www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית במתקן רם 2, האם פיצויים מהמדינה?

האם נכה צה"ל יזכה לפיצויים במסגרת תביעה נזיקית בגין רשלנות רפואית בצבא, אשר הוגשה נגד המדינה? התובע, חייל משוחרר, טען שסבל מבעיות בכף רגלו לפני גיוסו לצה"ל. לטענתו, עדכן הוא את רשויות הצבא בדבר הפגיעה בכף רגלו טרם גיוסו ואף התריע על כך במסגרת היחידות השונות אליהן שובץ. בין הצדדים לא הייתה מחלוקת על כך שהתובע הופנה על ידי שירותי הרפואה בצה"ל, לניתוח בבית החולים רם 2.

מדובר היה בניתוח אלקטיבי, שמטרתו תיקון ALLUX VALGUS (סטייה של עצמות הבוהן) בכף רגל שמאל. לטענתו של התובע, מדובר ברשלנות רפואית בניתוח, ועל כן נגרמה לו תופעה של "drop foot" ברגל. הרופא המנתח, ובית החולים, טענו כי עסקינן ברשלנות רפואית שנגרמה במהלך השירות הצבאי. לפיכך, לטענת הנתבעים, רשלנות זו (כמו כל רשלנות אחרת המביאה לנזקי גוף במהלך שירות צבאי) הינה עילה בנזיקין שלגביה יש לפעול לפי המסלול שנקבע בחוק הנכים.

הנתבעים הוסיפו כי התובע, אשר היה חייל סדיר בזמן הניתוח, הגיש בקשה להכיר בפגימה שנגרמה ברגל לפי חוק הנכים, ונקבעה בעבורו נכות צמיתה בשיעור של 10%. בנסיבות אלה, עתרו הנתבעים בבקשה לסילוק התביעה על הסף.


האם מדובר בחוסר סמכות עניינית?


הנתבעים טענו כי מדובר בחוסר סמכות עניינית שכן הדיון בנזקי הגוף אשר נגרמו בגין רשלנות המדינה במהלך שירות חייל סדיר אינו בסמכות בית המשפט המחוזי. לטענת הנתבעים, בעניינו של התובע חל המנגנון הקבוע בחוק הנכים. כמו כן, חוק הנזיקים האזרחיים קובע כי המדינה ושלוחיה פטורים מאחריות בגין אירועים נזיקיים שתשלום פיצויים בגינם מוסדרים בחוק הנכים.


התובע טען כי לא קיימת למדינה חסינות משום שהפגימה ברגלו החמירה במהלך השירות הצבאי ולא נגרמה בעת שהיה חייל סדיר. עם זאת, סעיף 6 לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952, קובע כי אין המדינה אחראית בנזיקים על חבלה שנחבל אדם או החמרת מחלה שנגרמו לו בתקופת שירותו הצבאי עקב שירותו הצבאי.

 

המגמה החקיקתית הברורה, לפי דבריו של השופט אהרון ברק, הינה לשמור על האחריות בנזיקין ועל התביעה בנזיקין. למגמה זו נקבע חריג אחד בלבד, בנסיבות מיוחדות ביותר: משהוטלה על מדינת ישראל אחריות מוחלטת לתשלומים על-פי חוקי התגמולים והשיקום, הוסרה ממנה במקביל האחריות על בסיס האשם.

 

חייל אשר הוכר על ידי חוק הנכים, לא יזכה לפיצויי כפול


בית המשפט קבע כי היות והתובע מיצה את הזכויות המוקנות לו מכוח חוק הנכים, ואף הוכר כנכה בשיעור 10%, פטורה המדינה מאחריות נזיקית ביחס לטענת הרשלנות המועלת כנגדה. הלכה פסוקה היא שמום שנגרם לחייל במהלך השירות, מחמת רשלנות רפואית, מהווה פגם "עקב השירות הצבאי".

 

במקום בו הטיפול הרפואי שניתן לחייל אינו חורג מן הרגיל והמקובל, ובכל זאת נגרמה מחלתו של המטופל או הוחמרה, אין מתקיימת בהכרח זיקה סיבתית בין השרות הצבאי לבין הנכות. ברם, מקום שהטיפול הרפואי שניתן לאדם בתקופת שירותו הרפואי סטה מ"מכללי האמנות הרפואית", ומקום שבו בשל סטייה זו נגרמה מחלתו של החייל או הוחמרה, נקשר הקשר הסיבתי הדרוש".


שעה שבמקרה דנן החייל עצמו טוען כי רשלנות המבקשים היא שגרמה להחמרה במצבו הרפואי, נוצר הקשר הסיבתי בין השירות הצבאי להחמרת מחלתו. באופן זה, קם פטור מאחריות למדינה בהתאם לסעיף 6 לחוק הנזיקיים האזרחיים.

 

הניתוח בוצע באופן פרטי, והעובדה שמחצית ממניות רם 2 מצויות בבעלות פרטית לא הועילה בכדי לשנות דבר ביחס למעמדו כמתקן צבאי. הפסיקה חזרה וקבעה כי לצורך חוק הנכים וחוק הנזיקים האזרחיים, גם טיפול רפואי שניתן במסגרת אזרחית בא בגדר הביטוי "עקב השירות הצבאי".


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין בעניין תביעה אזרחית לאחר רשלנות רפואית במהלך שירות צבאי

המחוקק קבע, כי חוק הנכים הינו האכסניה הנכונה והיחידה לתגמול ושיקום מי שנפגע תוך ועקב שרותו הצבאי... 

רשלנות רפואית באבחון פגיעה ברגל בטירונות צבאית

עוד נדגיש כי הצבא חייב לדאוג לבריאותו של החייל שנזקק לשירותים רפואיים בעת היותו חייל - שירותים של הרשויות הצבאיות המפנות אותו באמצעות גורמים צבאיים למתן טיפול... 

חסינות בית חולים מטעם המדינה מתוקף חוק הנכים

המדינה וביה"ח כשלוחה, נהנים מחסינות מתביעות רשלנות של מי שנזקו נגרם במהלך ועקב שירותו הצבאי, זכות התביעה של המשיב כנגד המדינה מצומצת אך ורק במסגרת חוק הנכים... 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בצבא - אבחון מאוחר של AVN

הגורמים הרפואיים הצבאיים השלימו את בירור מצבו הרפואי ונמצא כי התובע סובל מ-AVN בראש עצם הירך משמאל 

הגידול אובחן באיחור, הניתוח בוצע בהצלחה - מהו אובדן סיכויי ההחלמה?

כאביה הפכו לבלתי נסבלים וקשים מנשוא, גם אז הוחזרה העוררת ליחידתה כשרופא היחידה מספק לה תרופות לשיכוך כאבים, אותם היתה צריכה לקחת על פי שיקול דעתה....האם זהו טיפול רפואי הולם? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית... 



תגיות: מעקב הריון, אובדן כושר עבודה,