www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בטיפול ואבחון שחמת כבד, מתי תוגש תביעה?

רשלנות רפואית בטיפול ואבחון שחמת כבד, מתי תוגש תביעה?

שחמת היא מחלה כרונית קשה של הכבד, שנמשכת לאורך כל חייו של החולה. שחמת נגרמת כתוצאה מנזק מתמשך לכבד עקב מחלות כרוניות שונות, לרבות: אלכוהוליזם, הפטיטיס B, הפטיטיס C, כבד שומני ומחלות תורשתיות אחרות. 

 

כתוצאה מהמחלה רקמת הכבד התקינה נהרסת ובמקומה נוצרת רקמה צלקתית, וכאשר השחמת במצב מתקדם, תפקוד הכבד נפגע עקב הפרעה בזרימת הדם אל תאי הכבד ושיבוש פעילות הכבד. כמו כן, קיים סיכוי לפתח גידול ממאיר של הכבד – הפטומה.

 

אבחון שחמת כבד מתחיל בתלונות החולה אצל רופא משפחה, על בחילות, הקאות, שלשולים, צהבת, עייפות, חולשה, ירידה בתיאבון ובמשקל ולעיתים גם הופעת דימומים ובצקות ברגליים. כאשר מתעורר חשד לשחמת הכבד לאחר בדיקה גופנית, נדרש הרופא להפנות את המטופל לבדיקות דם ובדיקת אולטרסאונד של הכבד. 

 

אבחון מאוחר או שגוי של שחמת

 

על פי תוצאות הבדיקות, מחליט הרופא אם להפנות את המטופל לרופא גסטרו מומחה במחלות כבד, ולערוך בדיקות נוספות כמו CT תלת פאזי, MRI של הכבד וביופסיה של הכבד. קיימת חשיבות רבה לאבחון מהיר ומדויק, מכיוון שגילוי מוקדם, מעכב את התפתחות המחלה והסתבכותה. עם זאת, כיום לא נמצא טיפול יעיל בשחמת הכבד והטיפול ניתן למניעת נזק נוסף בלבד. הפתרון הטוב ביותר לטיפול במחלה הוא השתלה של כבד בריא מתורם, אולם במקרים רבים השתלה אינה טיפול אפשרי בחולה.

 

רשלנות רפואית בשחמת כבד יכולה לבוא לידי ביטוי באבחון מאוחר או באבחון שגוי של המחלה למרות תסמינים מחשידים. גילוי מאוחר עלול לגרום לנזק חמור ולהקטין באופן משמעותי את הסיכוי להצלחת השתלת כבד. ובנוסף, אי הפניה לרופא מומחה יכולה להיחשב לרשלנות בטיפול בשחמת כבד, וכן, מתן תרופות לא מתאימות או תרופות שעלולות להחמיר את המצב, ואי מעקב מסודר אחרי תפקודי הכבד בבדיקות דם ובבדיקות הדמיה שגרתיות.

 

טיפול רשלני הוביל להתפתחות שחמת הכבד

 

אדם החולה בשחמת הכבד, פנה אל בית המשפט המחוזי תל אביב – יפו, והגיש תביעה בגין טיפול רשלני, אשר ניתן לו על ידי רופאת קופת חולים, וכתוצאה ממנו נגרמו לו שטפי דם פנימיים בגינם נזקק לעירוי דם, שגרם למחלת צהבת C, שהתפתחה לשחמת הכבד. במהלך ניהול התביעה, התובע נפטר בגיל 76, ולאחר מותו, תוקן כתב התביעה כך שהתובע הוחלף בעיזבונו, על ידי שני ילדיו וחמשת נכדיו.

