www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בבדיקת חלבון עוברי, כיצד ניתן לקבל פיצויים?

רשלנות רפואית בבדיקת חלבון עוברי, כיצד ניתן לקבל פיצויים?
חלבון עוברי המכונה גם בדיקת תבחין משולש, היא בדיקת דם המתבצעת בין השבועות 16 עד 18 להריון אצל האם. מטרת הבדיקה היא להעריך את הסיכון לתסמונת דאון אצל העובר, ולאתר הריון בעל סיכון למומים פתוחים בתעלת העצבים של העובר. 
 
תוצאות הבדיקות תלויות בשבוע ההריון ובגיל של האישה. רמות גבוהות מהנורמה של חלבון עוברי בדם, ביחס לשבוע ההריון, יכולות להעיד על אפשרות של מום פתוח בתעלה העצבית של העובר, אשר עלול לפגוע קשות בתפקודו. כמו כן, רמות של חלבון עוברי הנמוכות מהנורמה, יכולות להצביע על עובר אשר סובל מתסמונת דאון. 
 
מכיוון שמדובר רק בהערכה, הסיכוי שהבדיקה תהיה תקינה והעובר ייוולד עם תסמונת דאון או עם מומים פתוחים בתעלת העצבים, הוא אפשרי, ובמקרה זה אין מדובר ברשלנות רפואית ולא ניתן לבסס את התביעה לתשלום פיצויים. הרשלנות יכולה לבוא לידי ביטוי בגין אי הפנייה לבדיקה מתאימה למרות התסמינים, פענוח לקוי או אבחון שגוי של תוצאותיה, או מעקב לא תקין לאחר הבדיקה, ובהתאם לכך מתן טיפול לא מתאים. 
 
אי הפניית ההורים לייעוץ גנטי לאחר תוצאות הבדיקה
 
רופא נשים המטפל ביולדת במהלך ההריון, נדרש למסור את כל המידע הנחוץ לגבי ניהול מעקב אחר ההריון. עליו להסביר למטופלת על מהות הבדיקות וסיכונן לפני שהן מבוצעות, והוא חייב לפענח את תוצאותיהן בקפידה. כאשר קיים חשד כי העובר הסובל ממום, חובה על הרופא להפנות את ההורים לייעוץ גנטי כדי לשקול אפשרות של הפסקת הריון.
 
רוב הבדיקות מבוצעות בשבועות מסוימים, לכן יש חשיבות להפניה לבדיקה לפי שבוע ההריון. אי הפניה לבדיקות במועד, למרות שקיימים תסמינים ברורים כי יש לבצען, עלולה להיחשב כרשלנות רפואית, כך במקרה שתוצאות בדיקת החלבון העוברי לא תקינות, הרופא מחויב להמליץ לאישה לבצע בדיקת מי שפיר.
 
רופא אחראי ברשלנות כלפי היולדת, אם סטה מהפרקטיקה שרופא סביר היה נוקט בה בנסיבות המקרה, או אם נקט בשיטת טיפול שרופא סביר לא היה נוקט בה, ואם כתוצאה מסטייה זו נגרם נזק. כדי לבסס תביעת רשלנות רפואית בגין אי הפנייה לבדיקת חלבון עוברי או פענוח לקוי, יש להוכיח את עוולת הרשלנות הכוללת שלושה יסודות: חובת הזהירות, התרשלות וגרימת נזק.
 
האם הגניקולוג הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו? 
 
חובת הזהירות נבחנת על פי שני תנאים, חובת זהירות מושגית במסגרת יחסי רופא מטופל, וחובת זהירות קונקרטית הנוגעת לנזק במקרה המסוים של התביעה. על התובע להגיש חוות דעת רפואית של מומחה בתחום הילודה, ולהוכיח כי קיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם ליולדת או לתינוק, לבין התנהגות לא סבירה של הרופא. 
 
תביעת רשלנות רפואית בגין הולדה בעוולה, היא תביעה של תינוק שנולד עם מום מולד או מוגבלות מולדת, או תסמונת דאון המוגדרת כנכות בשיעור של 100%. את התביעה לתשלום פיצויים יש להגיש נגד הרופא שערך את מעקב ההריון, או נגד צד שלישי שיכול להיות קופת חולים, מרכז רפואי פרטי, בית חולים או משרד הבריאות, אשר גרמו לילד להיוולד, למרות שהיה עדיף לסיים את ההריון, כדי למנוע סבל עצום במהלך כל חייו לילד ולבני משפחתו.
 
העילה להגשת תביעה יכולה להיות בשל ייעוץ גנטי רשלני, כישלון באבחון, פענוח רשלני של בדיקות, אשר כתוצאה מכך לא אותרו מחלות ופגמים אצל העובר או האם, היעדר הפניה לבדיקות רלוונטיות, כמו בדיקת מי שפיר לאחר שתוצאות בדיקת חלבון עוברי לא היו תקינות ועוד. 
 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,