www.rashlanut-refuit.org

תאומים נולדו בעוולה בגין רשלנות במתן ייעוץ גנטי

תאומים נולדו בעוולה בגין רשלנות במתן ייעוץ גנטי

פעמים רבות מופנים הורים לייעוץ גנטי במהלך ההריון וזאת על מנת למנוע מקרים של הולדה בעוולה. האם מתן ייעוץ גנטי רשלני, ואי מסירת מידע להורים, עולה כדי רשלנות רפואית בהריון? האם במקרה בו היה קיים חשש של עד 25% לכך שעוברים תאומים שהיולדת נשאה ברחמה סובלים ממחלה גנטית קשה, היה על היועצת הגנטית למסור מידע זה להורים? האם מדובר ברשלנות רפואית?

 

בית המשפט המחוזי מרכז פסק כי יש לשלם פיצויים להורים ולילדיהם התאומים הסובלים ממחלה מוחית קשה. בכתב התביעה, אשר עניינו הוא הולדה בעוולה, נטען כי הנתבעים התנהלו תוך רשלנות רפואית כלפי התובעים בכך שלא נאמר להורים שישנו סיכון של 25% להולדת תינוקות הסובלים ממחלה קשה.

 

עוד פסקי דין בנושא:
פסק דין הנוגע למידת האחריות על כתפיו של מנהל מעבדה לייעוץ גנטי
רשלנות רפואית במעקב הריון - פיצויים בגין התפרצות מחלה גנטית ADL

 

מדובר בהריונה הרביעי של התובעת כאשר לבני הזוג נולדו כבר שלושה ילדים לפני לידת התאומים. בתם הבכורה של התובעים נולדה כאשר היא סובלת מפגיעה מוחית קשה ונפטרה בגיל שמונה לאחר חיים רצופים בסבל וכאב. התובעים טענו כי יש לייחס לנתבעים רשלנות רפואית וזאת משום שהאחרונים היו מודעים למחלתה של בתם הבכורה, שנים קודם להריון נשוא התובענה.

 

לגרסתם, במידה ומי מנתבעים היה מוסר להם שקיים סיכון שילדים נוספים שלהם ילקו במחלה זו, או במחלה דומה, היו הם נמנעים מלהביא ילדים לעולם. לטענתם, לא בוצעו מספיק בדיקות לבירור המחלה ממנה סבלה הבת הבכורה וזאת על אף שהיה חשד של ממש שמדובר בפגם על רקע גנטי. כמו כן, עסקינן בהריון תאומים אשר הינו הריון בסיכון גבוה. עם זאת, הנתבעים לא העניקו להריון זה את תשומת הלב הדרושה.

 

מגיעים לפגישה לצורך ייעוץ גנטי


התובעים הגיעו לפגישה במשרדה של פרופ' מ', מנהלת המרכז לגנטיקה קלינית במחלקה לגנטיקה של האדם בהדסה. פרופ' מ' שוחחה עם התובעים ונלקחו מהם דגימות דם לצורך בדיקות מעבדה. התובעים טענו כי נאמר להם על ידי האחות שנטלה מהם את בדיקות הדם כי במידה ויתגלה ממצא שאיננו תקין, הם יזומנו למרפאה פעם נוספת. התובעים טענו כי לא קיבלו כל הסבר אודות משמעות הבדיקה ותוצאותיה האפשריות.


פרופ' מ' הציגה גרסה אחרת מהתובעים. לטענתה, שוחחה היא עם ההורים באותה הפגישה וקיבלה מהם את הסיפור המשפחתי ואילן היוחסין שלהם. לדבריה, הנתונים שהוצגו בפניה לא היו חשודים והיא לא סברה כי ישנו סיכוי להתפתחות מחלה תורשתית מטבולית כלשהיא. פרופ' מ' טענה כי בדיקת אילן היוחסין המשפחתי של התובעים העלתה כי לא קיימות מחלות תורשתיות זהות למחלת בתם הבכורה ובני הזוג אינם קרובי משפחה.

 

עוד מאמרים בנושא:
מחלות גנטיות - רשלנות רפואית באבחון וטיפול מחלה גנטית
רשלנות רפואית בייעוץ גנטי במהלך היריון


תשובת הביוכימיה התקבלה ותוצאותיה היו תקינות. שלושה ימים לאחר מכן התקבלה גם בדיקת הכרומוזומים אשר הייתה תקינה אף היא. פרופ' מ' העידה כי התוצאות התקינות של בדיקות הדם לא שללו סיכון לבעיה גנטית אך משמעותן הייתה שהבת הבכורה אינה סובלת מהמחלות המסוימות שנבדקו באותן הבדיקות. לדבריה, אי אפשר היה להבין שאין סיכון נוסף בהריון.

 

עד 25% סיכוי לפגם גנטי בעתיד

 

פרופ' העידה כי ברגע שיש מחלה שיכולה אולי להיות גנטית, למרות שלא ניתן לדעת כשיש רק ילד אחד במשפחה שמדובר במשהו גנטי, חייב הרופא להגיד שמדובר באפשרות והסיכון יכול להגיע עד 25%. פרופ' מ' הוסיפה כי מעבר לבדיקות שביצעה, לא ניתן היה להציע בדיקות נוספות ועל כן סיימה את הייעוץ הגנטי על ידי שליחת מכתבים להורים ולרופא המטפל.

 

ההורים טענו כי מכתב זה מעולם לא הגיעו אליהם (וזאת חרף העובדה שהאב טען כי כל יום בדק את תיבת המכתבים).
השופטת קבעה כי לאחר העיון בחומר הרלבנטי ושמיעת העדויות, היא סבורה כי פרופ' מ' שגתה עת החליטה לשלוח את מכתבי התשובה בצירוף המלצותיה ובכך לסיים את הייעוץ הגנטי.

 

מהראיות שהוצגו בבית המשפט עלה כי התובעת ביצעה את כל בדיקות האולטראסאונד אליהן הופנתה. לא נמצאה סיבה שלא לקבל את גרסת ההורים בעניין זה, ובפרט שלשניים שני ילדים בריאים שנולדו לאחר בתם הבכורה. "עסקינן בהריונה הרביעי של התובעת וכאשר בד בבד נשאו ההורים בעול הכבד כל כך של גידולה של בתם הבכורה וחזו בסבלה", נכתב בפסק הדין, "שוכנעתי אפוא, כי לו היו יודעים התובעים כי קיים סיכון ממשי שאינו עולה על 25% להישנות מחלתה של שירה, הם היו מבקשים להפסיק ההיריון או נמנעים מלהיכנס להריון".


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,