www.rashlanut-refuit.org

הולדה בעוולה בבית החולים ``רבקה זיו`` בצפת, האמנם?

הולדה בעוולה בבית החולים ``רבקה זיו`` בצפת, האמנם?

תביעה שעניינה רשלנות רפואית בהריון הוגשה נגד בית החולים "רבקה זיו" בצפת, על ידי זוג הורים ובנם הסובל משיתוק מוחין מיום לידתו. הריונה של האם לא היה תקין ובמהלכו, תוך ביצוע בדיקות אולטראסאונד שונות, גילו הרופאים כי קיימים פערים משמעותיים בין גילו של העובר לגודלו. לדוגמא, בשבוע ה-30 היה העובר בגודל של עובר בשבוע ה-24. אי לכך, האם הופנתה לבית החולים "רבקה זיו" לאשפוז במחלקת היריון בסיכון ושם נאמר לה על ידי הצוות הרפואי כי סיכויי היוולדותו התקינה של העובר עומדים על 50-50. לטענת הרופאים, 50% מהעוברים הסובלים מבעיות אלו אינם נולדים תקינים.


ההורים טענו בבית המשפט כי הסיכויים האמיתיים להולדתו של העובר כתקין היו 25%, שכן הסטטיסטיקה הרפואית הרלבנטית במצבים נשוא התובענה עומדת על כ-50% עוברים מתים, ומתוך העוברים החיים, 50% יוולדו בריאים. במילים אחרות, סיכויי היוולדותו התקינה של בנם עמדו על 25% ולא על 50% כפי שטען בית החולים.

האם מדובר במקרה של הולדה בעוולה, כאשר מן ההורים נחסכה אינפורמציה משמעותית שאולי הייתה מביאה לסיום ההיריון? כיצד יש לבחון את הסוגיה הנ"ל בראי המשפט, והאם צודקים הרופאים באמרם כי ההורים היו מולידים את הילד גם לו ידעו את הנתונים המדויקים.

חובת הגילוי המוטלת על הרופא

אי מסירת נתונים סטטיסטיים נכונים לחולה, מהווה הפרת חובת הזהירות הקונקרטית של הרופא כלפי המטופל. זאת, בייחוד כשהחלטתו של המטופל נסמכת על אותם נתונים שמוסר לו הרופא. קהילת המטופלים סומכת על הרופאים שייתנו לה את הטיפול הנאות, אשר זה כולל גם מסירת מידע מעודכן ומהימן.

 

חובת הגילוי הינה חלק מחובת הרופאים כלפי הפציינטים שלהם, ולא די בגילוי עצמו, אלא עליו להיות מדויק, במגבלות הברורות. חובת הגילוי וקבלת ההסכמה מדעת כוללת גם חובה של הרופא לוודא כי המטופל הבין את משמעות ההסבר, משמעות הסיכונים והסיכויים ואת השלכות החלטתו (נובעת, בין היתר, מן ההסבר הרפואי).

 

על אף האמור לעיל, אין די בקביעה כי בית החולים הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו ומסר נתונים לא מדויקים להורים, כדי לקבוע שהייתה התרשלות. בית המשפט בוחן במקרים אלו האם יש להראות קשר סיבתי בין מסירת המידע להורים לבין החלטתם להסכים לביצוע הלידה. דהיינו, על בית המשפט להשתכנע כי אילו ההורים היו מקבלים את המידע הנכון והמדויק, היו מחליטים הם להפסיק את ההיריון. האם בבחינת הדברים ניתן לקבוע כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית?

 

השופטת - "50% הינו סיכון גדול מדי, ההורים היו מביאים תינוק גם ב-25%"

השופטת קבעה כי הצגת הדברים, שמתוך כלל התינוקות שייוולדו 50% יהיו בעלי מומים ואף מומים קשים ביותר, לא היה בה בכדי להקים למשפחה עילה לתביעה. השופטת כתבה בפסק הדין כי ראשית אין היא סבורה שמי ששומע שלתינוק יש 50% סיכוי לחיות חיים תקינים, כאשר מדובר בתינוקות שנולדים טרם זמנם, סובר כי יש לעובר 100% סיכויים מבחינה סטטיסטית, להוולד חי ולחיות חיים בריאים. זאת ועוד - אפילו במידה והיה


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,