www.rashlanut-refuit.org

רשלנות באולטרסאונד או התנהלות לפי פרקטיקה רפואית מקובלת?

רשלנות באולטרסאונד או התנהלות לפי פרקטיקה רפואית מקובלת?

פעמים רבות, ניתן לאבחן במהלך הריון מומים מולדים מהם סובל העובר. אי-אבחון מומים ואו אי הבאתם לידיעת ההורים, עלולים לעלות כדי רשלנות רפואית בהריון. תביעות בגין רשלנות בהריון הינן תביעות נפוצות המוגשות פעמים רבות לפתחן של הערכאות המשפטיות. אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בתביעות אלו, מבחינת התובעים, הוא מרוץ ההתיישנות הארוך במיוחד.

 

עוד מאמרים בנושא:
למרות ממצאים חשודים באולטרסאונד - לא הופנתה לדיקור מי שפיר
רשלנות רפואית בבדיקת אולטרסאונד פרטית, האמנם?
העדר קשר סיבתי בין רשלנות רפואית מוכחת בבדיקת אולטרסאונד לבין הנזק
האם רשלנות באבחון חוסר באצבעות במהלך שתי בדיקות אולטרסאונד?
אי אבחון חוסר אצבעות בבדיקת אולטרסאונד - האם הולדה בעוולה?

 

תביעות פיצויים מתיישנות אמנם כשבע שנים לאחר העוולה. עם זאת, במקרים בהם מדובר בקטינים, תביעותיהם מתיישנות רק כאשר שבע שנים חולפות ממועד היותם בגירים. דהיינו, אדם רשאי להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון אימו, עד הגיעו לגיל 25. פער השנים עלול להיות משמעותי מבחינת שני הצדדים. אחת הטענות הנפוצות הנשמעות מצדם של רופאים הנתבעים בגין רשלנות בהריון בחלוף זמן רב היא כי בעת התקופה נשוא התובענה, האמצעים הרפואיים לא אפשרו את אבחון המומים המדוברים.

 

בשנת 1991 - בדיקות אולטרסאונד מורחבות רק להריונות בסיכון


הלכה פסוקה היא כי לשם פתרון השאלה, האם רופא הפר את חובת הזהירות שהוא חב לחולה, נבחן סטנדרט הטיפול הרפואי הסביר בעת ההפרה. אין לבחון את סטנדרט הטיפול הסביר בראיה מאוחרת או ב"חכמה שלאחר מעשה".
דוגמא לכך ניתן לראות בפסק דין אשר ניתן בבית המשפט המחוזי. מדובר בתביעה בגין אי אבחון חוסר הקורפוס קלוזום במהלך הריון. התובע טען כי הרופאים התרשלו כלפיו כאשר לא אובחן מום מוחי זה במהלך הריון אימו. הרופאים, לעומת זאת, טענו כי בעת שהתובע נולד, בשנת 1991, לא ניתן היה לאבחן מום זה באמצעות בדיקות אולטרסאונד.


בית המשפט, בבואו לבחון את טענות הצדדים, בדק ראשית את הפרקטיקה הרפואית הכללית שהייתה נהוגה בין השנים 1990-1991 בתחום האולטרסאונד בהריון. בראשית שנות ה-90, תחום האולטרא-סאונד המיילדותי היה עדיין בחיתוליו. למעשה, הרופא הנתבע במקרה זה היה בין "החלוצים" בתחום (לרבות בעולם כולו). כמו כן, משרד הבריאות לא הנחה הנחיות מיוחדות לגבי ביצוע בדיקה זו, ולא הייתה יד מרכזית מכוונת מבחינת אולטראסונד בהריון.


