רשלנות רפואית - רופא שיניים

רופאי השיניים, כמו רופאי המשפחה או הגניקולוגים, הינם רופאים מומחים אשר כל האוכלוסייה מבקרת במרפאתם בתדירות זו או אחרת. טיפולי שיניים הם הליכים רפואיים יחודיים שכן למטופל אין כל שליטה עליהם ואין הוא חמוש בעין ביקורתית בבואו לבחון התנהלותו של הרופא. זאת ועוד, מדובר לרוב ברפואה פרטית ויקרה. 

טיפולי השיניים יכולים להיות הליכים רפואיים הכרחיים (כגון עקירות, סתימות טיפולי שורש ושיקום הפה) או טיפולים אלקטיביים (דוגמת אורטודנטיה, הלבנת שיניים ועוד). לכאורה, טיפולים אלו אינם הליכים מסובכים והם נעשים מדי יום במאות ואלפי מרפאות שונות ברחבי הארץ. עם זאת, לא אחת מסתבך הטיפול ומתרחשת תאונה רפואית. יש להדגיש כי לא כל תאונה רפואית עולה כדי רשלנות מצידו של הרופא המטפל. רשלנות רפואית איננה מבחן התוצאה אלא מבחן הרופא הסביר. דהיינו, האם רופא השיניים העניק למטופל טיפול סביר, כמצופה ממנו, וזאת בהתאם לסטנדרטים הרפואיים והספרות המקצועית הרלבנטית.

כבכל טיפול רפואי, גם רופא השיניים מחויב לכללים העולים מן הפסיקה והחקיקה בתחום הרשלנות הרפואית. הרופא המטפל חייב בחובת הזהירות מול המטופל שלפניו, בהסכמתו מדעת של המטופל לטיפול, בביצוע ההליך הרפואי על פי הסטנדרטים הנורמטיביים הידועים כמצופה ממנו במבחן ה"רופא הסביר", ובמעקב אחר התקבלות הטיפול (כגון התחקות אחר תהליך שיקום פה, אופן התקבלותו של כתר, שימת לב לזיהום כתוצאה מטיפול שורש ובדיקת גיליון רפואי לפני הזרקת חומרי הרדמה).

רשלנות רפואית בעת זריקת הרדמה

זריקות ההרדמה הינן זריקות המרגיעות את החניכיים ומאפשרות טיפול יעיל ונטול כאבים בשיני המטופל. למרות שמדובר בהליך שגרתי לחלוטין, מן הפסיקה ידועים מקרים בהם ניתנו זריקות הרדמה במינונים שגויים או למטופלים בעלי רגישות מיוחדת לחומריהן, אשר הסבו לאחרונים נזקים חמורים.

עוד פסקי דין בנושא:
האם טיפול שיניים רשלני בכללית סמייל גרם לעקירת שן?
רשלנות רפואית בטיפולי שיניים - אורטודנטיה
משרד הבריאות מזהיר - משחות שיניים מזויפות
בית המשפט לתביעות קטנות דן בתביעת רשלנות רפואית בטיפול שיניים
עקירת שיניים בריאות בטיפול שיניים - פיצויים בגין רשלנות רפואית

פגיעות בגין זריקות הרדמה בטיפול שיניים יכולות לגרור לשיתוק חלל הפה (לצמיתות או באופן זמני), פגיעה בשרירי הפנים, פגיעה בלסת, דום לב ואף מוות (במידה והרופאים אינם ערים למצבו של המטופל בזמן הקריטי).

הפסקת טיפולי שיניים בעקבות חוב כספי

טיפולי שיניים רבים אינם מתחילים ומסתיימים במעמד הפגישה והאבחון הראשוניים. טיפולים כגון שיקום חלל הפה, סידרת סתימות ועקירות, טיפולי הלבנה או יישור שיניים אורכים זמן רב, החל בימים ספורים וכלה בחודשים רבים.

בית המשפט מודע לאופן הפעלתה הפרטי של רפואת השיניים, ובו האינטרס הכלכלי הברור של הרופאים לקבוע טיפולים רבים למטופל שלפניהם. הליכים אלו, על פי רוב, הינם הליכים יקרים אשר לעיתים אין ידו של המטופל משגת את הסכום הדרוש, וזאת למרות שהחל כבר בסדרת הטיפולים. במידה ומרפאת השיניים או הרופא המטפל מסרבים להמשיך ולקיים את הטיפול בגין חוב כספי, נוצרת עילה לתביעה כנגדם באשמת הפרת חובת הנאמנות ולעיתים אף בגין רשלנות רפואית. 

