www.rashlanut-refuit.org

הריון בסיכון - לידה בבית החולים בו אין פגיה

הריון בסיכון - לידה בבית החולים בו אין פגיה

כמעט בכל תביעה אזרחית, הנתבע יכול להגיש הודעת צד ג' נגד גורמים שלטענתו, אחראים לקרות הנזק. הלכה למעשה, מטרת ההודעה לצד ג' היא לייחד את הדיון בפלוגתאות ובעילות הצומחות מאותו מקרה על מנת לחסוך בזמן שיפוטי ולמנוע מחלוקות עתידיות. הודעה לצד ג' ניתן להגיש גם בתביעות בנושא רשלנות רפואית. דוגמא לכך בפסק הדין שלהלן.

 

במקרה זה, התובע נולד בינואר 1995 בבית החולים יוספטל באילת. לטענת התובעים, עובדי בית החולים והרופאים במקום התרשלו במהלך הטיפול הרפואי שניתן ליולדת ולתינוק. רשלנות זו באה לביטוי במעקב ורישום לא תקין של מצב האחרונים, היעדר אפשרות להעברתם לבית חולים אחר בו הייתה פגייה בה היה ניתן לטפל ביילוד; דחיית חילוץ היילוד באמצעות ניתוח קיסרי; טעות בהערכת חומרת מצבה של היולדת ועצימת עיניים נגד הסבל הממושך של התובעים.

 

בעקבות רשלנות זו, התובע נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור של 100%. כלומר, התובעים טענו שהיה קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק התובע ולכן, בית החולים חב במלוא האחריות לנזקים.

 

מנגד, הנתבע ביקש לדחות את התביעה. נטען שמצבו הקשה של התובע נגרם מסיבוך בעת הלידה, שלא היה תוצאה של מעשי הרופאים ולא היה ניתן לצפייה. בנוסף, הנתבע שלח הודעת צד ג' נגד מדינת ישראל וחברת "ארקיע". כלפי המדינה נטען שהיא לא דאגה לקיומם של שירותי רפואה סבירים לטיפול בפגים בבית החולים באילת. כלפי ארקיע נטען שמחדלי החברה עיכבו את הגעת התובע לבית חולים במרכז הארץ, לשם הוא הועבר זמן מה לאחר לידתו, והם שגרמו את הנזק ממנו הוא סבל.

 

התביעה העיקרית

 

לאחר סקירת הראיות ושמיעת חוות דעת המומחים, נקבע שנזקו הקשה של התובע נגרם בעקבות שלושה גורמים עיקריים: פגות, היפרדות השלייה והטיפול המאוחר שניתן ליולדת בעקבות זאת וזיהומים קשים. לאחר דיון רחב בנושא, השופט הדגיש היה קשה עד בלתי אפשרי לקבוע מה מבין שלושת הגורמים לעיל היה הגורם המרכזי לנזק, אם בכלל. עם זאת, נקבע שלכל הפחות ניתן היה לטפל בהיפרדות השלייה במועד מוקדם יותר וכך, לפחות חלק מהנזק שנגרם לתובע היה נמנע. אי לכך, נפסק שהנתבע נשא באחריות לגורם נזק זה ושיעור תרומתו הוערך בשליש, על דרך האומדנה.

 

הודעה נגד צד ג' - המדינה

 

לטענת הנתבע, בית החולים באילת העניק שירותים לאוכלוסיה מגוונת, החל מתושבי העיר ועד נופשים צעירים ותיירים. מאחר שמדובר בבית חולים מרוחק ובודד, נטען שעל המדינה לדאוג למתן טיפול רפואי סביר וראוי. במקרה זה, פירוש הדבר היה הקמת פגייה. אולם, מחלקה זו לא הוקמה והמדינה אף לא דאגה לנהלים ברורים של העברת פגים למרכז הארץ ולא תקצבה העברה זו. הנתבע טען שמחדלים אלו הם שגרמו לחשיפת התובע לסיכון מוגבר.

 

עוד מאמרים בנושא:
לידה מוקדמת לאחר הריון עם התקן תוך רחמי - האם רשלנות רפואית?
האם רשלנות בלידה בשערי צדק בגין אי מתן טיפול אנטיביוטי בזמן?
אי הפסקת הריון למרות סיכון ללידה מוקדמת לא עלה כדי רשלנות רפואית?
פיצוי לניזוק משני בעקבות רשלנות רפואית בלידה
האם רשלנות בלידה בגין אי אבחון סיכוי לאירוע פרע כתפיים?