 

על פי עובדות התביעה, התובע, יליד 1920, סבל ממחלת כליות קשה, מלחץ דם גבוה, ממחלת הגאוט ומכיב התרסריון. במהלך חודש אפריל 1986, הוא חש בכאבים בברכים ופנה למרפאת קופת חולים. באותו היום, רופאת המשפחה הקבועה נעדרה מהמרפאה והתובע טופל על ידי רופאה מחליפה, אשר הורתה לו ליטול תרופות מסוג וולטרן וארטופן במשך ימים ספורים.

 

כעבור מספר ימים, התובע החל לחוש ברע, והופיעו יציאות שחורות. עקב כך פנה למגן דוד אדום, והועבר לטיפול בבית חולים, שם אובחן כי הוא סובל מדמם בדרכי העיכול והכיב. לצורך טיפול בדמם, ניתן לו עירויי דם, אשר לאחר מכן התברר כי היו נגועים בנגיף שגרם לזיהום בכבד. כחודש לאחר קבלת עירויי הדם, אושפז התובע בשנית, ואובחן כסובל מצהבת שנגרמה על ידי נגיף שאינו נגיף A או נגיף B. בהמשך אובחנה מחלת הפטיטיס C שגרמה להתפתחות שחמת כבד, והמנוח אושפז מספר פעמים, עקב מחלת הכבד.

 

מחלת הפטיטיס C גרמה לשחמת כבד

 

המחלוקת העובדתית העיקרית בין הצדדים, הייתה האם ביקר התובע, כטענתו, במרפאת קופת חולים, בחודש אפריל 1986, וקיבל מהרופאה המחליפה הוראות לקחת וולטרן וארטופן אשר גרמו לנזקיו הנטענים. מאחר שלא הופיע ברשומה הרפואית בקופת חולים כל תיעוד על ביקורו אצל רופאה מחליפה והוראות טיפול ללקיחת התרופות האמורות, סומכת הוכחת האירוע על עדותו של המנוח.

 

מנגד הכחישה הנתבעת את הביקור של המנוח במרפאת קופת חולים אצל הרופאה המחליפה, וכי הוא נזקק לתרופות הנטענות על פי הוראות רופאת קופת החולים. לטענת הנתבעת, הנסמכת על סעיף 54(2) לפקודת הראיות, אל לו לבית המשפט להכריע על פי עדותו היחידה של המנוח, שהוא בעל דין, ללא סיוע. במיוחד, בשים לב לבעייתיות העולה מעדותו, בכך שהעיד על עצמו כי הוא סובל מהפרעות זיכרון ובלבול. 


נמצא קשר סיבתי בין השימוש בתרופות לנזק

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים וחוות דעת של מומחים מטעמם, השתכנע בית המשפט כי הרופאה המחליפה בקופת חולים רשמה למנוח את התרופות ממשפחת NSAIDS, שהן בעלות השפעה מזיקה על חולי כיב קיבה. וכן, נמצא כי קיים קשר סיבתי עובדתי בין השימוש בתרופות לבין הנזק שנגרם לתובע, שהוא דימום והצורך בעירוי שהוביל להתפתחות מחלת כבד. ואף בית המשפט קבע כי על הרופאה המחליפה, כמו כל רופא ברמה מקצועית סבירה, היה לצפות את הסיכוי לגרימת נזק. 

 

בנסיבות אלו התביעה בעילת רשלנות רפואית נגד קופת חולים התקבלה, ונקבע כי היורשים של המנוח זכאים לקבל פיצויים בגין: הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה, הפסד השתכרות, כאב וסבל שנגרם למנוח כתוצאה ממעשה הרשלנות, הוצאות בגין עזרת הזולת, הוצאות משפט ושכר טרחה. 

 

תא  347/93

 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

ביקור בית של רופא תורן - רשלנות רפואית באבחון דלקת קרום המוח

רשלנות רפואית? האם רופא תורן אשר הגיע לביתה של מטופלת ושגה באבחון הבדיקה, העניק טיפול רשלני? האם מותה של המטופלת, יום לאחר מכן בבית החולים, מטיל את האחריות על כתפיו של הרופא התורן? קראו עוד... 

