממועד הניתוח, הוא הובהל לבית החולים ודלקת קרום המוח אובחנה אצלו 

רשלנות באבחון דימום מוחי עכבישי על ידי רופא חברת "ביקורופא"

חברת "ביקורופא" חתמה על הסכמי פשרה במסגרתו היא תשלם פיצויים בסך כ-2 מיליון שקלים לאישה ובני משפחתה... 

רשלנות באבחון תסביב אשך - כריתת אשך בגין רשלנות רפואית

האם רופאת משפחה התרשלה כלפי מטופל ולא אבחנה כי היא סובל מתסביב אשך? האם כריתת אשך נבעה מרשלנות רפואית? 

רופא משפחה המליץ על דיאטה במקום טיפול תרופתי - רשלנות?

האם רשלנות באבחון מחלה? רופא משפחה המליץ על דיאטה במקום להפנות את המטופל לקבלת טיפול רפואי תרופתי... 

האם רשלנות רפואית באבחון אירוע מוחי בבית חולים נהריה?

האם רופאי בית החולים נהריה פעלו תוך רשלנות רפואית ולא השכילו לאבחן את האירוע המוחי ממנו סבל המנוח? 

רשלנות רפואית באבחון התייבשות תינוק בחדר מיון

בית המשפט המחוזי פסק פיצויים בסך 16.1 מיליון שקלים בגין רשלנות רפואית באבחון התייבשות תינוק בחדר מיון... 

תביעה בעקבות רשלנות רפואית בבית אבות - חולה נפטר בגין אי אבחון מחלה

האם רשלנות רפואית באבחון מחלה בבית אבות גרמה לפטירתו המצערת של המנוח בגיל 69 בלבד? האם היה על רופאת המוסד להקשיב לבני משפחתו של המנוח? 

מטופל שוחרר מחדר מיון למרות בדיקת א.ק.ג לא תקינה - האם רשלנות?

המטופל, צעיר בן 26, הגיע לחדר המיון כאשר הוא סובל מכאבי ראש, שיעולים, שלשולים וחום. הרופאים ערכו בדיקת א.ק.ג ושחררו את החולה לביתו. 36 שעות לאחר מכן הוא נמצא ללא רוח חיים במיטתו... 

חולה נפטר בבית החולים לאחר שדלקת ריאות ממנה סבל אובחנה בתור וירוס

תביעה בגין מותו של חולה בן 31 אשר נפטר בבית החולים בגין דלקת ריאות הוגשה לבית משפט השלום.... 

הפניה לרופא משפחה במקום לחדר מיון - אי אבחון אירוע מוחי

ביצוע בדיקה שטחית במסגרת ביקור בית. אי אבחון אירוע מוחי והפניה לרופא משפחה במקום לחדר מיון,.. 



תגיות: אבילק, אבודרט, אנטיביוטיקה, אינסולין, טיפול אלטרנטיבי, אווסטין, נכות, דיאבטס אינסיפידוס,