www.rashlanut-refuit.org

פגיעה בפרטיות מטופל, באילו מקרים תוגש תביעה?

פגיעה בפרטיות מטופל, באילו מקרים תוגש תביעה?

חוק זכויות החולה קובע את זכויות האדם בעת קבלת טיפול רפואי ומטרתו להגן על כבודו ועל פרטיותו של החולה ללא הבדל דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא או נטייה מינית. החוק מסדיר את מערכת היחסים בין הצוות הרפואי לבין החולים ומהווה את הבסיס החוקי לזכויותיהם של המטופלים, תוך מתן דגש מיוחד על כבוד האדם ופרטיותו.

 

על פי הוראות החוק, כל מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי הולם, הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית, והן מבחינת היחס האנושי של הצוות הרפואי. המטופל זכאי לקבל מידע בדבר זהותו ותפקידו של כל גורם רפואי שמטפל בו, ואף רשאי להשיג מיוזמתו חוות דעת רפואית נוספת לעניין אופן ומהות הטיפול. 

 

במקרה שהמטופל עובר לטיפולו של רופא אחר או עובר למוסד רפואי אחד, כמו למשל מעבר מרופא משפחה מטעם קופת חולים לטיפול בבית חולים, הוא זכאי, לפי בקשתו, לשיתוף פעולה של הצוות והמוסד הרפואי הקשורים לטיפול בו, לשם הבטחת המשך נאות של הטיפול, ועל כל העובדים במוסד הרפואי לשמור על כבודו ועל פרטיותו בכל שלבי הטיפול הרפואי.

 

במקרה שזכויות החולה נפגעו כתוצאה מהפרת חובת הזהירות של הצוות הרפואי, כגון: מתן טיפול רפואי ללא קבלת הסכמה מדעת, הפרת הזכות לשמירת סודיות רפואית וכדומה, רשאי החולה לפנות לבית המשפט ולהגיש תביעה בעילת רשלנות רפואית, בגין פגיעה באוטונומיה, ולדרוש פיצויים בגין עוגמת נפש, גם ללא הוכחת נזק. 

 

שמירה על כבודו ופרטיותו של המטופל

 

סעיף 10 לחוק זכויות החולה מסדיר את נושא שמירה על כבודו ופרטיותו של המטופל, וקובע כי מטפל, וכל מי שעובד בפיקוחו של המטפל וכן כל עובד אחר של המוסד הרפואי נדרשים לשמור על כבודו ועל פרטיותו של המטופל בכל שלבי הטיפול הרפואי. על מנהל המוסד הרפואי מוטלת החובה לקבוע הוראות ונהלים בדבר שמירה על כבודו ועל פרטיותו של המטופל המקבל טיפול רפואי במוסד שהוא מנהל.

 

הוראה זו קובעת כי כל חולה, זכאי לשמירה על פרטיותו בעת קבלת טיפול רפואי, ועל כל מטפל ועובד אחר של מוסד רפואי חובה לעשות ככל הניתן, כדי לשמור על כבודו ופרטיותו של המטופל, בכל השלבים והמצבים של הטיפול הרפואי.

 

במקרה שלא ניתן לטפל במטופל ביחידות, נדרשים הרופא או האחות להקפיד שמיטת המטופל תהיה מוסתרת בווילון או פרגוד, כך שהוא לא ייחשף שלא לצורך. ועליהם להימנע ככל שניתן מלחשוף מידע רפואי לאחרים, במהלך שיחה עם המטופל, בעת דיון עם רופא אחר, או במידע המתפרסם במקומות ציבוריים.

 

נוכחות ובדיקה של סטודנטים

 

במהלך בדיקה גופנית או טיפול רפואי, המטופל רשאי לסרב לנוכחות בחדר הטיפולים של סטודנטים במקצועות הבריאות ולבדיקה על ידי הסטודנטים במסגרת התנסותם הלימודית. לאחר שהודיע המטופל על סירובו, הצוות הרפואי נדרש לקבל את החלטתו בהבנה, והוא זכאי למלוא הטיפול והיחס כמתבקש ממצבו הרפואי.

 

במקרה שהמטופל הסכים לנוכחות סטודנטים בעת בדיקה גופנית, מספר הסטודנטים הנוכחים חייב להיות מצומצם. ואף יש להבטיח למטופל, כי הבדיקה או הטיפול ייערכו בנוכחות הגורם המטפל בחולה או מדריך הסטודנטים, תוך שמירה על כבודו, פרטיותו, וצניעותו של הנבדק. 