מוות במהלך טיפול בדלקת קרום המוח - רשלנות רפואית של חדר מיון

רשלנות רפואית - האם הטיפול הרשלני בחדר המיון במטופלת הסובלת מדלקת בקרום המוח, הביא בסוף למותה של המנוחה? קראו עוד... 

התקף לב סוער מול התקף לב שקט, האם רשלנות רפואית?

תופעות אלו - שכולן היו גלויות לאנשי הצוות הרפואי - לא טופלו, לטענת המשפחה באופן ראוי וסביר, ומשכך לא אובחן אירוע הלב שגרם באופן ישיר למותו של המנוח... 

החולה לא דיווח לרופאים על שינוי במצב הבריאותי - אשם תורם ורשלנות רפואית

האם האבחון המאוחר של הגידול בראשה של התובעת, נבע גם בעקבות רשלנותה של המטופלת? קראו עוד... 

הפרעות נשימה לתינוק, האם התפתחו לפני הלידה או במהלכה?

האם קיים קשר סיבתי, רפואי ומשפטי, בין הפסקות הנשימה מהן סבל התינוק לאחר לידתו, לבין התנהלות הרופאים? האם - כטענת הרופאים - התינוק סבל מפגם מולד והפסקות הנשימה היו סימפטום ותו לא... 

טיפול בשני בתי חולים, מה אשם ברשלנות רפואית?

הטיפול בחולה נעשה בשני בתי חולים, מי יישא באחריות לרשלנות הרפואית? 

רשלנות רפואית בטיפול ואבחון מחלה אוטואימונית

מחלות אוטואימוניות נובעות מכך שמערכת החיסון תוקפת רקמות בריאות. מחלות מסוג זה לא קלות לאבחון, ולאחר האבחנה מתחיל טיפול מורכב הכולל שילוב של תרופות שונות.  

רשלנות רפואית - דלקת קרום המוח

דלקת קרום המוח היא מחלה קטלנית, שעלולה לגרום לנזק מוחי ואף למוות, אם לא מאבחנים ומטפלים בה תוך זמן קצר. תביעת רשלנות רפואית תוגש במקרים שבהם נגרם למטופל נזק משמעותי עקב אבחון או טיפול לא סביר.  

רשלנות רפואית בצהבת

צהבת היא תופעה שנגרמת בשל שקיעת פיגמנט הבילירובין בלחמיות ובעור. מדובר בתופעה מדבקת ואחת מדרכי ההדבקה היא בעת לידה כאשר האם היא נשאית הנגיף או עקב שימוש במזרק מזוהם.  

רשלנות רפואית במחלת אסתמה

מחלת אסתמה עלולה לגרום להתקפי שיעול ומחנק, לקוצר נשימה ולמועקה בחזה. התקפים שאינם מטופלים בזמן עלולים לגרום לנזקים ארוכי טווח ובמקרים חמורים עלולים להוביל למוות. 

תביעת רשלנות רפואית נדחתה בגין העדר קשר סיבתי

בית המשפט דחה תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר אובדן ראיה וזאת בשל העדר קשר סיבתי... 

הקרנות נגד גזזת - קשר סיבתי בין החובה להודיע על הסיכונים לבין הפיצויי

קשר סיבתי בין אי אזהרה בדבר סיכון לחלות בסרטן לבין נזק בעקבות רשלנות רפואית 

האם רשלנות באבחון תסביב אשך למרות הגעה באיחור לבית החולים?

מומחה זה ציין כי באם הזמן מרגע הופעת הכאבים עולה על 6 שעות - הפגיעה באשך הנה בלתי הפיכה... 

האם תביעה תדחה בגין העדר קשר סיבתי חרף הוכחת רשלנות רפואית?

האם במקום בו הייתה רשלנות רפואית אך לא נגרם נזק, קיימת עילה להגשת תביעה כנגד הרופא? 



תגיות: הפסדי שכר,