בשנת 1993, שנתיים לאחר לידתו של התובע, פרסם משרד הבריאות שורה של המלצות לגבי ביצוע בדיקות אולטרסאונד במהלך הריון. שנתיים לאחר מכן, בשנת 1995, הוצאו הנחיות של משרד הבריאות לגבי ביצוע בדיקות אולטרא-סאונד במיילדות. אי לכך, קופות החולים לא נהגו להפנות נשים הרות לבדיקות אולטרסאונד. בדיקות אלו נעשו, לפני כ-20 שנה, רק במקרים של הריון בסיכון גבוה.

 

עוד פסקי דין בנושא:
אי אבחון מיקרופטלמיה בשתי בדיקות אולטרסאונד שונות
לא ניתן היה לראות המום בבדיקות אולטרא-סאונד
פסק דין העוסק באחריות של רופא מול מעבדת אולטראסאונד - הולדה בעוולה
פיצויים בגין אי זיהוי שדרה שסועה בעקבות רשלנות רפואית בבדיקת אולטראסאונד
פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד


דברים אלו באו לידי ביטוי גם במסגרת חוות דעת רפואית אשר הוגשה על ידי מומחה מטעם התובעים. "ניתן למעשה חלק את האבולוציה של האולטראסאונד לשתי תקופות – לפני 1993 ואחרי 1993. הפעם הראשונה שהיה איזשהו ניסיון למסד את תחום האולטראסאונד היה כאשר ניתנו ההמלצות של משרד הבריאות. לפני כן המצב היה של איש הישר בעיניו יעשה". כאשר נשאל המומחה הרפואי הנ"ל האם שליחת אישה לבדיקת אולטרסאונד בשליש הראשון של ההריון הייתה בבחינת הנורמה, ענה האחרון – "לא". בית המשפט קבע כי במועד לידתו של התובע, כאשר לא דובר בהריון בסיכון, נשים לא היו נשלחות לבדיקות אולטרסאונד, לא מורחבות ולא רגילות.


התובע הוסיף וטען כי הרופא הנתבע היה אמור לספר לאימו שהבדיקה הספציפית איננה מסוגלת לזהות העדר קורפוס קלוזום, ועל כן יהיה צריכה להגיע לבדיקה מאוחרת. "מדובר בבקשה בלתי סבירה ובלתי הגיונית", נכתב בפסק הדין, "אין זה סביר לצפות מרופא שיסביר לנבדק את כל רשימת המומים הקיימים בעולם ואת המועד בו ניתן לגלות כל אחד מהם. המומחה מטעם התובעים אף הדגים את הבעייתיות שבדרישה מרופא לציין בפני מטופלת את כל רשימת איברי העובר ומועד התפתחותם - בוא ניקח את רמ"ח האיברים וכל אחד מהם נגיד מתי אפשר לראות ומתי לא ואיך. מה, זה בלתי אפשרי". דברים אלו אף קיבלו משנה תוקף לנוכח העובדה כי בדיקות האולטראסאונד שנערכו בעת הרלוונטית כלל לא התייחסו לקורפוס קלוזום, והתייחסות זו לא הייתה על הפרק באותה התקופה.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

פסק דין העוסק באי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות - האם רשלנות?

האם אי מתן הסבר לגבי אפשרויות טיפול נוספות הינו רשלנות רפואית? האם מדובר בעילה להגשת תביעה כנגד רופא אשר טיפל באישה בהריון? 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

דילול עוברים רשלני הביא להפלתם - האם רשלנות רפואית?

לאחר 10 שנות עקרות, הרתה התובעת רביעייה והומלץ לה לבצע דילול שני עוברים, על ידי רופא שהתחזה כבעל נסיון. הדילול בוצע באיחור (בשבוע 15) בגלל שביתה בבי"ח. הניתוח הסתבך וגרם לכך שהתובעת הפילה את כל העוברים. לתובעת לא הובהרו הסיכונים הטמונים בפרוצדורה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם הרופא התרשל בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה של התאומות?

מבדיקת מוניטור בשבוע ה- 34 עלה כי אחת התאומות סובלת ממצוקה עוברית והיא נולדה במצב של שיתוק מוחין. 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 



תגיות: אוביטרל,