www.rashlanut-refuit.org

האם רופא בלשכת גיוס היה אמור לאבחן גידול מולד?

בית המשפט המחוזי נדרש לדון בתביעה שעניינה רשלנות רפואית בצבא, אשר הוגשה על ידי חייל משוחרר, כנגד משרד הביטחון ואגף השיקום. התובע טען כי הרופאים הצבאיים שאר בדקו אותו לאורך שירותו, החל בבדיקות לפני גיוסו, התרשלו באבחון גידול – מולד מסוג קרניופרינגיומה. לטענתו, בעקבות האיחור בגילוי הגידול, סובל הוא כיום ממגוון של בעיות.


סלע המחלוקת בתיק, אשר עליו היו חלוקים המומחים משני צידי התביעה, היה האם הייתה רשלנות בשלב שלפני גיוסו של התובע לצה"ל. התובע וב"כ לא טענו כי הבדיקה הצבאית לא נערכה כדין, ובית המשפט היה אמור לדון בשאלה – האם לאור התסמינים בבדיקה זו, ניתן היה לייחס רשלנות רפואית לרופא הצבאי? דהיינו, האם התרשל הרופא המאבחן בכך שהפנה את התובע לרופא מומחה למחלות עיניים, אך לא הפנה אותו גם לרופא מקצועי בתחום הנוירולוגיה.

 

האם מדובר ב"רשלנות רפואית חמורה" כדברי המומחה מטעם התובע?


המומחה הרפואי מטעם התובע ייחס בחוות דעתו שצורפה לכתב התביעה, רשלנות רפואית חמורה לרופא הבודק במסגרת המשל"ב (מועמד לשירות ביטחון). עם זאת, השופטים קבעו כי אין לקבל את חוות דעתו שכן היא הוגשה כשש שנים לאחר הבדיקה נשוא התובענה.

 

בית המשפט ציין כי רופאים נוספים אשר בדקו את התובע לאורך השנים, מאז הבדיקה הראשונית ההיא, לא גילו אף הם את הגידול. לדברים אלו הצטרפה חוות דעתו של מומחה רפואי מטעם ההגנה, אשר תחום התמחותו הינו נוירולוגיה. מומחה זה טען בפני השופטים כי אף הוא לא בטוח שהיה מזהה קיומה של בעיה בהתאם לנתוני התובע בעת בדיקת המשל"ב.

 

חוכמה לאחר מעשה

 

השופטים ציינו בפסק הדין כי בדבריו של המומחה הרפואי מטעם התביעה, הייתה מידה גדולה של חוכמה לאחר מעשה. "ידוע הוא הדבר, כי בניתוח מצבים לאחור, באפשרותו של מומחה-רפואי לקבוע, כי סימנים מסויימים שהיו אצל חולה, בעבר, עשויים היו להתפרש בכמה וכמה מובנים", כתבו השופטים בפסק הדין", "ואפילו עד כדי כך לשייך את אותם הסימנים למחלה, כפי שהיא קיימת כיום אצל אותו חולה".


התובע טען כי קומתו במהלך הבדיקה הראשונית הייתה נמוכה אך השופטים סברו שלא מדובר היה בקומה נמוכה באופן חריג לבני גילו. התובע הוסיף וטען כי סבל מהיעדר סימני מין משניים, אך ניכר שלא הפנה האחרון את תשומת ליבו של הרופא המאבחן לסוגיה זו.

 

השופטים קבעו כי במקום בו התובע לא הלין בפני הרופא המאבחן לגבי משהו מסוים, אין לצפות מרופא זה להתמקד בתלונה מסוג אחר, או לחפש דברים אחרים. לסיכום, נתוני התובע לא "זעקו לשמיים" באופן בו היה על הרופא הצבאי להפנותו למומחה נוירולוגי ואין להטיל דרישה מסוג זה על רופא בלשכת הגיוס.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין בעניין תביעה אזרחית לאחר רשלנות רפואית במהלך שירות צבאי

המחוקק קבע, כי חוק הנכים הינו האכסניה הנכונה והיחידה לתגמול ושיקום מי שנפגע תוך ועקב שרותו הצבאי... 

רשלנות רפואית באבחון פגיעה ברגל בטירונות צבאית

עוד נדגיש כי הצבא חייב לדאוג לבריאותו של החייל שנזקק לשירותים רפואיים בעת היותו חייל - שירותים של הרשויות הצבאיות המפנות אותו באמצעות גורמים צבאיים למתן טיפול... 

חסינות בית חולים מטעם המדינה מתוקף חוק הנכים

המדינה וביה"ח כשלוחה, נהנים מחסינות מתביעות רשלנות של מי שנזקו נגרם במהלך ועקב שירותו הצבאי, זכות התביעה של המשיב כנגד המדינה מצומצת אך ורק במסגרת חוק הנכים... 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בצבא - אבחון מאוחר של AVN

הגורמים הרפואיים הצבאיים השלימו את בירור מצבו הרפואי ונמצא כי התובע סובל מ-AVN בראש עצם הירך משמאל 

הגידול אובחן באיחור, הניתוח בוצע בהצלחה - מהו אובדן סיכויי ההחלמה?

כאביה הפכו לבלתי נסבלים וקשים מנשוא, גם אז הוחזרה העוררת ליחידתה כשרופא היחידה מספק לה תרופות לשיכוך כאבים, אותם היתה צריכה לקחת על פי שיקול דעתה....האם זהו טיפול רפואי הולם? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית... 



תגיות: מעקב הריון, אובדן כושר עבודה,