 
שמירת סודיות רפואית
 
סעיף 19 לחוק זכויות החולה קובע כי כל מטפל או עובד במוסד רפואי חייבים לשמור על סודיות המידע הנוגע למטופל, שהגיע אליהם במסגרת מילוי תפקידם או במהלך עבודתם. ניתן למסור מידע רפואי לגורם אחר רק בתנאי שהמטופל נתן את הסכמתו למסירת המידע, כאשר חלה על הרופא חובה על פי דין למסור את המידע, ומסירת המידע נועדה לצורך טיפול בחולה. או במקרה שוועדת האתיקה אישרה את מסירת המידע הרפואי לאחר. 
 
מטופל שזכותו לסודיות רפואית הופרה ועקב כך נגרם לו נזק נפשי או גופני, רשאי להגיש תביעה לפיצויים בבית המשפט נגד הרופא או המוסד הרפואי בעילת הפרת סודיות רפואית. אם בית המשפט יקבע כי זכותו של המטופל לפרטיותו נפגעה, הוא יהיה זכאי לתשלום פיצויים על פי מידת הנזק שנגרם לו.
 
נוכחות של אדם נוסף במהלך בדיקה וטיפול רפואי
 
כל מטופל זכאי לדרוש כי בעת ביצוע בדיקה גופנית יהיה נוכח במרפאה אדם נוסף שיכול להיות קרוב משפחתו, איש צוות רפואי או אדם אחר לפי בחירתו. המטופל זכאי לכך שמלווה יהיה נוכח גם בעת קבלת טיפול רפואי, בתנאי שאותו אדם לא יתערב במתן הטיפול. 
 
הרופא רשאי לסרב לנוכחות מלווה בעת קבלת טיפול רפואי, אם לדעתו נוכחות המלווה עלולה לפגוע בבריאות המטופל או מטופלים אחרים, או לפגוע באיכות הטיפול או בסיכויי הצלחתו, או להפריע לעבודתו של המטפל או הצוות המטפל. כאשר המטופל הוא קטין, להורים יש זכות להיות נוכחים בכל טיפול או בדיקה רפואית של הילד. 
 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין בעניין רשלנות רפואית בטיפול ניסיוני באוטם שריר הלב

בעקבות אוטם בשריר הלב שאירע למטופל, ניתן לו בבית החולים "הדסה" טיפול ניסיוני... 

הסכמה מדעת לביצוע הרדמה מקומית ולא הרדמה כללית - האם רשלנות?

האם קיבל הרופא את הסכמתו מדעת של המטופל לביצוע הניתוח בהרדמה מקומית? תביעה שעניינה רשלנות רפואית הוגשה לבית המשפט... 

האם מתמחה אשר לא אבחן מחלה ולא התייעץ עם רופא מומחה התרשל?

האם רופא מתמחה חייב להתייעץ עם רופא בכיר ממנו במקום בו הוא אינו משכיל לאבחן את המחלה ממנה סובל המטופל? 

האם חייבת להיות נוכחות של רופא מומחה בלידה לאחר הריון בסיכון?

השאלה באילו נסיבות קמה חובה, מכוח עוולת הרשלנות, לבצע הליך רפואי באמצעות רופא מומחה איננה פשוטה. האם לאחר הריון בסיכון חייב רופא מומחה להיות נוכח בחדר הלידה?. 

סיבת המוות לא ידועה - האם היה סירוב לניתוח לאחר המוות?

האם במקרים בהם סיבת המוות איננה ידועה, חייבים הרופאים להציע ביצוע ניתוח לאחר המוות? דוגמא לפסק דין... 

פסק דין בעקבות אובדן כושר ראיה לאחר ניתוח לייזר רשלני

התובעת עברה ניתוח לייזר לתיקון קוצר ראייה. תביעתה של התובעת כנגד הנתבעים הינה כי הנתבעים התרשלו בביצוע הניתוח בעינה וגרמו ברשלנותם לאובדן כושר ראיה... 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בהוצאת תפרים לאחר ניתוח

פסק דין זה עוסק ברשלנות רפואית של אחות במהלך טיפול להוצאת תפרים. התובעת נפלה במהלך הוצאת התפרים באופן בו נגרמו לה נזקים בפניה והיא נדרשה לעבור טיפולים נוספים... 

פסק דין בעניין פרוטוקול ועדה רפואית בתפקיד ראיה במסגרת תביעת רשלנות

האם פרוטוקול ועדה רפואית יכול לשמש בתור ראיה במסגרת תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח לקיצור קיבה? 

פסק דין העוסק בהעדר הסכמה והעדר רשומה רפואית - ניתוח לטיפול באגודל קופץ

האם העדר הסכמה מדעת והעדר רשומה רפואית, עולים כדי רשלנות רפואית במהלך ניתוח לטיפול באגודל קופץ? 

פסק דין בנוגע לבחירת הליך ניתוחי להסרת גידול מכליה - האם רשלנות?

האם הרופאים היו אמורים לבחון דרכים אלטרנטיביות לטיפול בהסרת גידול מכליה. האם מדובר בהפרת ההסכמה מדעת שהינה זכות במסגרת חוק זכויות החולה?