טיפולי שיניים נפוצים בגינם מוגשות תביעות רשלנות:

טיפול שורש – טיפול זה, הקרוי בעגה המקצועית טיפול אנדודנטי, הינו הליך אשר נועד לאטום את פנים השן לאחר חילוץ ליבתה הפגועה. הגורם לטיפול זה הינו דלקת בחלל השן אשר מהווה את הסיבה הנפוצה ביותר לכאבי שיניים. לעיתים לא צולח טיפול השורש בניסיון הראשון, וזאת כאשר הזיהום והדלקות אינן נעלמות מן השן למרות הטיפול. לאחר צילום האזור באמצעות קרני רנטגן, יכול הרופא לקבוע האם יש לבצע את הטיפול בשנית, או לעקור את השן. עקירת שן המתבצעת במידה וניתן היה לבצע טיפול שורש, ביצוע רשלני של הטיפול והישנותו של הזיהום, יש בהם היכולת ליצור עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.

עוד מאמרים בנושא:
זריקת הרדמה בטיפול שיניים גרמה לנזק בעצב בפנים - 80,000 ש"ח פיצויים
רשלנות בבית החולים אסף הרופא ופיצויים בגין אובדן שיניים תותבות
רשלנות בטיפול שיניים לשיקום הפה - אדם אשר אינו גר בישראל
רופא שיניים העניק טיפול שורש מבלי להסתמך על צילום סביר
תביעה בגין נזקים לאחר יישור שיניים - הרופא לא היה מומחה

שיקום הפה – תביעות נפוצות בתחום הרשלנות הרפואית ברפואת שיניים נובעות מטיפול רשלני במהלך שיקום הפה. טיפול זה, אשר נעשה ע"י מומחה (לאחר תקופת התמחות בת 4.5 שנים עוקב להסמכתו כרופא שיניים כללי) נועד לשפר את האסתטיקה והתפקוד של השיניים החל בטיפולים פשוטים (הלבנת שיניים, סתימות וכתרים) וכלה בהליכים מורכבים יותר (כגון גשרים, השתלות, שיניים תותבות וכו’). מדובר בתהליך ארוך אשר מתחיל בבניית תוכנית מתאימה, על פי צילומים ובדיקות של מצב השיניים, וממשיך פעמים רבות אגב עקירות, השתלות, הלבנה וטיפולי אורתודנטיה.

עקירת שן בינה – שן בינה הינה השן הנמצאת בחלקו האחורי והקיצוני ביותר של הפה. לרוב בוקעות שיני הבינה בגילאי 18 עד 23. מכיוון ששן הבינה היא השן האחרונה להתפתח, לעיתים לא נותר מקום לבקיעתה בחלל הפה. השן יכולה לבקוע באופן ישר, להיות כלואה חלקית (כאשר רק ראשה מבצבץ מעל החניכיים) או כלואה בהטיה (כאשר היא בוקעת באלכסון).

לאופן בקיעתה של השן, השלכות על הקושי בעקירתה. עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית תיווצר במקרים של המלצה על עקירת שן בינה שלא לצורך, ביצוע רשלני של ניתוח העקירה (כגון פגיעה בחלל הפה או הלסת) או אי נתינת מענה להתפתחות של זהום עובר לעקירה.

אורתודנטיה – ישור שיניים הינו תחום נפוץ בקרב טיפולי השיניים בכלל וטיפולי רפואת השיניים לילדים בפרט. הטיפול, אשר מטרתו ליישור את שיניו של המטופל הינו ואלקטיבי ומתבצע בעזרת גשרים, פלטות, טבעות וסמכים פנימיים ואינם נראים המוצמדים לחלקן האחורי של השיניים.

פעמים רבות, נאמר למטופל על ידי הרופא כי התוצאה הינה תמידית, אך למעשה חלה תנועה בשיניים לאחר מספר שנים. לעיתים נעקרות שיניים במהלך הטיפול האורתודנטי, על שלל הסיכונים הכרוכים בהליך העקירה.

כיצד מגישים תביעה בגין רשלנות רפואית בטיפולי שיניים?

במידה ועולה אצל המטופל חשד כי הנזקים אשר נגרמו לו הם תוצאה של טיפול שיניים רשלני, עליו להתייעץ עם רופא שיניים המומחה בתחום נשוא תביעתו (יישור שיניים, שיקום הפה, השתלות וכו’). כל סטייה מהתנהלות נורמטיבית על פי הפרקטיקה הידועה בטיפולי השיניים, יכולה ליצור עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.

המטופל יגיש את טענותיו והמסמכים אשר ברשותו למומחה רפואי באמצעות עו"ד המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית. על המטופל להמציא בידיו של עורך הדין את כל המסמכים שבאמתחתו לרבות צילומי רנטגן וקבלות המפרטות את התשלומים השונים. עורך הדין יעביר את החומר למומחה, וזה האחרון יקבע האם ישנו מקום לקבוע כי הרופא המטפל התרשל במילוי תפקידו, כמצופה ממנו במבחן הרופא הסביר.

כמו כן, על המטופל המתלונן לקבוע, אגב התייעצות עם עורך הדין, מהי מידת הנזק, כולל התשלום בעבור הטיפול, תשלום בעבור טיפול מנע או תיקון הנזק, כאב וסבל, אובדן השתכרות וכו’.