www.rashlanut-refuit.org

במהלך הריון נעשה שימוש בתרופה שלא אושרה בארצות הברית - האם רשלנות?

במהלך הריון נעשה שימוש בתרופה שלא אושרה בארצות הברית - האם רשלנות?

האם שימוש בחומר הרדמה לצורך תפירת צוואר הרחם, כאשר מדובר בחומר שלא אושר במדינה מערבית מתקדמת כגון ארצות הברית, מהווה רשלנות רפואית מצד הרופאים? האם למרות כי דובר על חומר בו נעשה שימוש נרחב באותה התקופה, התרשלו הרופאים כלפי האישה ההרה ועוברה?


בשל חשש לאי ספיקת צוואר הרחם, נשלחה אימה של התובעת לבית החולים לצורך תפירת צוואר הרחם. בהיותה בשבוע ה-13 להריון, נערך לאם ניסיון לתפירת צוואר הרחם תוך שימוש בחומר הרדמה מסוג אפונטול (Epontol). בעקבות הזרקת החומר, הופיעה אצל האם תגובה לחומר אשר הצריכה הפסקת הפעולה ומתן טיפול בחומרים אנטי אלרגיים במקביל.

 

תפירת הרחם בוצעה למעשה רק כחמישה ימים לאחר מכן. בשבוע ה-40 להריון אושפזה האם לשם בירורים של חשדות למיעוט מי שפיר ועובר קטן לגילו. בדיקות אלו התאמתו ובמהלך הטיפול הוצא תפר מצוואר הרחם ואותר סבל עוברי כרוני. בעקבות כך, החליטו הרופאים לבצע את הלידה בדרך של ניתוח קיסרי. התובעת נולדה במשקל נמוך והועברה לפגיה שם הייתה מאושפזת במשך למעלה מחודש ימים. כיום, סובלת התובעת ממומים רבים וביניהם עיוות גופני ופיגור שכלי קל.

 

התרופה נאסרה לשימוש בישראל לאחר מספר שנים


בעקבות האירועים הגישו ההורים והבת תביעה נגד בית החולים בגין רשלנות רפואית בהריון. לדאבונם של בני המשפחה, תביעתם נדחתה בבית המשפט. השופט קבע כי לא הוכחה רשלנות מצד הרופאים בעצם השימוש בחומר ההרדמה מסוג אפונטול. בפסק הדין נכתב כי בתקופה המדוברת, שנת 1979, חומר ההדרמה אפונטול היה התרופה המקובלת בארץ בהליכים רפואיים אלה. כמו כן, השימוש בחומר זה התאים לאסכולות הרפואיות בתקופה נשוא התובענה.


התובעים ניסו לתלות את יהבם בכך שהשימוש באפונטול לא היה מותר באותם השנים בארצות הברית. בכתב התביעה נטען כי רק באמצע שנות השמונים הופסק השימוש בחומר ההרדמה האמור בישראל. לדברי התובעים, הסיכונים הכרוכים בשימוש באפונטול היו ידועים לקהילה הרפואית. עם זאת, בית המשפט קבע כי אין להשליך את הדבר על נורמת ההתנהגות הנדרשות מרופאים ישראליים. "בחינת רשלנות רפואית אינה מבחן של חכמים לאחר מעשה, אלא של הרופא הממוצע", נכתב בפסק דין.


דברי השופט בנוגע לחובת הרופא להיות מודע לפריצות דרך רפואיות


בית המשפט ציין כי כאשר השופט נדרש להכריע בדבר רשלנותו הלכאורית של רופא, עליו להרכיב את משקפי התקופה הרלבנטית."מחד גיסא, ידו של הרופא נדרשת להיות כל העת על הדופק – להתעדכן בפריצות דרך רפואיות, בפרוצדורות חדשניות ובמחקרים משדות מחקר מגוונים גם מעבר לים. תקופת לימודיו של הרופא לעולם אינה מסתיימת", כתב השופט, "מאידך גיסא, אין לשפוט אותו על שלא ניחן ביכולות ניבוי העתיד וחיזויו. הרופא הסביר אינו אידיאל אפלטוני. קיומו אינו מעבר לגבולות המקום והזמן. הוא הרופא מן היישוב, שחי בתקופתו. יש לבחון, אפוא, האם נהג כרופא סביר בהתחשב במגבלות הידע והטכנולוגיה הנתונות באותה עת".

 

זאת ועוד, בית המשפט קבע כי שוק אנפילקטי בהריון בעקבות הרדמה מהווה תופעה נדירה ביותר. השופט קבע זאת תוך שהוא מעדיף חוות דעת רפואית של מומחה גנטי מטעם בית החולים, על פני חוות דעת מטעם התביעה. לאמור, לא התקיים קשר סיבתי בין השימוש בחומר אפונטול על ידי בית החולים לבין השוק אנפילקטי ממנה סבלה האם. זאת ועוד, בית המשפט ציין כי לא הובאה ולו עדות אחת לגבי מקרה בו שוק אנפילקטי של אם במהלך ההריון גרם לנזק לעובר - קל וחומר לנזק ממנו סובלת התובעת.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,