www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית - שיתוק מוחין

רשלנות רפואית - שיתוק מוחין

שיתוק מוחין הינה תופעה של הפרעות נוירולוגיות (תפקוד מערכת העצבים העיקרית) אשר נגרמת במרבית הפעמים במהלך הלידה או לאחריה. תופעה זו אינה נפוצה והיא מתרחשת רק בכל 3 לידות מתוך 1000. השכיחות הגבוהה של שיתוק המוחין קיימת בעיקר בקרב משפחות מרובות ילדים ו\או תינוקות זכרים.

ההגדרה של שיתוק מוחין מטעה פעמים רבות, שכן אין מדובר במחלה אחת אלא בקבוצת תופעות ומחלקות, אשר מתפרצות בדרך כלל במהלך ההיריון עוד עד גיל שלוש. הגורמים הנפוצים לקרות התופעה הינם פגות (לידה מוקדמת או במשקל נמוך מקילוגרם), חוסר אספקת חמצן למוח, רעלנים או זיהומים, אוטם או פגיעות מוחיות כתוצאה מחבלה.

 

שימו לב, אי אבחון סכנה לשיתוק מוחין במהלך ההריון יכולה להיות רשלנות בהריון. כמו כן, ביצוע לידה באופן רשלני עלול, תוך אי התחשבות בנסיבות ההריון לגופו (לדוגמא, לידה רגילה של תינוק גדול במקום ביצוע לידה בדרך של ניתוח קיסרי), עלול להיות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות בלידה.

 

מתי וכיצד מאבחנים שיתוק מוחין?

הרופא המטפל אשר עוקב אחר היולדת לאורך תקופת ההיריון נשוא באחריות לבצע בדיקות שגרתיות או יזומות, ולהיות ער לתסמינים אשר מופיעים בעובר או באם במהלך תשעת חודשי ההיריון. פעמים רבות יכול הרופא להבחין כי ההיריון אינו כשורה עוד מהבדיקות הרגילות. במידה וגילה הרופא כי ישנם תסמינים חשודים בהתפתחות העובר, עליו להתריע על כך את האם והצוות הרפואי, לעומד על הסכנות אשר עלולות לנבוע מהם ולקבוע האם ניתן לטפל בהם או שמא יש להפסיק את ההיריון.

כאשר רופא איננו מבצע מעקב צמוד ומקצועי אחר ההיריון, מתעלם מתסמינים בולטים או תלונות מצידה של האישה על כאבים, חולשה וכדומה, עלול או להיכשל באבחנה מוקדמת של מומים בעובר דוגמת שיתוק מוחין. במידה ולא נהג הרופא כמצופה ממנו כ"רופא סביר" והתרשל בעבודתו, וכתוצאה מכך נולד התינוק כאשר הוא סובל משיתוק מוחין, עלולה להיווצר עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.

תסמינים ידועים נוספים, כגון מצוקת נשימה של העובר בזמן הלידה, חייבים להדליק נורת אזהרה אצל הרופא המיילד והצוות הרפואי. במידה ולא העניקו האחרונים טיפול מיידי במתכונת חירום, על מנת למנוע או להפחית את הנזק, לאחר שנחשפו לתסמינים מסוג זה במהלך הלידה, יש להניח כי ביצעו עבודתם ברשלנות.

משימתם ואחריותם של הרופאים לא תמה לאחר ההיריון וגם לא בתום הלידה. כאשר התינוק נולד ונותר לאשפוז בבית החולים, חלה על הצוות הרפואי, לרבות האחיות והרופאים, להעניק לרך הנולד את הטיפול המסור והאחראי המצופה מהם. שיתוק מוחין עלול להתעורר גם אצל תינוק אשר נולד בריא לחלוטין ובלידה רגילה, וזאת בעקבות חוסר תשומת לב של הצוות הרפואי בעת אשפוזו בימי חייו הראשוניים.

 

מהי תקופת ההתיישנות בתביעה בגין שיתוק מוחין?

בתביעות בעקבות רשלנות רפואית בקטינים, מתחיל מרוץ ההתיישנות מהיום בו הופך התובע לבגיר, משמע כאשר ימלאו לו 18 שנים.

 

תקופת ההתיישנות על פי חוק, עומדת על שבע שנים, אי לכך, רשאי אדם להגיש תביעה נגד רופאיו המיילדים או הצוות הרפואי אשר התרשל בעת ההיריון ולהגיש תביעת "הולדה בעוולה", וזאת עד היותו בן 25. את התביעה יגישו בעבורו הוריו, אשר ממלאים כאפוטרופוס שלו כברירת מחדל העולה מחוק האפוטרופסות.

 

מי הם הנתבעים בתביעה בגין רשלנות רפואית בעקבות שיתוק מוחין?

כשליש מתביעות הרשלנות הרפואית המוגשות בישראל נובעות בעקבות רשלנות רפואית בלידה. על ספסל הנאשמים בתביעות אלו ניתן למצוא את הרופא המנתח, הרופא אשר עקב אחרי ההיריון, הצוות הרפואי לרבות טכנאי האולטרסאונד והאחיות, בית החולים או משרד הבריאות. לפרטים בנושא זה לחץ כאן.

מהם הפיצויים הנפסקים בגין שיתוק מוחין בעקבות רשלנות רפואית?

הפיצויים הנפסקים לתובע אשר סובל משיתוק מוחין עקב התרשלות הצוות הרפואי בלידתו או במהלך ההיריון בד"כ גבוהים ביותר. הסיבות העיקריות לסכום הפיצויים הגבוה הן כי מדובר בנכות אשר ממנה יסבול הנפגע במשך כל חייו, לעיתים תוך כדי הזדקקות לעזרה מצד שלישי במשך כל שעות היממה. כמו כן, בבואם לשפוט מקרים של רשלנות רפואית אשר גרמה להיוולדות האדם עם שיתוק מוחין, נוטים שופטים להחמיר בגזר הדין שכן מדובר בנזק בלתי הפיך אשר אין עליו מחילה.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,