 

מנגד, המדינה טענה שההחלטה שלא להקים פגייה בבית החולים התקבלה לאחר בדיקה ממושכת של העניין על ידי וועדה מטעם משרד הבריאות, ששיקוליה היו סבירים ולא נפל בהם כל פגם. על כן, החלטת המדינה הייתה תקינה. באשר לנושא של העברת פגים למרכז הארץ, נטען שהדבר היה בסמכות הבלעדית של הנתבעת.

 

השופט החליט על דחיית ההודעה לצד ג'. זאת על סמך העובדה שהחלטת המדינה שלא להקים פגייה באילת התקבלה על סמך קריטריונים ברורים וסבירים כגון מספר הלידות בשנה, גודל הצוות הרפואי וההכרה האקדמאית שקיבל בית החולים. מאחר ובית החולים יוספטל לא עמד בתנאי הסף שנקבעו, הרי שלא היה מקום להקים פגייה. בנוסף, הנתבעת לא הצביעה על חובה של הרשויות להקים באילת יחידה זו ולכן, לא היה בסיס לטענה בדבר רשלנות מצד המדינה.

 

ההודעה לצד ג' – ארקיע

 

לטענת הנתבע, בבוקר שלאחר הלידה, פנה גורם מטעמו לחברת ארקיע וביקש לשריין מקומות להעברת התובעים לבית חולים במרכז הארץ. אולם, כאשר התובעים הגיעו לשדה התעופה, הם נוכחו לגלות שהמטוס המריא דקות ספורות קודם לכן, בלעדיהם. כתוצאה מכך, העברת התובע לבית החולים במרכז התעכבה במשך שעות ארוכות. לטענת הנתבע, עיכוב זה גרם לחלק מנזקיו של התובע.

 

מנגד, ארקיע טענה שאמנם בינה לבין הנתבע נכרת חוזה לשריון מקומות עבור הטסת התובע אולם, האמבולנס ובו המטופל לא הגיע במועד לשדה התעופה. על כן, הטיסה יצאה בלעדיו ושוריינו לו מקומות בהמראה הבאה, כעבור חצי שעה. בחלוף החצי שעה, התובע טרם הגיע לשדה התעופה. אי לכך, נטען שהאחריות לעיכוב בהטסתו רבצה לפתחו של הנתבע.

 

עוד פסקי דין בנושא:
עו"ד אייל בן ישי הגיש תביעה ע"ס שני מיליון שקלים בגין מקרה חמור של רשלנות בלידה
האם הרופאים התרשלו לאחר הלידה בשל שאריות שליה שנותרו ברחם?
הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה
הרחם נכרת לאחר הלידה, האם הרופאים התרשלו?
פיצויים בגין רשלנות רפואית בהשראת לידה

 

על סמך עדויות הצדדים, נפסק שהאמבולנס עם התובע אכן איחר להגיע לשעת ההמראה שנקבעה, מבלי שניתנה על כך הודעה לארקיע. בנוסף, הרופא המטפל לא הסכים להטיס את היילוד בטיסה הבאה, בה שוריינו מקומות. זאת מאחר ובשל מאפייני דגם המטוס, היה קושי ניכר לטפל בפג במהלך הטיסה. מנתונים אלו עלה שהתיאום בין ארקיע לנתבע לקה בחסר ושהעיכוב בטיסה נגרם בשל האחרון, שלא הודיע על האיחור לאחראים.

לא זו אף זו, מאחר והיה מדובר במקרה חירום, היה על הנתבע לדאוג לתיאום מרבי בין הגורמים, גם לנוכח העובדה שארקיע הייתה מודעת לדחיפות ההטסה. בסופו של דבר, נקבע שבמאזן ההסתברות, חלקו של התובעבעיכוב היה גדול יותר. כך או כך, נקבע שכלל לא היה קשר סיבתי בין האיחור בטיסה לנזקו של התובע. על כן, התביעה נגד ארקיע נדחתה.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

האם ניתן היה למנוע את מותה הטרגי של הילדה?

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 



תגיות: אוביטרל,